לעקור את העין של האח הגדול
‘משחק מציאות’ גרילה בשם camover (משחק מילים המשלב בין מטבע הלשון Game Over למילה camera, מצלמה), נולד בינואר בברלין לקראת פתיחת קונגרס המשטרה האירופי בעיר.
המשחק התחרותי, שהחל כמחאה על ריבוי מצלמות האבטחה והתנועה ברחובות בירת גרמניה, התפשט כמו שריפה בשדה קוצים ברחבי העולם.
כללי המשחק פשוטים: צלמו את עצמכם הורסים כמה שיותר מצלמות אבטחה, העלו את הסרטון לאינטרנט, ותקבלו ניקוד לפי מספר המצלמות שהרסתם וכן נקודות בונוס על יצירתיות בביצוע המשימה.
כל קבוצת משתתפים בתחרות בוחרת לצרכי ניקוד בשם שמתחיל במילים ‘מיליציה’, ‘חוליה’ או ‘בריגדה’ ומסתיים בשם של דמות ידועה כלשהי, רצוי מהפכנית שהועמדה לדין במשפט ראווה.
“זו פעולת חבלה ממשית נגד מערכת המעקב והשליטה”, נאמר בהודעה שפירסמה קבוצת ‘בריגדת השודדים היחפים’ בארה”ב, שחבריה הרסו ופירקו עשרות מצלמות אבטחה במסגרת המשחק. קבוצות אחרות תיעדו את עצמן הורסות מצלמות אבטחה ביוון, פינלנד ובלגיה.
“למרות שאנחנו קוראים לזה משחק, אנחנו מאוד רציניים לגביו: המטרה שלנו היא להרוס כמה שיותר מצלמות ולהשפיע בכך על היקף מעקב הווידאו בערים שלנו”, אמרו יוצרי camover בראיון לעיתון הבריטי “גרדיאן”.
“בני אדם הם יצורים מגוונים: יש אנשים שגונבים מחנויות בניסיון לחמוק מהקפיטליזם והם לא רוצים שיצלמו אותם, יש נוסעים ברכבת שלא רוצים שיעקבו אחריהם כל הזמן, ויש אנרכיסטים שנאבקים נגד כל מה שנועד לשלוט בנו”, סיפרו יוצרי המשחק בראיון למגזין האמריקאי Vice. “המדינה זקוקה למעקב כדי להרגיש שהיא יודעת מה אנחנו עושים. אבל אנחנו נאבקים על החירות לחיות את חיינו באופן עצמאי, ולמה לא להתחיל בכך שנרסק כמה מצלמות!”.
בהמשך הראיון נשאלו יוזמי camover האם המשחק אינו בעצם בזבוז של כספי משלמי המסים, מכיוון שבסופו של דבר הממשלה תתקין מצלמות חדשות במקום אלו שנהרסו. “האם הממשלה אינה בעצם הולכת לבזבז את כספי משלמי המסים בכך שהיא תתקין מצלמות חדשות שבאופן בלתי נמנע ייהרסו שוב?”, היתה תשובתם.
מחאת נשות בחריין
בחודש ינואר, צלם סוכנות הידיעות AFP, מוחמד אל-שייח, לכד בעדשתו נשים שיעיות בבחריין משתתפות בהלווייה של חביב איברהים עבדאללה, בן 88, שמת כתוצאה מסיבוכי נשימה לאחר ששאף גז מדמיע בו השתמשה המשטרה לפיזור הפגנות חברתיות.
“החוק בבחריין אינו מחייב נשים לעטות ניקאב” (כיסוי פנים שהחושף רק את עיניה של האישה), הסביר אל-שייח. “לעיתים קרובות ניתן לראות ברחוב נשים שלובשות חיג’אב, או ללא רעלה בכלל. אבל בהפגנות, כמעט כל הנשים עוטות ניקאב, מהסיבה הפשוטה שהן אינן רוצות שהמשטרה תזהה אותן. לו גבר היה עוטה כיסוי פנים הוא מיד היה מעורר חשד. אבל נשים תמיד יכולות לטעון שהן עושות זאת מסיבות דתיות”.
יצירות מופת בסוריה
הצייר הסורי תמאם עזאם, שנאלץ להימלט ממולדתו עקב ההתקוממות בסוריה, הוציא בינואר סדרת יצירות בעיבוד דיגיטלי, ששילבו יצירות מופת של אמנים כמו אנרי מאטיס, סלבדור דאלי ופרנסיסקו גויה, בצילומים של ההרס שנגרם עקב מלחמת האזרחים בסוריה.
“כל אחת מהיצירות קשורה באופן מיוחד למה שמתרחש בסוריה”, הסביר עזאם. “ציור ‘הנשיקה’ של קלימט משקף אהבה ויחסים בין אנשים, ואני הטמעתי אותו בצילום של בניין מחורר כדורים, המשקף את יכולתו של המשטר לשנוא את עמו”.
ציור מפורסם נוסף שאותו שילב עזאם בנוף מולדתו שסועת הקרבות הוא ‘שלושה במאי 1808’ של פרנסיסקו גויה, המתאר הוצאה להורג של מורדים ספרדים שביצעו הכוחות הצרפתים בעת כיבוש חצי האי האיברי בידי צבא נפוליאון.
“אני רוצה לעורר דיון לגבי השאלה כיצד כל העולם מסוגל להתעניין באמנות בזמן שמדי יום נהרגים בסוריה 200 בני אדם”, אמר עזאם. “גויה יצר את הציור כדי להנציח את הריגתם של מאות אזרחים ספרדים חפים מפשע בשלישי במאי 1808. כמה אירועים כמו השלישי במאי מתרחשים כיום בסוריה?”.
עוגיפלצת והביסקוויט החטוף
עוד בינואר: פיסלון מוזהב בצורת ביסקוויט ענק במשקל 20 ק”ג התלוי זה מאה שנים מחוץ למשרדי יצרנית העוגיות הגרמנית בלזן (Bahlsen) בעיר האנובר, נגנב באופן מסתורי. זמן קצר אחרי היעלמותו של הביסקוויט המוזהב, התקבל בעיתון מקומי מכתב כופר, כתוב באמצעות גזירי עיתון, בו דרש החוטף שיצרנית העוגיות תתרום עוגיות לילדים בבית חולים מקומי, ושהפרס בסך 1,000 יורו שהציעה החברה בתמורה להחזרת הביסקוויט ייתרם למחסה לבעלי חיים. למכתב צורפה תמונה של אדם לבוש כמו עוגיפלצת – המפלצת החביבה בעלת הפרווה הכחולה מ’רחוב סומסום’ הידוע בחיבתו לעוגיות – כשהוא נוגס בביסקוויט המוזהב.
הנהלת בלזן מיהרה להתחייב לתרום 52,000 חבילות של ביסקוויטים, ל-52 ארגונים שונים, בהם בית חולים לילדים בעיר, אם הביסקוויט יוחזר. כעבור ימים ספורים, התקבל מכתב גזירי עיתון נוסף בו הודיע החוטף-עוגיפלצת כי החליט להחזיר את הגניבה לבעליה. למחרת התגלה הביסקוויט המוזהב תלוי עם סרט אדום על צווארו של של פסל סוס, מחוץ לאוניברסיטת לייבניץ בעיר. החוטף מעולם לא נתפס.
מה היה קורה לו גברים היו צריכים ללדת?
שני מגישי תוכנית הטלוויזיה ההולנדית שפני ניסוי החליטו בינואר לנסות לחוות על גופם את הכאב הכרוך בצירי לידה. לשם כך, הוצמדו לבטנם אלקטרודות שבעזרתן חוו סימולציה של ההתכווצויות הנלוות לצירים.
מז’ורי מול מינורי
עוד בינואר: המהנדס והמוסיקאי האוקראיני אולג ברג פתח ערוץ יו-טיוב בו הוא מעלה שירים מפורסמים שהסולמות שלהם הוחלפו מסולם מז’ורי לסולם מינורי, ולהפך. היות שמנגינות בסולם מינורי נוטות להישמע יותר עצובות בעוד שבסולם מז’ורי הן נשמעות יותר שמחות, שינוי הסולם מביא לשינוי האווירה של השיר.
המוצר הגרוע של השנה: סיר לילה עם אייפד
ישבנון (סיר לילה) iPotty, הכולל מתקן מיוחד בו ניתן להציב אייפד, ובכך לאפשר לפעוטות להמשיך להתעסק במחשב גם בזמן שהם עושה פיפי וקקי, הוצג בינואר בתערוכת CES בלאס וגאס – תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם.
בסוף השנה, זכה iPotty בפרס בפרס הצעצוע הדכאני וההרסני ביותר לפעוטות של 2013. “תהליך הגמילה מחיתולים והרגלת הפעוטות להשתמש בשירותים צריך להיות זמן של יחסי גומלין בין הילד להורה. כמו כן, ילדים צריכים להיות מודעים לסימנים של גופם בזמן שהם לומדים להיגמל”, אמרה מישל סלסדו, אחת המצביעות בעד הענקת הפרס הבלתי יוקרתי בעליל לישבנון אייפד.
“אם לא די בכך שהוא מעודד שימוש מופרז ולא בריא במדיה דיגיטלית, הוא מיועד לפעוטות. אסור שנשדר להם מסר לא להסיר את העיניים מהמסך אפילו בזמן שעושים פיפי”, אמר אלכס ריינרד, שאף הוא תמך במועמדות iPotty לפרס, המוענק מדי שנה בארה”ב על ידי הקמפיין לילדוּת חסרת פרסומות.
בה בעת, באתר חנות האינטרנט אמזון, זכה ישבנון אייפד לביקורות מצחיקות עד דמעות, בהן המלצות של גולשים לייצר גם ישבנון המצויד במגש פיצה, אפליקציית בִּידֶה וגירסה לאנשים מבוגרים עם גלגלים.
“החיסרון היחיד של המוצר הוא שאינו מצויד בחיישן וחיבור wifi כדי להודיע להורים מתי הילד מסיים לחרבן”, כתב אחד המבקרים. “בהתחלה הייתי ספקן ביחס ליעילותו של המוצר בסיוע ליציאות, אבל הוא עובד יופי! מה שמצחיק זה שניתן להשיג את התוצאות הטובות ביותר אם מסובבים אותו וכורעים ממש מעל לאייפד. אין משהו מספק יותר מאשר לחרבן על אפל”, ציין מבקר אחר.
דוברת חברת CTA דיג’יטל, המייצרת את iPotty, יצאה להגנת ישבנון אייפד: “כל מי שיש לו ילד קטן מבין כי הורות טומנת בחובה דרישות רבות. זהו בסך הכל כלי נוסף כדי לסייע להורים”.
כשאתה מאמץ כלב מעורב – אתה מאמץ גזע ייחודי
ארגון להצלת כלבי רחוב בקוסטה ריקה מצא בפברואר פתרון מקורי לבעיה שמרבית האנשים רוצים לאמץ רק כלבים גזעיים. אנשי ארגון “טריטוריו דה זגוואטס” (מקום לכלבי רחוב) ערכו בדיקות גנטיות לכלבים בבתי מחסה, ועל סמך התוצאות הגדירו אלפי גזעי כלבים חדשים על פי תערובות הגזעים של הכלבים.
תחת הסיסמה “כשאתה מאמץ מעורב – אתה מאמץ גזע ייחודי”, באו לעולם גזעים חדשים כמו ‘דוברנאוצר גרמני גדול-זנב’ או ‘אלסקן קולי טרייר צמרירי’, והקמפיין המוצלח הקפיץ ב-1,400% את מספר הכלבים שנמצאו להם בתים.
רובין הוד: לווה מיליונים מהבנקים – ותרם את הכסף
אנריק דוראן, מאמן טניס שולחן לשעבר בספרד, מצא דרך מקורית לנקום בבנקים שגררו את ארצו למשבר הכלכלי החמור ביותר מאז ימי הרודן פרנסיסקו פרנקו.
דוראן, שרבים בספרד רואים בו סוג של רובין הוד בן זמננו, נטל מבנקים שונים עשרות הלוואות בסכום כולל של כמעט חצי מיליון יורו – ללא כל כוונה להחזירן – ותרם את הכסף לפעילות למען צדק חברתי.
הוא נעצר בעקבות תלונות של כמה בנקים שמהם לווה כספים, היה במעצר חודשיים, ואז שוחרר בערבות של 50 אלף יורו. בפברואר, כשהבין שמרחף מעל ראשו עונש של שמונה שנות מאסר, הוא נמלט מספרד כדי לא לעמוד למשפט.
כשנה לאחר שירד למחתרת, בראיון לעיתון הבריטי גרדיאן, הצהיר דוראן כי הוא אינו מתחרט על נקמתו בבנקים שבזזו את הקופה הציבורית. “אני גאה במעשיי”, אמר. הכסף, הוסיף, סייע ליצור הזדמנויות: “הוא הניע פעילות שאפשרה לנו להתקדם בפיתוח חלופות ולהקים רשת חזקה שמלכדת את היוזמות הללו”.
משנת 2006 ועד 2008 נטל דוראן 68 הלוואות עסקיות ואישיות מ-39 בנקים בספרד. הוא תרם את הכסף למיזמים המייצרים ומקדמים חלופות לקפיטליזם, מימן הרצאות נגד הסדר הכלכלי הקיים, ורכש מצלמות טלוויזיה לרשת תקשורת חברתית.
דוראן אינו היחיד שהולך בדרכו של רובין הוד בספרד בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את המדינה. בשנת 2012, נכנסו מאות מאנשי “איגוד הפועלים האנדלוסי” לסניפי סופרמרקט במספר ערים במדינה, מילאו עגלות קניות במוצרי מזון, וברחו בלי לשלם. לאחר מכן חילקו את המזון לנזקקים ומובטלים.
כבאים סירבו לסייע בפינוי גימלאית מביתה
מכבי אש בספרד סייעו בפברואר למפגינים למנוע פינוי של גימלאית מביתה לאחר שפספסה תשלום חודשי אחד על הדירה, והכריזו כי תפקידם “לשרת את הציבור ולסייע במקרי חירום” ולא להיות “מריונטות של הבנקים או של משרתיהם בממשלה”.
כבאים בעיר א קורוניה בצפון מערב גליסיה התבקשו על ידי המשטרה לסייע לפרוץ לבניין דירות בו מתגוררת אורליה ריי, בת 85, לאחר שכ-200 מפגינים הצליחו לחסום את הכניסה לבניין נטול המעלית שבקומתו התשיעית היא מתגוררת. ריי, המתקיימת על פנסיה חודשית של כ-350 יורו, החמיצה תשלום אחד בלבד עבור הדירה, בסך 126 יורו, אולם נדרשה להתפנות באופן מיידי על ידי הבנק שבבעלותו הדירה.
לאחר ששוטרים שהגיעו לפנות אותה מהדירה נחסמו על ידי מפגיני קבוצת ‘לעצור את הפינויים’, הם הזעיקו מכבי אש כדי לסייע בפריצה לבניין, אולם נכונה להם הפתעה. הכבאים שהגיעו למקום סירבו לסייע, ואף הצטרפו למפגינים והניפו עמם שלטים נגד הפינוי. בנוסף לכבאים בגליסיה, הצטרפו ליוזמה גם מכבי אש מקטלוניה ומאזור מדריד שהודיעו כי לא ישתתפו בפעולה כלשהי “שתורמת לאי השוויון ולסבלו של מעמד העובדים”.
הקעקוע ששבר את משטרת הצניעות של פייסבוק
אינגה דאנקן תורנל, אשה קנדית שהצליחה להחלים מהסרטן השד לאחר שעברה כריתה של שני שדיה, עשתה קעקוע מרהיב על החזה לאחר הכריתה.
אולם לאחר שצילום של הקעקוע הועלה בפברואר ברשותה לפייסבוק, הרשת החברתית מיהרה להסיר אותו בטענה כי הפר את מדיניות צילומי העירום שלה. הצילום הועלה שוב לפייסבוק, ושוב הוסר.
בסופו של דבר, 180 אלף לייקים בפייסבוק, 145 אלף שיתופים ויותר מ-20 אלף תגובות – מרביתן זועמות על מדיניות הצנזורה של הרשת החברתית – אילצו את פייסבוק להשאיר את הצילום.
אינדיאני חושף את צביעות המפגינים נגד מהגרים
הפגנה נגד מהגרים בלתי חוקיים במדינת אריזונה בארה”ב בפברואר, נחשפה במלוא צביעותה כאשר אינדיאני-אמריקאי שחלף במקום עם עגלת תינוק טען כלפי המפגינים כי הם עצמם צאצאים של מהגרים לא חוקיים, שפלשו מאירופה לאמריקה וגזלו את אדמתם של השבטים האינדיאנים ילידי אמריקה.
“כולכם מהגרים בלתי חוקיים מזורגגים. לא הזמנו איש מכם לבוא לפה. אנחנו היחידים שחוקיים פה. תפסיקו עם הטיעונים המזויפים שלכם. אנחנו היחידים שחוקיים פה!”, צעק האיש לעבר המפגינים. בהמשך פנה לעבר מפגין שנשא בידו האחת דגל של ארה”ב ובידו השנייה שלט הקורא לאסור הגירה לארה”ב, ואמר לו: “היינו צריכים להציב את שלט כזה כשבני זונות כמוכם הגיעו לפה. והדגל שאתה מניף מייצג את דמם של האינדיאנים שנפלו בעת שהגנו על הארץ הזו מפני פולשים. זה מה שהדגל מייצג – כל ילידי אמריקה שאתם הרגתם כדי להקים פה את הבתים שלכם. זאת האמת”.
מחדד דילדואים
80 שנה אחרי שהמעצב ריימונד לואוי עיצב את מחדד העפרונות המפורסם שלו, שהפך לסמל של מגמת “הקו זורם” בעיצוב, יצר בפברואר המעצב פרנצ’סקו מורקיני מכשיר חידוד בעל עיצוב דומה אך עם מטרה מעט שונה: יצירת דילדו.
מחדד הדילדואים של מורקיני מאפשר להעניק צורה של איבר המין הזכרי לכמעט כל חפץ, החל מירקות וחתיכות עץ וכלה בקרטיבים, נרות ונקניקים.
התנגדות
גרפיטי בעיר מונטריאול בקנדה בפברואר.
המתפשט הסדרתי המפורסם בעולם פורש (זמנית)
עוד בפברואר: מרק רוברטס הבריטי, מי שהוכתר בתור ‘המתפשט (סטריקר) הסדרתי המפורסם בעולם’, הודיע על פרישתו לאחר שבמהלך שני עשורים ביצע למעלה מ-500 פריצות בעירום למגרשי ספורט, אולפני טלוויזיה ואירועים פומביים אחרים.
רוברטס, גרוש ואב לשלושה המתקיים מדמי אבטלה ואשר מעולם לא עבד לפרנסתו, הספיק במהלך קריירת הסטריקינג המפוארת שלו להתפשט במגוון רחב של אירועים, החל מתחרות הטניס בווימבלדון, משחק הסופרבול בארה”ב ואליפות העולם בסנוקר, וכלה בטקס תחרות מיס תבל, אליפות העולם בשחייה ושידור חי של תחזית מזג האוויר בטלוויזיה.
נועם חומסקי – גירסת האנימציה
חודש פברואר בישר גם על הקרנת הבכורה של האם האיש הגבוה שמח?, סרטו של במאי הקולנוע הצרפתי מישל גונדרי, המציג באמצעות אנימציה שיחות שניהל הבמאי עם הבלשן והפילוסוף האנרכיסט נועם חומסקי.
טרור משטרתי נוסח בריטניה
כאשר שוטרים החליטו לערוך חיפוש שגרתי על חבר שלה ברכבת התחתית של לונדון, ג’מה אטקינסון צילמה את האירוע באמצעות הטלפון הסלולרי שלה. בתגובה, השוטרים עיכבו אותה, כפתו אותה ואיימו עליה במעצר. ג’מה החליטה לא לוותר, ופתחה במאבק משפטי נגד המשטרה שהסתיים בכך שהמשטרה הסכימה לשלם לה פיצויים כדי ליישב את התביעה.
בכסף שקיבלה במסגרת ההסדר, היא מימנה את הפקתו של סרטון אנימציה – שיצא בחודש פברואר – ומציג את סיפורה ומדגיש את האופן שבו משטרת בריטניה מנצלת לרעה את הסמכות שמעניק לה החוק נגד טרור להגביל צילום של שוטרים במדינה.
עד עצם היום הזה
חודש פברואר הביא עמו גם את עד עצם היום הזה, סרטון שירה מדוברת מאת המשורר הקנדי שיין קויקזן, על הכאב של ילדים שנפלו קורבן לבריונות בבית ספר. האנימציה לסרטון נוצרה על ידי 30 אמני הנפשה שונים.
מיליארד נשים מתעוררות
סרטון שיצרו איב אנסלר וטוני סטרובל לקראת אירוע מיליארד נשים מתעוררות – יוזמה בינלאומית להגברת המודעות לאלימות נגד נשים – שנערך בפברואר.
פרץ קוד משחק וידיאו – והפך אותו לפמיניסטי
כאשר מייק מיקה ראה בחודש מרץ את האכזבה על פניה של בתו בת השלוש כאשר הבינה כי לא ניתן לשחק את דמותה של הנסיכה במשחק ארקייד הוותיק דונקי קונג, הוא החליט לעשות מעשה.
מיקה, מפתח תוכנה מקליפורניה, פרץ את הקוד של המשחק ויצר גירסה ייחודית משלו. בניגוד למשחק המקורי – שבו גורילה אימתנית חוטפת את הנסיכה פאולן, וגיבור המשחק מריו צריך להציל אותה – בגירסה החדשה שיצר מיקה עבור בתו, הנסיכה היא שזו שצריכה להציל את מריו מידי הגורילה. מיקה גם העלה לאינטרנט את טלאי התוכנה כדי לאפשר גם לאחרים להפוך את היוצרות המגדריות במשחק.
כך סיפר מיקה: “בתי בת השלוש ואני מרבים לשחק ביחד במשחקי מחשב ישנים. המשחק האהוב עליה ביותר הוא דונקי קונג. לפני יומיים, היא שאלה אותי אם היא תוכל לשחק במשחק בתפקיד הנסיכה פאולין, ולהציל את מריו. היא שיחקה קודם לכן בתפקיד הנסיכה טוד במשחק האחים סופר מריו 2, ובאופן טבעי הניחה שתוכל לעשות את אותו הדבר בדונקי קונג. הסברתי לה שבמשחק המסוים הזה אין אפשרות לשחק בתפקיד בת, ונראה היה שהיא ממש התבעסה מכך. אז מה הייתי אמור לעשות? עכשיו אני ער בחצות פורץ את הקוד ומחליף את מריו בנסיכה פאולין”.
ידעתי שאתה גיי מאז שהיית בן שש, ואהבתי אותך מאז שנולדת
נייט, נער ממדינת מישיגן בארה”ב, פירסם במרץ מכתב שאביו כתב לו לאחר ששמע במקרה את נייט מספר לבן זוגו בטלפון על קשייו לחשוף בפני הוריו את העדפתו המינית:
“נייט, שמעתי במקרה את השיחה שלך עם מייק אתמול בלילה, בנוגע לתכנון שלך לצאת מהארון בפניי. הדבר היחיד שאני צריך שתתכנן זה להביא הביתה לחם ומיץ תפוזים אחרי בית ספר. אנחנו מחוץ לארון, כמו שאתה עכשיו. ידעתי שאתה גיי מאז שהיית בן שש, ואהבתי אותך מאז שנולדת. באהבה, אבא”.
“נ.ב. אמא ואני חושבים שאתה ומייק זוג חמוד”.
למה נישואים חד-מיניים יהרסו את התרבות האנושית?
תשדיר שירות מאת הקואליציה של אנשים שחייהם נהרסים בכל פעם שאנשים אחרים זוכים ליחס שוויוני יצא בחודש מרץ. פרודיה מבית היוצר של NonRandomNonSense.
השנה הגרועה בחיי
תשדיר נגד אלימות כלפי נשים בשם צילום אחד ביום בשנה הגרועה בחיי פורסם במרץ בסרביה. הסרטון מציג רצף צילומים של אשה שהצטלמה מדי יום במשך שנה. סימני האלימות על פניה אינם אמיתיים, אלא איפור, אבל הם נראים מאוד משכנעים. על הדף שהאשה מחזיקה בסוף התשדיר כתוב: “עזרו לי, אני לא יודעת אם אוכל לחכות עד מחר”.
אנימציה מכיתת ציור
סרטון אנימציה קצרצר המבוסס על ציורים מכיתת ציור בלונדון יצא במרץ. טים ריגלסוורת ומאט רובינסון יצרו את הסרטון על ידי הצגת הציורים במעגל כני הציור של התלמידים בזה אחרי זה.
איך לעבוד על שוטרי תנועה?
נהגים רבים בסין שונאים לחגור חגורות בטיחות בזמן הנסיעה. אין פלא איפה כי טי שירט חגורת בטיחות – חולצה שעליה ציור עם דוגמת חגורת בטיחות שיוצרת את הרושם כאילו הנהג חגור – הפכה ללהיט אצל הנהגים במדינה המאוכלסת בעולם.
“נהגים מקווים כי החולצות יצליחו להטעות שוטרים עסוקים שרק יעיפו מבט קצר לתוך המכונית”, דיווח במרץ אתר חדשות הרכב הסיני קאר צ’יינה ניוז. במשטרת התנועה של סין לא היו משועשעים מהחולצות החדשות והדגישו כי החוק מחייב לחגור חגורות בטיחות, אולם הוסיפו כי עצם לבישת החולצות אינה בלתי חוקית. לפי הדיווח, חולצה עם דוגמת חגורת בטיחות נמכרת בסין במחיר של 35-50 יואן, ואילו הקנס על נסיעה במכונית ללא חגורת בטיחות מגיע ל-50 יואן.
כורדים בשמלות
תופיק דבאשי, צעיר כורדי מהעיר מריואן באיראן, הורשע באפריל בהפרת הסדר הציבורי, ובית המשפט הורה למשטרה להסיע אותו ברחבי העיר כשהוא עוטה לבוש נשים כורדי מסורתי, מתוך מטרה להשפילו ולהרתיע עבריינים אחרים. אלא שהעונש עורר תגובה הפוכה מזו שבית המשפט קיווה להשיג, מאחר שאוכלוסיית העיר הכורדית ראתה בו פגיעה בכבודן של נשים ובכבוד תרבות המיעוט הכורדי באיראן. “להיות אישה זה לא אמצעי להשפיל ולהעניש אף אחד. כך אנחנו נראים, זוהי התרבות שלנו”, נכתב בדף פייסבוק בשם “גברים כורדים למען שוויון” שנפתח כאות מחאה, ואשר אליו העלו גברים צילומים של עצמם כשהם עוטים לבוש נשים כורדי מסורתי.
תאצ’ר נקברה; השיר ‘המכשפה מתה’ בפסגת המצעדים
עוד באפריל: בעקבות מותה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ’ר, החליטו מתנגדיה הרבים לבצע מחווה אחרונה כלפי מי שהכתירה את נלסון מנדלה בתור טרוריסט, תמכה ברודן צ’ילה אוגוסטו פינושה, ריסקה את ארגוני העובדים בארצה, ואשר מדיניותה הכלכלית ממשיכה לגרום סבל להמוני בני אדם עד ימינו.
מיד לאחר מותה, החלו המוני בריטים לרכוש עותקים של השיר ‘דינג דונג, המכשפה מתה’ מהסרט ‘הקוסם מארץ עוץ’, במטרה להביא אותו אל פסגת מצעדי הפזמונים לקראת הלווייה של תאצ’ר. ראש הממשלה לשעבר זוהתה עם השיר בין השאר הודות לשילוב קטע ממנו בשיר של להקת הרוק הבריטית הפנר, ‘היום בו תאצ’ר תמות’, וגם משום שרבים ראו בה מכשפה רעה.
היוזמה זכתה להצלחה עצומה, והזניקה את השיר ‘דינג דונג, המכשפה מתה’ למקום השני במצעד הפזמונים הבריטי, ולמקום הראשון במצעד בסקוטלנד.
מונסנטו נגד הנסיך הקטן
חברת מונסנטו האמריקאית נוהגת זה שנים לרשום פטנטים על זרעים, ואז לאסור שימוש חוזר בזרעים מהגידולים כדי לאלץ את החקלאים לשוב ולקנות ממנה זרעים. מי שבכל זאת משתמש בזרעים סופג תביעה משפטית ממונסנטו בגין הפרת זכויות פטנט.
מאייר הקומיקס הצ’יליאני פיאסטופורו צייר באפריל קריקטורה בה נראה נציג מונסנטו שהגיע לכוכב של הנסיך הקטן, עוצר את הנסיך ומחרים את השושנה שגידל כראייה להפרת זכויות פטנט של מונסנטו.
וכיתתו פגזיהם לעציצים
החיים בסוריה שסועת הקרבות נמשכים, ובין הזוועות והחורבות בסוריה שסועת הקרבות, אנשים עושים כל שביכולתם כדי להסתדר, ומוצאים שימושים חדשים לכלי המשחית שסביבם. סדרת צילומים שפורסמה באפריל.
ציור קיר של ROA
אמן הרחוב הבלגי המחתרתי ROA, שידוע בסגנונו הייחודי וחיבתו לציור בעלי חיים, יצר ציור קיר בלונדון באפריל.
חנות הספרים האחרונה
איך ייראה עולם ללא ספרים? חודש אפריל הביא עמו סרט קצר בבימוי ריצ’רד דד ודן פרייר, שמתאר עתיד שבו נותרה רק חנות ספרים אחת שלא ידעה לקוח זה 25 שנה. עד שיום אחד, ילד סקרן נכנס אליה.
מכונית ובלונים
יצירה של אמן הגרפיטי הסקוטי רוג וואן בעיר גלזגו באפריל.
נכים החנו כסאות גלגלים במקומות חניה עם פתק “מיד אשוב”
לנכים בעיר ליסבון בפורטוגל נמאס שאנשים שאינם בעלי מוגבלויות מחנים את מכוניותיהם במקומות חניה לנכים, אז הם החליטו למחות על כך בצורה מקורית.
באפריל, בעלי מוגבלויות וחבריהם הציבו כסאות גלגלים במקומות חניה רגילים בליווי פתקים שבהם רשמו מסרים אופייניים כמו “מיד אשוב”, “זה ייקח דקה”, “רק הלכתי להביא משהו”.
מתקן לקשירת אופניים
ציור גיר שיצר אמן ציורי המדרכה האמריקאי דיויד זִין באפריל.
האביב הטורקי
גל המחאה ששטף את טורקיה בחודש מאי הוליד המון צורות מחאה יצירתיות.
מחק גרפיטי, והפך בעצמו לאמנות רחוב
אמן הגרפיטי הבריטי DS יצר בחודש מאי ציור סטנסיל על קיר בניין בלונדון, שבו נראו דמויות ‘הלו קיטי’ עושות סקס סאדו מזוכיסטי. אולם לא חלפו שעות ספורות, ובעל העסק שעל הקיר שלו צייר DS, מחק את הגרפיטי.
DS לא התייאש וצילם את בעל העסק בעודו מוחק את הציור, ועוד באותו לילה, באותו מקום ממש, יצר ציור סטנסיל חדש. אלא שהפעם כלל הציור רק את דמותו של בעל העסק מוחק את הסטנסיל המקורי. למחרת, סיפר האמן, גילה בעל העסק את פורטרט הקיר, וכל כך התלהב ממנו שמיהר להצטלם על רקע הציור, והותיר את הגרפיטי במקומו. מאז, נותר הציור ולא נמחק.
DS יצר את ציור הסטנסיל המקורי של סצנת הסאדו של קיטי ומיפי במסגרת סדרת אמנות רחוב בשם “קיטי רעה” כביקורת על דמותה הנקייה מכל חטא של הדמות המסחרית ‘הלו קיטי’. “התגובה שלי למחיקת הגרפיטי היתה קצת שונה מכפי שהיא בדרך כלל”, סיפר DS לעיתון הבריטי ‘דיילי מייל’. “הידיעה כי ציור נמחק או שכיסו אותו בצבע לא מטרידה אותי, זה שם המשחק בגרפיטי, אבל ציור הקיר הזה היה מעט שונה מכיוון שהוא החזיק מעמד רק שמונה שעות. אז אפשר להבין את התסכול שלי כאשר חזרתי בבוקר וראיתי את בעל העסק מתחיל למחוק אותו מהקיר. אז צילמתי אותו. כשהסתכלתי אחר כך על הצילומים שלו, מצאתי אחד ממש טוב, והחלטתי להעמיד אותו במקומו”.
“אנחנו חיים בתקופה מוזרה מבחינת המצב של אמנות רחוב”, המשיך DS. “אם בנקסי מצייר גרפיטי, העירייה מיד מכסה אותו בלוח פרספקס שקוף כדי להגן עליו, ואילו גרפיטי של אמן אחר, פורץ דרך ומוכשר לא פחות מבנקסי, נמחק. אני לא חושב שהעירייה צריכה להיות זו שתחליט האם גרפיטי הוא בעל ערך או לגיטימי. במקום זאת, פשוט צריך לאפשר לגרפיטי להתנהל באופן טבעי גם אם משמעות הדבר היא שגרפיטי חדש יכסה אמנות רחוב משובחת”.
אנשים טובים
בחודש מאי הועלה לאינטרנט מקבץ סרטונים שנקלטו במצלמות רכב ברוסיה, המתעדים מחוות אנושיות וביטויי אדיבות וטוב לב.
פגיעה עצמית נגד מדינת משטרה
האמן הרוסי פטר פבלנסקי, שנודע כמי שפוגע בגופו כמחאה על הפיכת ארצו למדינת משטרה, הגיע בחודש מאי לכיכר בלב מוסקבה, התפשט כליל, ועטף את עצמו בגדר תיל.
השוטרים ההמומים שהיו במקום ניסו תחילה להתיר מעליו על גדר התיל בניסיון לפנות אותו מהכיכר, אולם ככל שניסו לעשות זאת, הגדר רק התהדקה סביב גופו ופצעה את עורו החשוף. בסופו של דבר, הצליחו השוטרים לחתוך מעליו את התיל, אך גרמו לו חתכים בכל גופו.
בחודש נובמבר, לציון “יום המשטרה”, מה פבלנסקי שוב באמצעות פגיעה עצמית. הפעם הוא הגיע לכיכר האדומה, התפשט, ומיסמר את אשכיו לרצפת הלבנים השחורה של הכיכר.
פבלנסקי פרץ לתודעה העולמית שנה קודם לכן לאחר שתפר את שפתיו זו לזו בעשרה תפרים בחוט עבה, במחאה על השתקתן והעמדתן לדין של חברות להקת הפאנק הרוסית פוסי ריוט.
למה הרגו את התמנון?
לואיס אנטוניו, ילד ברזילאי בן שלוש, הפך לגיבור הצמחונים במאי. בסרטון שפורסם ברשת באותו החודש, וזכה בתוך זמן קצר למיליוני צפיות, לואיס הסביר לאמו בצורה פשוטה ונוגעת ללב מדוע אינו רוצה לאכול ניוקי ממולא בבשר תמנון שהגישה לו לארוחת ערב, ובתוך כך הביא אותה לכדי דמעות.
שלגיה מבצעת שוד מזוין
יצירה של אמן הרחוב השבדי הר נילסון בשטוקהולם מחודש מאי.
יום הולדת שמח אורוול!
בחודש יוני ציינו ברחבי העולם יום הולדתו של ה-110 של ג’ורג’ אורוול, וצמד האמנים ההולנדי FRONT404 החליטו לחגוג את יום הולדתו של הסופר שטבע את המושג “האח הגדול” בספרו “1984”, על ידי קישוט מצלמות האבטחה במרכז העיר אוטרכט בכובעי יום הולדת ססגוניים.
סימן מים
אמן הרחוב הצרפתי מתיו טרמבלין ביקש למחות על ניסיונות העירייה לשלוט באופן מלאכותי בדימוי החיצוני של עיר מגוריו, במקום לפתור את בעיותיה האמיתיות. בחודש יוני הוא יצר ציור סטנסיל על קיר אשר נראה כמו צילום שעליו מוטבע סימן מים עם שם בעל זכויות היוצרים, במקרה זה גטי אימג’ס.
ניקוי רעלים דיגיטלי
חודש יוני בישר גם על הסדנה הראשונה לניקוי רעלים דיגיטלי של ארגון דיגיטל דיטוקס בקליפורניה. הארגון הציע סוף שבוע נטול מחשבים וטלפונים סלולריים, שהעניק למשתתפיו הזדמנות להתנתק מהטכנולוגיה ו”להטעין מחדש את המוח, הגוף והנשמה”.
תחת הסיסמה “להתנתק כדי להתחבר”, משתתפים הוזמנו להקליד על מכונות כתיבה ישנות, לשתף אחרים בחוויותיהם באמצעות פתקים המוצמדים ללוח מודעות קהילתי, ולבטא את עצמם בכתיבה בגיר על לוח.
אוריגמי רחוב
יצירת קיפולי נייר (אוריגמי) של אמנית הרחוב הצרפתית מדמואזל מוריס בעיר אנז’ה בצרפת בחודש יוני.
רובין הוד וירטואלי
קבוצת ההאקרים הטורקית רד-האק פרצה ביוני למערכת התשלומים של אתר האינטרנט הממשלתי של מחוז איסטנבול, ומחקה את חובות חשבונות החשמל, המים והטלפון של מרבית מוסדות הציבור במחוז.
ההאקרים, שהוכתרו בכמה עיתונים בטורקיה בתור ‘רובין הוד וירטואלי‘, גם ניצלו את ההזדמנות כדי להוסיף כמה מוסדות ציבור בדיוניים לרשומות מערכת התשלומים. כך למשל, “ייסדו” ההאקרים בית ספר עממי על שמו של צעיר שהרגה המשטרה במהלך מחאת ‘האביב הטורקי’.
ג’ון לנון ובוב דילן באודישן של The Voice
בחודש יוני התברר מה היה קורה אם ג’ון לנון ובוב דילן היו מנסים בצעירותם לעבור את האודישן העיוור של תוכנית גילוי הכישרונות המוסיקליים The Voice?
ביצים
הצלמת הצרפתית אינגריד ברתון-מוין הציגה ביוני סדרת צילומי תקריב של פסלי שיש יוונים עתיקים שמתמקדים באשכים של הדמויות המפוסלות.
“העבודות שלי חוקרות את המיניות ואת גוף האדם כאמצעי לערעור צורות חדשות של ייצוג מיני, וקריאת תגר על מוסכמות על ידי שילוב סימונים חזותיים מנוגדים כדי להדגיש את האבסורד ולמוטט דעות קדומות תרבותיות”, הסבירה הצלמת.
ברבי: הגירסה האמיתית
איך היתה נראית בובת ברבי לו היתה בעלת מימדי גוף של אשה ממוצעת? האמן האמריקאי ניקולאי לם יצר ביולי בובת ברבי המבוססת על המידות הממוצעות של אשה בת 19 בארה”ב, וצילם את הבובה לצד ברבי המקורית. “אם אנחנו מבקרים את התופעה של דוגמניות רזות, עלינו לפחות להיות פתוחים לאפשרות כי ברבי משפיעה באופן שלילי את ילדות צעירות”, אמר לם.
התנקשות במימון המונים
חודש יולי בישר גם על אתר אינטרנט חדש בשם ‘שוק ההתנקשויות’, הנמצא ברשת האפלה, ואשר מציע שירות מימון המונים ראשון מסוגו להתנקשות בפוליטיקאים. המגזין פורבס דיווח כי האתר מאפשר לכל אדם לתרום כסף באופן אנונימי באמצעות המטבע הדיגיטלי ביטקוין, לתשלום פרס שיוענק למי שיתנקש בדמויות פוליטיות וממשלתיות בכירות בארה”ב.
מייסד האתר, המשתמש בכינוי ‘קוואבטאקה סנג’ורו’ ואשר מציג את עצמו בתור “אנרכיסט הצפנה” (crypto-anarchist), העריך כי אם האתר יצבור מספיק תנופה ומשתמשים, הוא יביא לכך שבסופו של דבר יתרחשו מספיק התנקשויות בפוליטיקאים כדי לגרום לכך שאיש לא יעז עוד לקחת על עצמו את התפקידים הללו. לדבריו, מטרתו בהקמת ששוק ההתנקשויות היא הרס של כל הממשלות בכל מקום.
“אני מאמין שזה יביא לשינוי לטובה בעולם”, כתב סנג’ורו, אשר כינויו לקוח משמו של דמות סמוראי בסרטו של אקירה קורוסאווה, “יוג’ימבו”, בראיון לפורבס. “הודות למערכת הזו, עולם ללא מלחמות, מעקב, נשק גרעיני, צבאות, דיכוי, מניפולציות כספיות והגבלות על סחר, נמצא בהישג יד בעלות של ביטקוינים בודדים לכל אדם”, המשיך סנג’ורו. “אני גם מאמין שמיד לאחר שיחוסלו כמה פוליטיקאים והם יבינו שהם הפסידו במלחמה שהם מנהלים נגד הפרטיות, ההרג יוכל להיפסק ונוכל לעבור לשלב של שלום, פרטיות ושוק חופשי”.
מם נולד: מצרי מתעצבן על…
בחודש יולי שודר בערוץ טלוויזיה במצרים דיון שבו אחד מבכירי האופוזיציה, איהאב אל-חולי, תקף בחמת זעם את נאומו של הנשיא דאז, מוחמד מורסי.
סרטון של התפרצות זעם של אל-חולי הפך עד מהרה למה שנודע בתור מם “מצרי מתעצבן על…”, וכעבור שבועות ספורים כבר יצאה גירסה שלו בשם “מצרי מתעצבן על החופש הגדול”.
פוטין לובש קומבינזון
באוגוסט, פשטה המשטרה ברוסיה על גלריה בעיר סנט פטרסבורג, והחרימה ציור פרודיה של הנשיא ולדימיר פוטין וראש הממשלה דמיטרי מדבדב בתחתוני נשים.
תחילה לא מסרה המשטרה מדוע החרימה את היצירה – שבה נראה פוטין לובש קומבינזון צמוד ומבריש את שערו של מדבדב, הלובש תחתונים וחזייה – אך בהמשך טענה כי קיים חשד ל”קיצוניות פוליטית”.
הצייר קונסטנטין אלטונין, שחתום על היצירה, נאלץ להימלט מרוסיה, והגלריה נסגרה בהוראת הרשויות.
מחאת המדרגות הצבעוניות
עוד באוגוסט: אחרי ארבעה ימי עבודה וכמעט 40 קילוגרם של צבע, סיים חוסיין צ’טינל – גימלאי בן 64 מאיסטנבול בטורקיה – לצבוע בצבעי הקשת גרם מדרגות בטון אפורות שחוצה את רובע ביוגלו בו הוא מתגורר.
התושבים התאהבו מיד בגוונים העזים, והמדרגות הצבעוניות הפכו לשיחת היום בשכונה. “רציתי לגרום לאנשים לחייך”, סיפר צ’טינל, אשר הוציא מכיסו קרוב ל-800 דולרים על קניית הצבעים.
אלא שבעיריית איסטנבול לא אהבו את היוזמה הפיראטית של צ’טינל, ועובדי ניקיון מיהרו לשוב ולצבוע את המדרגות בצבע האפור המקורי. צ’טינל ההמום הביע תמיהה על החלטת העירייה. “הרי כל הטבע צבעוני – חתולים, ציפורים, פרחים, הרים. מאיפה בא האפור הזה? האם אנחנו כמו העיר פומפיי שהתפרצות הר געש גרמה לה להתכסות באפר געשי אפור?”.
תושבי רובע ביוגלו החליטו להתגייס לעזרת צ’טינל, וכבר למחרת צבעו מחדש את המדרגות בצבעים עזים.
התקשורת אף היא החלה לגלות עניין ודיווחה על הפרשה שעוררה זעם ציבורי רב, ותגובה המונית הולמת לא איחרה לבוא. בכל רחבי טורקיה החלו תושבים על דעת עצמם לצבוע מדרגות שכונתיות בצבעי הקשת. “קחו מברשת ובואו”, הפכה לקריאה ששטפה את אתרי המדיה החברתית במדינה, וכותרת של עיתון מקומי הכתירה את ההתעוררות הססגונית בתור “המחאה הכי צבעונית”.
מזוודת גרפיטי חשאית
הצייר ומהנדס בוב פרטינגטון הציג באוגוסט פתרון עבור אלו שנמאס להם לחשוש שיתפסו אותך בזמן שהם מציירים גרפיטי: מזוודת גרפיטי שבתוכה מוסתרים סטנסיל ומיכל ספריי צבע שמופעל באופן אוטומטי בלחיצת כפתור, ומאפשר להשאיר ציורי סטנסיל על המדרכה מבלי שמישהו ישים לב.
אוריגמי נגד דו”חות חנייה
עוד באוגוסט: אמן הרחוב הצרפתי מתיו טרמבלין נתקל במכונית חונה שעל השמשה הקדמית שלה הצטברו שלל דו”חות חנייה, והחליט ליצור מהדו”חות – על ידי קיפולי נייר – זר פרחים.
למכירה: קופסת פלסטיק חסרת תועלת
באוגוסט החל לצוץ על מדפי חנויות רשת בסט ביי בעיר לוס אנג’לס מוצר מסתורי חדש בשם “קופסת פלסטיק חסרת תועלת”, שנמכר במחיר של 99.99 דולרים. במבט ראשון נדמה היה כי מדובר במוצר רגיל, מכיוון שלקופסאות השחורות הוצמדה תגית עם ברקוד ומספר סידורי של המוצר, בעיצוב זהה לזה של שאר מוצרי בסט ביי.
אולם בדיקה מדוקדקת העלתה כי על התגית המוצר נכתב: “עוד גאדג’ט שאינך זקוק לו. ברגע שתגיע הביתה הוא יפסיק לפעול. דגם חדש עתיד לצאת בעוד ארבעה שבועות. חיי הסוללה קצרים מדי מכדי שניתן יהיה להשתמש בו”.
בכתב האחריות של המוצר נכתב באותיות קטנות: “אין שום אחריות על חתיכת הזבל הזו. אם אתה מספיק טיפש כדי לקנות אותה – מגיע לך”.
מאחורי מעשה הקונדס עמד אמן הרחוב פלסטיק ג’יזס אשר סיפר כי המניע לתעלול היה רצונו למחות על הצרכנות המופרזת בארה”ב. “מוכרים לנו את הגאדג’טים הללו בצורה שגורמת לנו לחשוב שכל גאדג’ט חדש הוא יחיד במינו, וכי הוא ישנה את חיינו מקצה לקצה”, אמר. “התסכול שהדברים האלה יוצרים בחיים שלנו הוא למעשה הרבה יותר גדול מאשר כל תועלת שיכולה לצמוח מהם”.
שכחתי את הטלפון
האם אנחנו מחמיצים את החיים בגלל שאנחנו עסוקים מדי בתיעוד שלהם באמצעות הסמארטפון? סרט קצר של שרלין דה-גוזמן, שיצא באוגוסט, סיפק תשובה נחרצת.
כל הפושעים הם מנאייקים
אוגוסט הביא עמו גם ציור קיר בברלין שיצר אמן הרחוב הגרמני אורבן.
הורוסקופ המלחמה בסוריה
הצייר הסורי תמאם עזאם הוציא באוגוסט סדרת ציורים בשם הורוסקופ סורי, הכוללת את סמלי 12 המזלות שבהם הוכנסו שינויים באופן שמשקף את המאבק האלים שקורע את מולדתו.
הִלָּה
חודש אוגוסט בישר גם על הִלָּה, יצירה חדשה של אמן הרחוב הליטאי ארנסט זקרביץ’ באיטליה.
מחאה נגד חוק הומופובי: מעבר חצייה ריינבו
מעבר חצייה מול שגרירות רוסיה בעיר שטוקהולם בשבדיה נצבע באוגוסט בגווני ריינבו במסגרת מחאה יצירתית על חוק חדש שאושר ברוסיה האוסר על “תעמולה הומוסקסואלית” בקרב קטינים. החוק החדש יוצר למעשה אפליה בין מערכות יחסים הטרוסקסואליות למערכות יחסים חד מיניות, ואוסר על הפצת עלונים ופרסומים העוסקים בזכויות הומואים ולסביות.
האינטרנט חייב להיסגר
הסרט המוקומנטרי האינטרנט חייב להיסגר יצא בספטמבר.
בתיאבון
ציור קיר בשם ‘בתיאבון’ שיצר בספטמבר אמן הרחוב הבלארוסי קי-דיטייל (KDׂ), במסגרת פסטיבל תרבות עירונית בעיר צוויקאו בגרמניה.
אם האמנות ברחוב – השכונה היא מוזיאון
אמן הרחוב הבריטי המחתרתי בנקסי הפך באוקטובר את רחובות ניו יורק לגלריה למשך חודש במסגרת הפרויקט ‘עדיף בחוץ מאשר בפנים’. במהלך החודש, הותיר בנקסי מדי יום יצירה חדשה ברחובות העיר, בזמן שהמשטרה ניסתה ללא הועיל להתחקות אחר עקבותיו, וראש העיר המיליארדר של ניו יורק, מייקל בלומברג, כינה אותו ונדליסט. לעומתם, תושבי התפוח הגדול דווקא נהנו מעבודותיו המקוריות.
אחת היצירות היתה גרפיטי של בונה עומד לרגליו של שלט רחוב שהופל, כך שנוצר רושם שהבונה הוא זה שכרת בשיניו את השלט.
הגרפיטי, שצויר באחת משכונות העוני של ניו יורק, הפך מיד – כמו רבים מציוריו של בנקסי בעיר – למוקד עלייה לרגל של מעריצים וסקרנים. אולם לבאים נכונה הפתעה: תושבי השכונה העניים כיסו את הגרפיטי בקרטונים והחלו לגבות “דמי כניסה” מאנשים שרצו לראות את הציור. “אם מתייחסים לשכונה בתור מוזיאון אמנות, למה שתושבי השכונה לא יגבו דמי כניסה כמו במוזיאון אמנות, במיוחד לאור העובדה שרבים מתושבי ניו יורק מעולם לא ביקרו בשכונה הזו, והגיעו אליה כעת רק כדי לצלם ציור סטנסיל של בונה?”, כתב פרשן אחד.
קאמה סוטרה לזוגות נשואים
באוקטובר ראה אור בארה”ב הספר ‘קאמה סוטרה לזוגות נשואים: מדריך הסקס הכי פחות ארוטי בעולם’, המביא את הפרק האבוד המיועד לזוגות נשואים, מתוך הכתב עתיק היומין קאמה סוטרה.
הספר, פרויקט משותף של המאייר פרלי כץ והסופר הקומי סיימון ריץ’, הוא מדריך משעשע (או לחילופין מדכא – תלוי במצבך המשפחתי) בליווי תמונות של התנוחות ה(בלתי) מיניות של חיי נישואים.
‘תנוחת דירבון’ למשל, מתבצעת כאשר האישה מנקה לכלוך סמוך למקום בו מונחות רגליו של הגבר כדי לרמוז לו שגם הוא צריך לנקות לפעמים את הלכלוך שהוא משאיר אחריו.
עוד דוגמא: ‘תנוחת ישבן מורם’, כאשר הגבר משחרר נפיחה מול אשתו, ולא טורח אפילו להתנצל על כך.
ולסיום, תנוחת ‘התכנסות קטועה’, היא כאשר הגבר מנשק ברכות את צווארה של אשתו, האשה מלטפת בעדינות את החזה של הגבר, ואז הילד מתפרץ לפתע לחדר בצרחות, בגלל שהוא שמע רעש מפחיד, או איזה סיבה שטותית אחרת.
מדרגות השלום
חברי קבוצת ג’וד הסורית צבעו באוקטובר גרם מדרגות בעיירה דיר עטיה, שאותו הכתירו בשם מדרגות השלום.
חתיכות קרטון עם סיפורי חיים
הצלם האמריקאי אנדרס סראנו החליט באוקטובר לנסות להציג את סיפוריהם של הקבצנים וחסרי בית הרבים ברחובות ניו יורק, באמצעות שלטי הקרטון המאולתרים שלהם.
סראנו הסתובב ברגל מדי יום, במשך שעות, ברחבי העיר, והציע לקבצנים 20 דולרים בתמורה לשלטים שלהם. כאשר הוא הציע, הם תמיד הסכימו, לפעמים בליווי חיבוק. בסופו של דבר, הוא רכש 200 שלטים, שכל אחד מהם משקף את סיפורו של אדם. “אני רואה בכל שלט סיפור. יש שם בחוץ הרבה סיפורים שראוי שיישמעו”, הסביר סראנו.
ארנסט זקרביץ’ בסינגפור
עוד באוקטובר: אמן הרחוב הליטאי ארנסט זקרביץ’ הותיר אחריו בסינגפור ציורי קיר.
אוויר מינרלי: אוויר צח בבקבוקים נמכר באוסטרליה
לאחר בקבוקי מים מינרלים, הגיע תורו של אוויר להימכר בבקבוקים. החברה האוסטרלית דופה החלה באוקטובר למכור בקבוקי אוויר צח במגוון גדלים.
“כל המוצרים שלנו הם ללא מגע יד אדם ונלקחו היישר מהמקור”, מסרה החברה לכבוד פתיחת החנות הראשונה במלבורן. “כשאתם בוחרים דופה, אתם בוחרים את האוויר הצח והאורגני ביותר שניתן לקנות”.
דופה הציעה למכירה לא רק אוויר, אלא גם אור שמש ארוז, בקבוקי אור ירח וחבילת מצב רוח טוב.
למעשה, מאחורי דופה – שהיתה לא יותר מאשר חברה פיקטיבית – עמדה חברת המים של העיר מלבורן, שביקשה באמצעות הקמפיין האירוני לעודד שתיית מי ברז במקום מים מינרלים.
גופיה נגד הטרדות מיניות
המעצבת סיו מינג צ’נג מסינגפור הציגה בנובמבר מענה לביש לגברים שמנצלים את הצפיפות בתחבורה ציבורית כדי להיצמד לנוסעות: וֶסְט מסמרים להגנה על המרחב האישי.
תירוץ מושלם לחתוך מוקדם מהעבודה
חודש נובמבר בישר על המצאה שימושית נוספת: אתר ‘וירוס שעה שמחה’. האתר, מבית היוצר של משרד הפרסום TDA בולדר, מאפשר ליצור מצג שווא כאילו המחשב סובל מתקלה חמורה שאינה מאפשרת להמשיך לעבוד עליו.
כל מה שצריך לעשות זה להיכנס לאתר, ולבחור את אחת משלוש אפשרויות שיופיעו על מסך המחשב שלך: מסך כחול המופיע כאשר ישנה שגיאה קריטית בליבת מערכת ההפעלה, תצוגה של מסך מחשב מקולקל, או הודעה פיקטיבית לפיה צריך להפעיל מחדש את המחשב.
לאחר בחירת תצוגת התקלה הרצויה, יש לפלוט אנחת תסכול, ולעזוב במהירות את מקום העבודה.
האמת על סיוע לאפריקה
בנובמבר גם יצא סרטון שחשף את השימוש המניפולטיבי והציני שנעשה בשחקנים שמוצגים כביכול כרעבים באפריקה בסרטי גיוס תרומות לארגוני צדקה ביבשת השחורה.
טוב, לא באמת. סרטון סאטירי שהופק על ידי קרן הסיוע הבינלאומית של סטודנטים ואקדמאים בנורבגיה, מבקש לקרוא תיגר על השימוש בסטריאוטיפים לצורך גיוס כספים לאפריקה.
משטרת האהבה
בחודש נובמבר עלה לאקרנים הסרט התיעודי משטרת האהבה, בבימוי צ’רלי ויץ’ והרולד לוסיאן בר, שמביא את סיפורה של משטרת האהבה. ויץ’, שנימנה על מייסדי משטרת האהבה, עבד כיועץ פיננסי ברובע העסקים של לונדון במשך שבע שנים. בשנת 2009 הוא פוטר מעבודתו, אך במקום לחפש עבודה חדשה, הוא קנה מגפון. יחד עם חברו דני שיין הוא ייסד את ‘משטרת האהבה’, והשניים הלכו למקומות ציבוריים כדי לעצבן אנשים – בעיקר שוטרים ואנשי אבטחה. הם חיבקו עוברי אורח, הניפו שלטים שעליהם נכתב “הכל בסדר”, ועודדו אנשים לבחון מחדש את יחסם כלפי עבודה, כסף וסמכות. הם צילמו את האירועים והעלו את הסרטונים לאתר יו-טיוב, שם הם זכו לפופולריות רבה.
אדוארדו סאלס
נובמבר היה חודש פורה עבור המעצב המקסיקני אדוארדו סאלס. הוא צייר את יצירת אמנות הרחוב הראשונה שלו בניו יורק.
סאלס גם יצר באותו החודש שני איורים. אחד בהשראת דוקטור סוס.
ואיור שני על החיים בעידן כרטיסי האשראי.
“יוסוף” או “טרומפלדור”?
מאז ראשית ימיו של ענף המחקר הוותיק של סיווג פלוצים, מלווה אותו ויכוח בין שתי אסכולות מרכזיות: הראשונה גורסת כי נפיחה שקטה (להלן “יוסוף”) תמיד מסריחה יותר, ואילו השנייה מצדדת בעמדה לפיה נאד קולני ומתגלגל (להלן “טרומפלדור”) הוא שיהיה המסריח ביותר.
בחודש נובמבר הכריז סרטון של ערוץ ASAP Science כי נמצאו רעיות מדעיות חותכות שהכריעו אחת ולתמיד את הוויכוח העתיק.
לגולנד פלילי
אמן הרחוב ארנסט זקרביץ’ יצר בנובמבר ציור רחוב במדינת ג’והור במלזיה, הידועה בעיקר בזכות שני דברים: פארק השעשועים לגולנד מלזיה ושיעור פשיעה גבוה מאוד. הרשויות לא היו משועשעות – והציור נמחק.
כי מי מאיתנו מושלם?
לו בובות התצוגה המוצבות בחלונות ראווה של חנויות היו משקפות בצורה כלשהי את מבנה הגוף האמיתי שלנו, אז לכולנו היה גוף נטול קימורים וחסר קורקבן. במציאות, להבדיל מבובות תצוגה, גוף האדם אינו מגיע במידות אחידות אלא במגוון צורות וגדלים.
ארגון בעלי המוגבלויות השוויצרי פרו אינפירמיס החליט לגעת בנקודה זו בדיוק בדצמבר דרך פרויקט מיוחד בשם “כי מי מאיתנו מושלם?”. במסגרת הפרויקט, עוצבו בובות תצוגה על פי צורת גופם של חמישה בעלי מוגבלויות כמו עקמת חמורה, עיוותים בעמוד השדרה, רגליים קטועות, פָּרֶכֶת וגפיים קצרות. בהמשך, לכבוד יום הנכה הבינלאומי, הוצבו הבובות בחלונות ראווה של חנות בגדים יוקרתית במרכז ציריך.
מטרת הפרויקט, לדברי פרו אינפירמיס, היתה לא רק להגביר את מודעות הציבור לאנשים בעלי מוגבלויות, אלא גם לקרוא תגר על אובססיית הגוף המושלם האופיינית לעולם האופנה.
להשתין על הנשיא
חברות הקבוצה הפמיניסטית ‘פמן’ מחו בתחילת דצמבר מחוץ לשגרירות אוקראינה בפריז, תוך שהן משתינות על צילומים של הנשיא האוקראיני, ויקטור ינוקוביץ’, במחאה על דיכוי האופוזיציה במדינה.
קפקא מגיע לעולם הגיימרים: משחק מחשב אבסורדי
מפתח משחקי המחשב הרוסי, דניס גלנין, הודיע בדצמבר על יצירת משחק מחשב חדש המבוסס על יצירתו של פרנץ קפקא. גלנין הסביר כי השחקנים יעברו שלל הרפתקאות תוך שהם משחקים את דמותו של הגיבור ק’, וכי המשחק שואב את השראתו מכתביו המפורסמים ביותר של קפקא, בהם “הטירה”, “הגלגול” ואחרים.
“גיבור בשם ק. מקבל הצעת עבודה מפתיעה, אשר משנה באחת את חייו ומאלצת אותו לצאת למסע ארוך. להפתעתו, העולם שנגלה לו מחוץ למולדתו אינו נורמלי כפי שחשב. יחד עמו תוכלו לשקוע באווירה של אַבְּסוּרְד, סוּרֵאָלִיזְם וחוסר ודאות מוחלטת”, סיפר גלנין.
הצד האפל של ספרי ילדים
האנימטורית הצרפתית סילביין סראיי פירסמה בדצמבר סדרה של איורים המציגים את הצד הקשוח, שלא לומר אפל, של דמויות מפורסמות מספרי וסרטי ילדים, הן אליס בארץ הפלאות, פו הדוב, ברבי ובמבי.
סנופי הולך לעבודה וחולם על בטלה
עוד בדצמבר: ציור קיר בעיר דרזדן בגרמניה. היוצר לא יודע.
מה ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה?
מה ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה? אמפתיה, הזדהות רגשית עם האחר, יוצרת קשר בין אנשים, ואילו סימפתיה מבודדת ומנתקת. בסימפתיה יש התבוננות מבחוץ, ממבט-על, מעמדת יתרון, ולעיתים אפילו מתוך התנשאות. באמפתיה, לעומת זאת, יש פגיעוּת, ומעורבות אמפתית אמיתית תיתכן רק אם אנחנו מוכנים להעז להיות במגע עם הפגיעות שלנו עצמנו.
בחודש דצמבר הוציא RSA סרטון אנימציה המסביר את ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה, ואשר מבוסס על קטע מתוך הרצאה של חוקרת הפילוסופיה של העבודה הסוציאלית ברנה בראון.