בואו לגלות את עזה: כל האטרקציות במקום אחד

יעד אקזוטי חדש

לסיכום ביקורו ברצועת עזה בשנת 2015, הוציא האמן המחתרתי הבריטי בנקסי סרטון בן שתי דקות בסגנון סרטים המפרסמים יעדי תיירות, אשר מזמין את הצופים לעלות על מטוס ולצאת לחופשה ביעד אקזוטי חדש – רצועת עזה. “הפכו את השנה הנוכחית לזו שבה תגלו יעדים חדשים, הרחק ממסלולי התיירים”, מכריז בפתיחתו הסרטון הפרודי בואו לגלות את עזה.

בהמשך מוצגות ‘האטרקציות’ של עזה, החל מכניסה לרצועה דרך מנהרות לא חוקיות, דרך מפגש עם המקומיים “שאוהבים כל כך את המקום שהם לעולם לא עוזבים אותו (כי לא נותנים להם)”, וכלה ב”מיקום היוקרתי של עזה (מוקפת חומה משלושה צדדים וספינות קרב בצד הרביעי)”.

ברוח סרטון התדמית של בנקסי הנה כמה מאטרקציות המיוחדות של עזה.

אולפני הקולנוע עזה-ווד

עשור אחרי שנהרס בית הקולנוע האחרון בעזה, החליטו התאומים תושבי הרצועה אחמד אבו נאסר (‘טרזן’) ומוחמד אבו נאסר (‘ערבי’), ליצור יש מאין. השניים, שאהבתם הגדולה ביותר היא סרטים אך מעולם לא זכו לצפות בסרט בבית קולנוע, הקימו אולפני קולנוע דמיוניים בשם עזה-ווד, על משקל הוליווד, והפיקו את הסרטים שהם תמיד חלמו ליצור – כולם עם שמות של מבצעים צבאיים של ישראל כמו ‘עופרת יצוקה’, ‘ענבי זעם’, ‘אביב נעורים’ ו’חומת מגן’. עוד על סיפורם משובב הלב.

המקומות הכי יפים בעזה

אתר החדשות האמריקאי מונדוייס ביקש בקיץ 2019 מצלם העיתונות העזתי מוחמד אסד, ללקט אוסף מצילומיו של המקומות והדברים היפים ביותר בעזה. באחד הצילומים נראה מסגד אל-עומרי, המסגד הגדול והעתיק ביותר בעזה הפעיל זה יותר מ-1,370 שנים.

בצילום אחר נראה קדר עזתי במפעל כלי חרס משפחתי שעובר מדור לדור זה מאות שנים.

בצילומים נוספים לכד בעדשתו אימון של קבוצת כדורגל נערות בעיר עזה, ואת ראנה רמלאווי, בת 20, מתאמנת בפיסול חול סמוך לביתה. אוסף הצילומים המלא כאן.

מטרו עזה

האמן הפלסטיני מוחמד אבו סל הציג בתחילת 2012 תערוכה בשם מטרו בעזה במרכז התרבות הצרפתי בעיר. התערוכה מציגה פרויקט מדומיין שיהפוך את המנהרות בעזה לנתיבי רכבת תת-קרקעית, שתסייע לפתור את מצוקת התחבורה ברצועה.

מטרו עזה כוללת שבעה קווי רכבת ו-200 תחנות בשכונות השונות של עזה. אחד מקווי הרכבת המתוכננים אמור לחבר בין סיני לרצועת עזה, וקו אחר – קו מספר אחד – יחבר בין מעבר ארז שבצפון הרצועה למעבר רפיח שבדרומה.

אבו סל אינו מהנדס, ועל כן הוא רק מציע “פתרון חזותי”, כלשונו. מלבד מיפוי התחנות ושירטוט המפה, עיצב אבו סל גם שלט M גדול עבור המטרו, וצילם אותו ב-50 מקומות שונים ברצועה.

לדבריו, רבים מהמצולמים לקחו את הרעיון ברצינות. חלקם היו ציניים, אחרים אהבו אותו, אבל “אנשים התחילו לדבר ברצינות על הנושא”. לדברי אבו סל, “היו גם כמה שהאמינו שהולכים לבצע את הפרויקט הזה”.

התאומות חאלדי

האחיות התאומות אסמא וסג’א חאלדי מהעיר עזה, הידועות בכינוי התאומות חאלדי, מפרסמות באינטרנט סרטונים בכיכובן על החיים בעזה. האחיות, שתיהן סטודנטיות לאדריכלות, העלו תחילה סרטונים בערבית שצולמו דרך כלל בסביבת ביתן, וכללו תפקידי אורח של בני משפחה וחברים.

בהמשך הן הרחיבו את היריעה והחלו לתעד בסרטונים פינות ואנשי חמד בעזה, ואפילו להעלות סרטונים בשפה האנגלית. כך למשל, בסרטון הספינה העזתית שלנו הן הציגו את המקום שבו עזתיים מוצאים נחמה בצל המצור הימי המוטל על הרצועה. בסרטון נוסף הוצג האמן העזתי שריף סירחאן שהופך לזבל לאמנות, ובסרטון אחר את פרויקט אמנות של שלום.

“חלק מהקסם של התאומות חאלדי הוא האופטימיות שלהן”, נכתב באתר החדשות מונדווייס. “נראה שהן באמת מתלהבות לחלוק עם העולם החיצון את חייהן בעזה, ומלבב לצפות באנרגיות שלהן”.

תעלת עזה

לסיום, סרט מוקומנטרי קצר של תמיר צדוק בשם תעלת עזה, שנראה כמו סרטון הסברה של “מרכז המבקרים של תעלת עזה ע”ש יצחק רבין”, ומתעד את סיפורו של פתרון הפלא הפיקטיבי לסכסוך הישראלי-פלסטיני – חפירתה של תעלה המפרידה את רצועת עזה מישראל.

אורך התעלה 61 קילומטרים, עבודות החפירה שלה נמשכו שמונה שנים ועמלו עליהן 15 אלף פועלים יהודים וערבים. לאחר השלמתה, התעלה יצרה ב”אי עזה” מציאות של שגשוג, של מסחר ושל תיירות, והפכה סמל לשינוי מדיני, כלכלי ואקולוגי.