כולנו מכירים את התסמינים. מתח, כאבי ראש, בעיות עיכול, מחסור בפעילות גופנית ובעיות בזוגיות. התמכרות לעבודה הפכה לבעיה מספר אחת במרבית המדינות המתועשות, ואחראית כיום למותם של יותר בני אדם מאשר ההתמכרויות לאלכוהול, קפה וסיגריות גם יחד. ובכל זאת, אין כמעט מי שיתריע מפניה.
לכן, מתוך תחושת אחריות בטלנית ובריאותית, הנה מדריך קצר הכולל 10 שיטות להיגמל מההתמכרות לעבודה, או לפחות לצמצם את נזקיה. לנוחיותך, כל שיטה מדורגת בסולם רדיקליות בן חמש רמות, כאשר דירוג נמוך משקף שיטה רפורמיסטית ודירוג גבוה מצביע על שיטה מהפכנית.
לראות את האור בקצה המנהרה
כל מי ששונא את העבודה מכיר ודאי את התחושה של “אוף, מתי היום הזה ייגמר כבר”. עבור אנשים אלה המציא המעצב האגדי טיבור קלמן את ‘שעון השעה חמש’. לענוד על היד או לתלות על קיר המשרד, וחסל לחוסר הודאות. (בכפוף לשעות נוספות, גחמות של הבוס, ודברים שפשוט חייבים לסיים עוד היום).
אזהרה: התבססות מוגזמת על ‘שעון השעה חמש’ עלולה לגרום להתמכרות לאור בקצה המנהרה, וזה עלול להימשך ממש עד סוף החיים, כמו בסרט האנימציה הקצר In The Fall של סטיב קאטס.
להתפטר בגדול
ג’ואי דפרנצ’סקו, עובד מלון בארה”ב המנגן בזמנו הפנוי בתזמורת כלי נשיפה, החליט שנמאס לו מהיחס המחפיר מצד מעסיקיו במלון, והפתיע את המנהל שלו כאשר הודיע על התפטרותו בליווי חבריו לתזמורת. “עבדתי במלון שלוש וחצי שנים, וכל הזמן הזה ההנהלה נאבקה נגד ניסיון של העובדים להתאגד. תנאי העבודה היו איומים ונוראיים. עובדי מטבח נדרשו באופן קבוע לעבוד משמרות של 16 שעות, ועובדי ניקיון נקנסו אם לא עמדו במכסת החדרים. כל מי שהעז להתלונן, ובמיוחד כל מי שדיבר בגלוי על כך שהעובדים צריכים להתאגד, ננזף או פוטר. מנהלים במלון, בהם גם המנהל שלי, ג’ארד, צועקים על עובדים כל הזמן”, סיפר דפרנצ’סקו.
להאט את הקצב
פתגם בטלני ידוע אומר כי “גם אם אתה מנצח במרוץ העכברים, אתה עדיין נשאר עכבר”. ואם כבר בחרת להישאר עכבר, לא עדיף להאט קצת את הקצב כדי שיישאר זמן גם לדברים החשובים באמת? סרטון שהופק על ידי אדבאסטרס לכבוד ‘שבוע גמילה דיגיטלית’ (לשעבר ‘שבוע ללא טלוויזיה’), אך נכון בכלל בחיים.
לחתוך מוקדם הביתה
עובדי משרד גם עשויים להיעזר בתעלולים כדי לחתוך מוקדם מהעבודה או לחמוק מהמשרד. זה יכול להיות באמצעות וירוס מחשב מפוברק שיוצר את הרושם כאילו המחשב שלך סובל מתקלה חמורה שאינה מאפשרת להמשיך לעבוד עליו, או המצאות פשוטות יותר כמו חתיכת קרטון.
לגנוב דברים ממקום העבודה
רוב הסיכויים שאתם כבר גונבים דברים מהעבודה – אם לא חפצים, אז לפחות זמן בשעון הנוכחות. אבל למה להסתפק בכך? יש עוד כל כך הרבה דברים שאפשר לקחת מהעבודה. זה יכול להיות מהדק או קצת כסף מהקופה הקטנה, או אפילו מעילה של ממש בכספי החברה. אם אתה עובד בבית קפה, קח הביתה שקית קפה. אם את עובדת במוסך, אמצי לעצמך מפתח ברגים. אם אתם מובטלים, קחו משהו ממקום העבודה של מישהו אחר!
הצטרפו גם אתם לאלפי עובדות ועובדים ברחבי העולם שכבר חוגגים מדי שנה ב-15 באפריל את יום לגנוב משהו מהעבודה מיסודו של הקולקטיב האנרכיסטי crimethinc.
לכתוב שיר מחאה נגד העבודה
“תעבוד כל ימי חייך, מנעוריך ועד זקנתך, בגלל שכך אמר הבוס, וכי אם לא תעבוד תחטוף מכות מהמשטרה. בוא ניפטר מכל הבוסים, הבנקאים, עורכי הדין והפוליטיקאים שנהנים מפרי עמלנו – כך נוכל לעבוד פחות ולשחק יותר”. יפה לא? עכשיו תורך.
יאללה בלגן
כאשר כלו כל הקיצין, תמיד אפשר לפנות למדריך לעובד המתוסכל מבית היוצר של האמן ומשבש התרבות האנרכיסט פקארד ג’נינגס, בו הוא מסביר כיצד להחריב את מקום העבודה, להקים במקומו קהילה פרימיטיביסטית אוטופית, ולחיות באושר ובעושר עם השבט החדש שלך עד עצם היום הזה.
אפשר גם ללכת בדרכם של רואי החשבון הקשישים בתאגיד הביטוח הבינלאומי קרימסון פרמננט, שהתקוממו נגד מנהליהם הרודנים, השתלטו על בניין החברה, הפכו אותו לספינת פיראטים, והפליגו בה כדי להחריב את מעוזי הקפיטליזם והגלובליזציה. סיפורם מבוא בסרטו הקצר של טרי גיליאם, קרימסון פרמננט ביטוחים, משנת 1983.
להגדיר מחדש מה זאת עבודה
“אני מדליקה משואה זו לכבוד הערבים הארוכים בהם אני עוזרת לקטן המתוק שלי בשיעורים, אחרי שאני חוזרת מהעבודה, ובלילה מטפלת בקטן של הבעל שלי המתוק, שבכל לילה נהיה גדול, ולא מבקשת גרוש מאף אחד אפילו שעשיתי חשבון ויצא שעל הכל ביחד, בחשבון טוטאל, מלסחוט כביסה, עוד מלפני שקנינו את המכונה ועד לסחוט את בעלי ראובן 25 שנה, יום יום ולילה לילה, מגיע לי 14 מיליון 395 אלף שקלים חדשים. וזה לפי שכר מינימום”. מיקי קם, בתפקיד פרלה גוטרמן גוטרמן, מדליקה משואה לתפארת המין הגברי.
לשנות תפיסה
שינוי פרדיגמה יכול להפוך יום רע בעבודה, ליום טוב. זה הכל עניין של איך מסתכלים על זה. כמו שנאמר: המציאות בעיני המתבונן. לא מאמינים? תראו את ‘יום רע במשרד’, סרט קצר בבימוי איש הפרסום הבריטי ניק סקוט.
להסיר את המסכות
העמדת פנים היא מרכיב חיוני במקומות עבודה תאגידיים, שאינם סובלניים במיוחד כלפי כֵּנוּת מוחלטת. פשוט תגידו כל מה שאתם חושבים ומרגישים, ומהר מאוד הבוסים שלכם יראו לכם את הדלת החוצה. אולי אפילו תצליחו לחסוך לעצמכם מראש את כל הכאב ראש הזה, כבר בראיון העבודה.
להשלים עם המצב
בכל מקרה, תמיד יש את האפשרות של שכנוע עצמי בכך שאין ברירה אלא לעבוד, והשלמה עם הסדר הקיים שבו כולנו מנצלים ומנוצלים בעת ובעונה אחת. במקרה כזה, מומלץ לצפות בסרט הקצר ‘העבודה‘ של אמן האנימציה הארגנטינאי סנטיאגו גראסו.
“אתם תבואו בשביל האפשרויות המרגשות, ותישארו כי נולדו לכם ילדים. עבודה – זה לא שיש לכם ברירה”. מערכון של חבורת ערב סטנד אפ המקורי. בימוי והפקה: עמית הרשקוביץ.
