היית יורה בי?
לאחר ששוטרים ירו למוות בצעיר האתיופי יהודה ביאדגה, הושק בינואר קמפיין מחאה נגד גזענות ואלימות משטרתית, שכלל העלאת סרטונים שהם אנשים מציגים את השאלה “היית יורה בי?”.
“היית יורה בי?”: לקראת הפגנת קהילת יוצאי אתיופיה מחר נגד אלימות המשטרה, פרסמו המארגנים סרטון שבו נראים ידוענים שונים שואלים את אותה שאלה. כך זה נראה #נולדתיבצבעהנכון @uriyaelk pic.twitter.com/boZ3ZDzzYO
— כאן חדשות (@kann_news) January 29, 2019
הקמפיין, שיצא לדרך לקראת הפגנה בתל אביב, הופץ באינטרנט תחת האשטאג #נולדתיבצבעהנכון, ועד מהרה גם זכה לגירסה סאטירית שעניינה ירי צה”ל בפלסטינים, תחת האשטאג #נולדתיבמקוםהנכון.
“חס ושלום שאני אהיה בצבא של המשטר”
חילופי דברים בין סגן אלוף במילואים טיראן פרטוק, שנשכר על ידי הנהלת בנק לאומי לטפל במחאת באים לבנקאים וברק כהן – שאותו הגדיר בתור “סוג של טרוריסט” – לבין ברק כהן בדיון שהתקיים במשפט הבנקאים ב-27 בינואר.
על ילדים ופוליאמוריה
השחקן יובל גטרויר יוצר סרטונים קצרים בהשראת זאטוטי גן ילדים בו הוא עובד. בסרטון שהוציא בינואר הוא דיבר על ילדים ועל פוליאמוריה (ריבוי אהבות).
גשמים כבדים איחדו מחדש את ירושלים: גרמו לקריסת חומת ההפרדה
קריסת תשתיות הניקוז המוזנחות במזרח ירושלים כתוצאה מגשמים כבדים באזור מחנה הפליטים שועפאט, הובילה לזרימה חזקה של מים שגרמה לקריסת חלקים מחומת ההפרדה ב-27 בפברואר.
ברשתות החברתיות חגגו את הפתח שנפער בחומה. “אפילו אמא טבע יודעת שזה לא בסדר, ומשיבה מלחמה”, נכתב באחת התגובות. “תודה לך, מי ייתן שהחומה כולה תיפול”, נאמר באחרת. “האדם אולי סולח, אבל הטבע לעולם לא”, נכתב בתגובה נוספת.
Even Mother nature knows this is wrong & is fighting back.
— Without Labels (@withoutlabels2) February 27, 2019
קריסת מקטע חומת ההפרדה התרחשה 10 חודשים בלבד לאחר מקרה דומה שבו גרמו ממטרים כבדים לנפילת חלק מהחומה באזור שועפאט.
כתוצאה מכמות המשקעים הגדולה באזור מחנה הפליטים שועפאט בירושלים, קרס בשעה האחרונה חלק בגדר הביטחון. אל המקום הגיעו לוחמי מג”ב שסוגרים את הזירה וגורמי מערכת הביטחון. בדקות האחרונות החלה הפרת סדר מצד עשרות מתפרעים שמיידים אבנים לעבר הכוחות, המבצעים שימוש באמצעים לפיזור הפגנות pic.twitter.com/B4jCVVXFST
— משטרת ישראל (@IL_police) April 26, 2018
אבל כמה תשלומים?
העיתונאית ויוצרת הקומיקס רחלי רוטנר יצרה בתחילת פברואר סרטון אנימציה המבוסס על שיחה שלה עם נציגת שירות של חברת הלוואות שהציפה אותה בהודעות סמס עם הצעות להלוואה. “קיבלנו שוב ושוב את אותה הודעת ספאם מחברת הלוואות, אז ברור שהיינו חייבים להחזיר צלצול”, סיפרה רונטר על הסרטון שיצרה.
לא תוכלו להתעלם
גרפיטי שיצר האמן החרדי המסתורי אומץ בחודש מרץ.
בשבח המחלוקת: אם אין חיכוך, אין מסה
בחודש מרץ, לציון שש שנים לפטירתו של הרב מנחם פרומן, התקיים ביישובו תקוע אירוע בסימן יהודי שנוי במחלוקת.
“השנה בחרנו להעלות על נס את האהבה הגדולה שהיתה לו בחיים: המחלוקת”, הסביר בנו של הרב פרומן, שיבי פרומן, בראיון לכתב ערוץ 7 חזקי ברוך. “אבא שלי היה מאמין גדול במחלוקת, גם בתוך האדם, שאדם צריך לשאת ניגודים ולשאת מחלוקות בתוכו, וגם אהבה גדולה לזה שחלקו עליו”.
“הוא ראה במחלוקת איזה אופציה של בירור בעולם הזה, של הזדככות, של לידה של רעיונות חדשים, של גאולה מהדוגמות ומהאידיאולוגיות הנוקשות ומהאמת הממיתה. ולכן היתה לו אהבה גדולה למחלוקת” סיפר פורמן הבן.
לדבריו, לאירוע לזכר אביו הוזמנו אנשים שחלקו ועדיין חולקים על דרכו של הרב ברבדים השונים שבהם פעל בעולם, גם בתחום הפוליטי (השלום), גם בתחום הרוחני (אופן עבודתו את השם) וגם בחיי הנפש והרוח.
“לאבא שלי זכרונו לברכה היתה מליצה כזאת שאומרת שהקללה הכי גדולה בציבור הדתי זה להיות שנוי במחלוקת. לפעמים עדיף שיהיה רב גנב ולא רב שנוי במחלוקת”, נזכר שיבי פרומן.
לדבריו, אביו נהג לומר כי בשבילו להיות שנוי במחלוקת זה הגילוי האלוהי וכי זו העמדה שבה אדם יכול להיות קרוב לעניין האלוהי. “גם שנוי במחלוקת בתוכו וגם המחלוקת סביבו שמהווה אינדיקציה לזה שהוא עושה משהו בעולם הזה. כי אם אין חיכוך, אין מסה”.
הגדה לפסח של הפנתרים השחורים
מהדורה מחודשת של הגדה לפסח שהוציאו חברי הפנתרים השחורים בשנת 1971 תחת הכותרת “מעבדות לחירות”, הושקה בקפה אלבי בתל אביב ב-16 באפריל בהשתתפות הפנתר ראובן אברג’ל.
ההגדה יצאה בעיצוב המקורי משנות ה-70, וכוללת גם טקסטים פוליטיים וצילומים מאותה תקופה. ההגדה נכתבה במקור לאחר ההפגנה הראשונה של הפנתרים השחורים וכללה גרסאות שהם ניסחו לשירי פסח השונים, בהם ‘מה נשתנה?’, ‘די דיינו’, ‘הא לחמא עניא’, ‘אחד מי יודע’ – שבו המדינה היא האחד במקום אלוהים. שירי ההגנה בנוסח הפנתרים עוסקים בבעיות דיור, פרנסה ואלימות משטרתית ממנה סבלו, ובאפליה הממוסדת בין אשכנזים למזרחים.
במבוא למהדורה המחודשת, סיפר אברג’ל על הפגישה בה נכתבה ההגדה. “נפגשנו חמישה פנתרים בשעות הצהריים בצריף פח וחשוך ברחוב הע״ח בשכונת מוסררה, שהיה מטה הפנתרים השחורים. היינו רפי מרציאנו, עמרם בוטבול, דוד לוי, יעקב אלבז ואנוכי. זרקנו כולנו משפטים באוויר כשרפי יושב על הרצפה ומקליד על מכונת כתיבה ישנה”.
“לא היה לנו ניסיון בהקלדה ומכיוון שהאותיות היו מפוזרות על המכונה באופן אקראי, נפלו טעויות דפוס רבות שהחלטנו להשאירם כפי שהם גם במהדורה הנוכחית ולא לעשות שום מניפולציה או הגהה מחודשת. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל מי שיקרא את ההגדה, יזהה את הטעויות. בנוסף, ישנן טעויות כתיב שהשארנו מתוך מקום לא מתנצל על מה שהיינו וכדי שהנוסח יהיה אותנטי”, כתב אברג’ל.
“על ההגדה עבדנו ברצף כמה שעות עד שהתחיל להחשיך. כשסיימנו את הכתיבה היו שישה עמודים בידינו והיינו מרוצים מהתוצאה. ההקלדה נעשתה ישירות על דף סטנסיל כדי שיהיה אפשר מיד להתחיל את ההדפסה עם מכונת הסטנסיל שהייתה ברשותנו במטה, מכונה שגנבנו ממטה המפלגה הליברלית העצמאית ברחוב הלל ושימשה להדפסות ותעמולה”.
המנון החרם על אירוויזיון 2019
הזמרת אל גרנדין (שם בדוי) הוציאה באפריל את השיר החרימו את אירוויזיון 2019.
תרגום חלקי של מילות השיר:
אל תתמכו באפרטהייד עם הכשרון שלכם עם המוסיקה והכסף שלכם / אלו הפרות זכויות אדם פשוטו כמשמעו / תאמינו לי אני אמנית וזמרת אך לא אופיע בתל אביב / לא אוכל לעשות זאת להורים בעזה בעודם מתאבלים על ילדים קטנים שנהרגו בזמן ששיחקו על חוף הים / פרמדיקים חסרי הגנה שנורו / תינוקות מתקשים לנשום, האם אתם יכולים לשמוע אותם? האם אתם מסוגלים להקשיב להם בוכים? / איננו יכולים להסיט את המבט, עלינו להחרים ולסרב להשלים עם כיבוש, טיהור אתני ואפרטהייד ישראלי / זה מביש, וזה לא קשור לדת כשילדים כלואים ללא משפט / האירוויזיון הוא מסך עשן, נשף מסכות מתועב שנועד לגרום לנו לחגוג את הנכבה / אם תופיעו אתם רוקדים קבריהם, בבקשה תהיו אמיצים, בבקשה תאמרו “לא”, בבקשה אל תשתתפו, בבקשה אל תופיעו / הילחמו למען צדק, הילחמו למען פלסטין, ואם אתם שומעים אותי החרימו את אירוויזיון 2019 / לא נשיר בתל אביב, עד שאחינו ואחיותינו ישוחררו / בבית אנחנו קוראים להן יאפא, חיפא, רמלה, דורא ובית סאחור / אלו לא רק מקומות, אלו סיפורים, אלו לבבות, אלו תקוות וחלומות של פליטים שמשפחות שנקרעו / תאמינו לי כשאני אומרת שאני רוצה מדינה בטוחה ליהודים, אבל גם למוסלמים, נוצרים, אתאיסטים, בהאים ודרוזים / ולא משנה איך הגעת לשם חבר, אני מבטיחה שיש לך מקום בארץ זבת חלב ודבש / זה יכול לקרות, אבל אנחנו לא יכולים להשלים עם מדינות על בסיס אתני / עם פוליטיקאים שמעודדים שנאה בזמן שהם דורסים את העם וקוראים לתינוקות שנולדים לפלסטינים איום דמוגרפי / אין כבוד בכיבוש בין אם אתם מהימין או מהשמאל / אז איפה המצפון שלכם? איפה הסולידריות? האם זה צודק להופיע עם שיר בשביל הפופולריות בזמן שאנשים סובלים, מתחננים להישמע? / היענו לקריאה להחרים את אירוויזיון 2019.
רשימת החזית
בחודש מאי יצא לדרך קמפיין רשימת חזית של עו”ד ברק כהן לקראת הבחירות ללשכת עורכי הדין, שבמסגרתו אפילו יצא רינגטון שנלקח מתוך אחד הג’ינגלים של הרשימה.
ילדים שמעו אזעקה – ונעמדו דום והרכינו ראש
עוד בחודש מאי: אזעקה שנשמעה עקב ירי רקטות מעזה, ימים ספורים אחרי יום השואה ולפני יום הזיכרון לחללי צה”ל, הצליחה לבלבל ילדים בעיר רחובות שגרסו בטעות כי מדובר בצפירה ונעמדו דום והרכינו ראש, במקום לרוץ למרחב מוגן.
אמם ודודתם של הילדים, אורטל חנדלי, חיפשה אותם בקדחתנות לאחר הישמע האזעקה. “ברגע שהבנתי שזו אזעקה, אני יורדת וישר צורחת בלחץ כי לא ראיתי אותם”, סיפרה חנדלי. “התחלתי אפילו לכעוס, איך הם שומעים אזעקה, ולא באים?”.
חנדלי המשיכה לחפש את הילדים בבית עד שהגיעה לחצר, ושם גילתה את חמשת הילדים, שחשבו שמדובר בצפירה, עומדים דום. “הם עמדו שם בחזית, מרכינים ראש, ידיים מאחורי הגב, ואני צועקת עליהם ‘בואו תיכנסו’, והם לא הבינו מה קורה, למה אני צועקת, רק בשלב הזה הבינו שמדובר באזעקה וצריך לרוץ, אז הם נכנסו פנימה”.
“אני גאה בהם, זה ריגש אותי שלמרות שלא היה לידם שום מבוגר הם ידעו שבזמן צפירה צריך לעמוד דום, אבל גם מאוד עצוב שזו המציאות שלנו. עצוב שילדים קטנים צריכים לדעת להבדיל בין צפירה של זיכרון לבין אזעקה של מלחמה”.
לא אלך
האקטיביסט יונתן פולק פירסם ביוני מאמר בעיתון הארץ בו הכריז כי אין בכוונתו להתייצב בבית המשפט, מכיוון שאינספור מחבריו למאבק לשחרור פלסטין נמצאים במאסר ומעצר ללא כל הליך הוגן, רק מכיוון שהם פלסטינים.
פעילי ימין תלו מאות דגלי פלסטין
מתנחלים שיצאו מבתיהם בבוקר ה-7 ביולי כדי לנסוע לעבודה נדהמו לגלות כי מאות דגלי פלסטין נתלו בצמתים ובצירי תנועה מרכזיים בכל רחבי הגדה. מוקדי הפניות של המועצות האזוריות של התנחלויות ברחבי הגדה הוצפו בפניות תושבים שהזדעזעו למראה הדגלים.
“הבוקר קמנו המומים לאחר שדגלי אש”ף נתלו לאורך כביש חוצה שומרון ללא הפרעה”, אמר ראש עיריית אריאל, אלי שבירו. “אני בקשר עם מח”ט הגזרה משעות הבוקר המוקדמות, הדגלים יוסרו במיידית”.
שר התחבורה בצלאל סמוטריץ’ המתגורר בהתנחלות קדומים אף הוא הביע זעזוע. “מי שמאפשר לערבים ביהודה ושומרון כבר עשר שנים להשתולל ולהשתלט על שטחי סי בבניה ובפיתוח בלתי חוקיים בהיקפים מפחידים שלא יתפלא כשהתעוזה שלהם מרקיעה שחקים והם מרגישים שגם הכבישים כבר שלהם”, אמר סמוטריץ’.
אלא שכעבור מספר שעות התברר כי מי שתלו את הדגלים לא היו פלסטינים, אלא אנשי עמותת רגבים המזוהה דווקא עם הימין, שעמלו כל הלילה על תליית הדגלים.
שר התחבורה סמוטריץ’ מצדו, מיהר להוציא תגובה מתוקנת לאחר שהבין כי מדובר בקמפיין של יהודים. “הקמפיין של חבריי בתנועת רגבים הוא חשוב ואפילו קריטי. הגיע הזמן שכולנו נתעורר ונבלום את ההשתלטות הערבית על שטחי המולדת שלנו. הדגלים האלה לא מסוכנים, אלפי הבתים והכבישים והעצים שהערבים בונים וסוללים ושותלים לנו מתחת לאף – כן!”.
דגלים לבנים
מאז ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין איראן לישראל בשנת 1979, ממשלות שני הצדדים עשו שימוש במניפולציות על אזרחיהן כדי ליצור דמוניזציה של הצד השני ולהחדיר פחד מפניו, ובכך להעמיק את החשדנות והאיבה בין העמים.
אמני הרחוב האיראנים ICY ו-SOT ואמן הגרפיטי הישראלי אדם יקותיאלי, הידוע בכינוי נו הופ, יצרו במשותף באוגוסט בניו יורק יצירה בשם דגלים לבנים.
נסראללה על הבחירות בישראל: “ימין, שמאל ומרכז – אותו דבר”
מזכ”ל חיזבאללה, חסן נסראללה, התייחס בספטמבר לתוצאות הבחירות בישראל, ואמר כי אין הבדל בין ימין, שמאל ומרכז המערכת הפוליטית שכן כל הממשלות – ימין ושמאל כאחד – מבצעות מעשי טבח בערבים.
“אותנו לא מעניין אם יגיע נתניהו או גנץ או כל אחד אחר”, אמר נסראללה. “ימין, שמאל ומרכז – הכל אותו דבר. אין הרבה הבדל. הם חיים ביחד, אין הרבה הבדל ביניהם”.
“גם אם נסתכל על העבר, ישנם מלחמות ומעשי טבח שביצעה הישות הציונית בזמן שכיהנו ממשלות ימין, וישנם גם מלחמות ומעשי טבח מבישים שביצעה הישות הציונית בזמן שכיהנו ממשלות שמאל – אז מה ההבדל?”, הוסיף.
