אומץ לחרדים
אמן הרחוב החרדי המחתרתי אומץ חשף מספר יצירות חדשות בחודש ינואר. “לקחתי דפי סודוקו, והדבקתי אותם מעל מודעות צניעות. התענוג הכי גדול היה ללכת לתפילת שחרית בבוקר, ולראות שתי בנות סמינר מנסות לפתור את הסודוקו. סוג של ניצחון קטן מבחינתי”, הסביר אומץ על אחת היצירות.
“בהוראת ועדת הרבנים לענייני מעברי חציה, אסור בשום פנים ואופן לעבור במעבר שאינו מאושר וחתום!”, תיאר אומץ יצירה נוספת.
“חזרנו למקורות…”, כתב אומץ על יצירה נוספת.
אחרי הבחירות יפתחו לכם את הצורה
של הפעיל החברתי גבי ויינרוט צולם בינואר, חודשיים לפני הבחירות לכנסת, מחזיק שלט שבו כתוב מה שכולם יודעים.
מבצע (צבאי) מיוחד לקראת הבחירות
קריקטורה שצייר מיש רוזנוב בינואר בצל חשש כי ממשלת נתניהו נערכת להסלמה צבאית יזומה בגבול הצפון לקראת הבחירות.
פוליטיקאים מהסרטים
עוד בינואר לקראת הבחירות: חברת 101 הפקות הוציאה סדרה של סרטונים פרודיים שבהם משולבים פוליטיקאים ישראלים בסרטים וסדרות טלוויזיה מפורסמים.
לראשונה בכדורגל הישראלי: שחקנים חגגו עם דגל גאווה
בפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי, שחקני קבוצה הניפו דגל גאווה על כר הדשא בזמן חגיגות ניצחון בסיום משחק.
בחודש ינואר, לאחר סיום המשחק בין הפועל קטמון ירושלים לבין מועדון ספורט גבעת אולגה במחזור ה-18 של ליגה א’ צפון בכדורגל, בו ניצחה הפועל 0:2, הניפו שחקני הפועל דגל גאווה עם סמל הקבוצה בזמן שחגגו על הדשא את הניצחון. את הדגל הם קיבלו מאחד מאוהדי קטמון שהניף את הדגל ביציע לכל אורך המשחק.
מעין דק דיווחה כי הנפת הדגל היוותה את שיאה של יוזמה בלתי רשמית של חלק מאוהדי הפועל קטמון בשם “אוהבים את קטמון, שונאים גזענות”, שיצאה נגד גילויי גזענות, שנאה ואפליה, בכדורגל ובכלל.
הטוסטר
בחודש פברואר שודר הטוסטר, פרק 3 של פינתם של ניר וגלי בתוכנית ‘ארץ נהדרת’.
לחרבן על הדגל: האמנות של נטלי כהן וקסברג
סרט תיעודי קצר של דיוויד שין על האמנית נטלי כהן וקסברג. יצא בפברואר.
בגדי המלך הגרעיניים
קריקטורה שציירה קייטי מירנדה בחודש פברואר לקראת נאום בנימין נתניהו על איראן בקונגרס האמריקאי בתחילת מרץ.
תוכנית ההתנתקות של ברק כהן
הבחירות לכנסת הלכו והתקרבו, ובחודש פברואר, הציג ברק כהן את הבחירה שלו: התנתקות מהישות השלטונית שנקראת מדינת ישראל.
נתניהו עושה קקי
חודש פברואר גם הביא עמו ציור קיר של קבוצת אמני הרחוב החיפאית ברוקן פינגאז בשכונת בת גלים בעיר.
בנקסי ברצועת עזה
עוד בפברואר: אמן הרחוב האנגלי בנקסי ביקר ברצועת עזה זרועת ההרס שאחרי מבצע צוק איתן. בזמן ביקורו ברצועה, יצר האמן ארבעה ציורי קיר על חורבותיה. אחת מהן, שצוירה על קיר בודד שנותר על תילו מבית שלם שנהרס בהפצצות צה”ל בעזה, הציגה חתולה משחקת בכדור מוטות מתכת שהתעקמו והסתבכו עקב קריסת המבנה.
“איש אחד בא אלי ושאל אותי מה העבודה הזאת אומרת”, סיפר בנקסי. “הסברתי לו שאני רוצה לשים תמונות מעזה באתר שלי וכך למשוך תשומת להרס כאן – אבל שבאינטרנט אנשים רק מסתכלים על תמונות של חתולים”.
לסיכום ביקורו בעזה, יצר בנקסי סרטון פרסומת לקידום התיירות לעזה.
ההיסטוריה של אלימות
ההיסטוריה של אלימות, ציור של הציירת זויה צ’רקסקי מחודש מרץ.
זמר שלוש התשובות: הגירסה האנטי-שובניסטית
השיר זמר שלוש התשובות, שמילותיו נכתבו בשנת 1969 על ידי נתן אלתרמן, הוא ככל הנראה אחד השירים השוביניסטים ביותר שהפכו לנכס צאן ברזל במוסיקה הישראלית. השיר מביא את סיפורה של אישה תלותית וחסרת הערכה עצמית שמבטלת את עצמה שוב ושוב בפני בן זוגה, גם אחרי שהוא שמלביש אותה בסחבות, בוגד בה עם נשים אחרות ומשליך אותה לרחוב.
בחודש מרץ, לרגל יום האישה הבינלאומי, הוציא הזמר עומר אדם גרסה חדשה של השיר, בה נעשה במילים היפוך תפקידים בין הגבר לאישה.
מי אתה?
הרכב הראפ הפלסטיני DAM המשיך לבעוט בסדר הפטריארכלי, עם השיר מי אתה? שהוציא במרץ. השיר הוא ניסיון מודע לבקר גם את “הגברים ‘הפמיניסטים’, שממש לא חפים מביקורת. ביקרנו כמובן את החברה המדכאת, אבל מבחינתי היה לא פחות חשוב לבקר את החלקים הצבועים בחברה שאוהבים לשחק בפמיניזם מדומה”, הסביר חבר ההרכב תאמר נאפר.
השיר היה הראשון של DAM בהרכבה החדש, לאחר הצטרפותה של מייסא דאו לאחים תאמר וסוהיל נאפר, ומחמוד ג׳רירי. את הקליפ ביים סכנדר קופטי, הידוע כבמאי של הסרט עג’מי.
אפליקציית דייטינג משדכת בין ישראלים לפלסטינים
ורונה, אפליקציית דייטינג שמשדכת בין ישראלים לפלסטינים, הושקה במרץ. האפליקציה החינמית, הקרויה על שם העיר שבה נפגשו רומיאו ויוליה, שידכה בין ישראלים לפלסטינים בין אם הם מחפשים אהבה, ידידות או סתם מישהו לדבר איתו על שלום.
“דיברתי עם חבר פלסטיני שלי שיש לו בת זוג חדשה שהיא ישראלית”, סיפר מתיו נולאן, מפתח האפליקציות הניו יורקי שיצר את ורונה. “התלוצצנו על כך שצריך להקים גירסה ישראלית-פלסטינית של אתר ההיכרויות ג’יי דייט, שאפשר יהיה לקרוא לה ג’יי-פי דייט”, אמר נולאן.
שואה ביזנס
בחודש אפריל, ניצל בנק הפועלים את יום הזיכרון לשואה כדי לפרסם את עצמו באמצעות חברי משלחת הבנק לאושוויץ-בירקנאו, אשר הניפו במחנה ההשמדה את השלט: “מרכז תפעול בנקאי מרכין ראש בפולין, בנק הפועלים להיות ראשון זה מחייב”.
“הצל” נגד בעלי חיים פלסטינים
עוד באפריל: הראפר יואב אליאסי (“הצל”) פירסם פוסט שבו הביע זעזוע מכך שבשלט הסמוך למכלאת הצבאים בגן החיות התנ”כי בירושלים כתוב לצד השם העברי “צבי ישראלי” גם השם המדעי הלועזי Palestine Gazelle. התגובות היו לא פחות משעשעות.
שקר נתוני זיהום האוויר בחיפה
קריקטורה של ליאב צברי פורסמה בעיתון מעריב באפריל.
הפנתרים השחורים – הדור הבא
לקראת סוף אפריל פרצה ברחבי הארץ מחאת העדה האתיופית בעקבות שנים של אפליה וגזענות ממסדית, אך הגורם המיידי לפרוץ המחאה היה סרטון שפורסם באותו החודש, שתיעד כיצד שוטר יס”מ ומתנדב במשטרה, מכים באכזריות וללא סיבה חייל ממוצא אתיופי בשם דמאס פיקדה. אלפי אתיופים ותומכיהם יצאו לרחובות כדי למחות נגד אלימות המשטרה כלפיהם, ונתקלו – כמה מפתיע – באלימות משטרתית חסרת תקדים כלפיהם.
רשימת הדרישות והיעדים הראשונית של ‘תנועת היד השחורה’.
גיבור-העל האתיופי הראשון
סרטון מבית היוצר של קבוצת המערכונים בערך חשף בתחילת מאי את בלאקמן – גיבור העל האתיופי הראשון.
לפעמים האמת מסתתרת במקומות מפתיעים
על רקע התגברות הביקורת הציבורית על אלימות משטרתית, ארגון נשות השוטרים והסוהרים בתל אביב קיים בחודש מאי הפגנת תמיכה בשוטרי משטרת ישראל, שבה הונף שלט שהזהיר כי ללא משטרה תהיה אנרכיה. “אני מסכים בכל לבי עם המסר של השלט הזה”, כתב דיוויד שין, אשר גם צילם אותו.
בול חדש לממשלה חדשה
קבוצת אמני הרחוב החיפאית ברוקן פינגאז הציעה בחודש מאי רעיון לבול חדש לכבוד הממשלה החדשה.
לא להיות חייל
זרוע ההסברה של ארגון חמאס הוציאה במאי שיר חדש בשם לא להיות חייל, ללחן שירם המפורסם של אביהו מדינה ומשה בן מוש, להיות אדם, שזכה להצלחה רבה בביצועו של זוהר ארגוב.
מחאת אוהדי הכדורגל בחיפה נגד סמי עופר
בעת עליית השחקנים למגרש במשחק הכדורגל בין מכבי חיפה לעירוני קריית שמונה שנערך בסוף מאי באצטדיון על שם סמי עופר בחיפה, אוהדי מכבי חיפה בשיתוף עם פעילי ארגון גרינפיס הניפו כרזת ענק לאורך יציע שלם בקריאה לעצור את הרחבת בז”ן והמפעלים המזהמים במפרץ חיפה שבבעלות משפחת עופר. על גבי הכרזה נראה איור של סמי עופר מאפר על אצטדיון חיפה כשברקע עשן ארובות בז”ן ושטרות דולרים.
“לא יפה, האיש עשה כל כך הרבה בשביל העיר. גם תרם 12% מהאצטדיון על שמו. גם תרם לכך שבחיפה 30% יותר חולים בסרטן ריאות וגם תרם כסף לבית החולים רמב”ם כדי שכל הנתרמים החיפאים יוכלו לקבל טיפול במקום על שמו. ממש מפליא שכך מתנהגים האוהדים למי שרק נותן ונותן”, כתב באירוניה אחד המגיבים על מיצג המחאה המרשים.
פרויקט תגלית – הגירסה הגלותית
שנים רבות צעירים יהודים שמאלנים בעולם השתוקקו לחלופה רדיקלית לסיורים הציוניים של פרויקט תגלית (Birthright), ובחודש מאי היא הגיעה. פרויקט תגלית – הגירסה הגלותית (Birthwrong) ערך באותו החודש את הסיור הראשון שלו, בחבל אנדלוסיה בספרד, שכלל בין שאר ריקודים לשירי לאדינו, מסע בעקבות רבנים הומו ארוטיים בתקופת תור הזהב של ספרד, וסיורים באתרי מלחמת האזרחים של ספרד – שרוב האנרכיסטים שהתנדבו להילחם בה נגד פרנקו היו יהודים.
“האם אתם יהודים? האם אתם שמאלנים? האם אתם רוצים לעשות דברים יהודיים כיפים שאינם קשורים לישראל? האם אתם רוצים להכיר את ההיסטוריה הנפלאה שלכם? אם כן – אז פרויקט תגלית הגלותית מתאים לכם!”, נכתב באתר הפרויקט.
עשו אהבה, לא מלחמה
צילום מתוך הזמנה של ליין מסיבות הגאים דרעק, שבו נראים בחור חובש כיפה וצעיר חובש כאפיה ברגע אינטימי, זכה בחודש מאי לתהילת עולם לאחר הזמרת מדונה שיתפה אותו ברשתות החברתיות.
סוס טרויאני בתחרות הרשות למלחמה בסמים
משתתפי טקס הענקת פרסים לסטודנטים זוכי תחרות כרזות בנושא סמים ואלכוהול בקרב צעירים שערכה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ביוני, הופתעו כאשר הזוכה בתחרות, זוהר בן אלי, קראה לתמיכה בלגליזציה של קנאביס במהלך דברי התודה שנשאה בעקבות זכייתה במקום הראשון.
בן אלי, תומכת לגליזציה מוצהרת מחיפה, הצליחה להסתנן לתחרות כרזות שערכה הרשות בנושא נזקי הקנאביס. בסיומו של טקס ההכרזה על הזוכים באוניברסיטת תל אביב, ניצלה בן אלי את הבמה שניתנה לה על מנת להתבטא בעד הפסקת הפללת צרכני הקנאביס בישראל ונגד השקרים שמפיצה הרשות.
“כדאי שהרשות תפסיק להתעסק בשטויות ותתחיל להתעסק בדברים חשובים: לאפשר לגליזציה של קנאביס ולאפשר לחולים לקבל קנאביס רפואי,” אמרה בן אלי והפתיעה את הנוכחים, “אני חולת אפילפסיה, למזלי אני במצב טוב, אבל יש אנשים שתרופות לא עוזרות להם ורק הקנאביס עוזר להם.”
אלוהים אוהב
חודש יוני הביא עמו יצירה חדשה של אמן הרחוב החרדי המחתרתי אומץ.
גדי וילצ’רסקי עוזב את בנק לאומי
הסטנדאפיסט החיפאי עידן מור, הידוע בשם גדי וילצ’רסקי, החליט לעזוב את בנק לאומי, ועשה את זה בסטייל בליווי בלקן במחסן אורקסטרה.
יצחק תשובה מחלק רווחי הגז למי שיעשה לו לייק
איש העסקים יצחק תשובה, מבעלי מאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל, הודיע בחודש יולי כי יגריל פרס של 10 מיליון ש”ח בין כל מי שיעשו לייק לעמוד פייסבוק שלו, מתוך רצון להחזיר לציבור חלק מרווחי העתק ממאגרי הגז. כך לפחות האמינו עשרות אלפי גולשים, שעשו לייק לעמוד פרופיל סאטירי שהיה שייך כביכול לתשובה.
תעלול המחאה, שבוצע במסגרת המאבק למען פיקוח על מחירי הגז בישראל, הצליח להפיל בפח עשרות אלפי בני אדם, שמיהרו להודות לתשובה ולשבח ולהלל את נדיבותו.
כעבור פחות מיממה, לאחר שהפוסט בפרופיל המפוברק צבר כמעט 50 אלף לייקים ושיתופים ועורר את זעמה של קבוצת דלק של תשובה, עודכן הפוסט, והעומדים מאחוריו הודו כי מדובר במתיחה. “פונים ומגיבים יקרים. העמוד הזה הוא עמוד סאטירי. אין הגרלה ואין 10 מיליון ש”ח. יש רק גז. המון גז”, נכתב בפוסט. “מה שכן אפשר לעשות זה לכתוב לממשלה ולדרוש פיקוח על מחירי הגז. בהצלחה לכולנו”.
המציאות עולה על כל סאטירה
האתר הסאטירי האמריקאי דה אוניון הצליח לאורך השנים להפיל בפח כלי תקשורת רבים שדיווחו על ידיעות מומצאות שלו בתור חדשות אמיתיות. אולם בחודש יולי הצליח האתר ליצור תקדים חדש, כאשר ידיעה דמיונית שפירסם, הפכה כעבור זמן קצר למציאות.
ב-14 ביולי, היום שבו חתמו איראן והמעצמות העולמיות על ההסכם להגבלת תוכנית הגרעין האיראנית, פירסם דה אוניון ידיעה מפוברקת תחת הכותרת: “ארה”ב מרגיעה את נתניהו המודאג בעזרת משלוח טילים בליסטיים”. בידיעה, דיווח האתר הסאטירי כי בניסיון להרגיע את ראש ממשלת ישראל מחרחר המלחמה, החליט הנשיא אובמה לספק לישראל משלוח מיוחד של נשק.
“ביבי תמיד הופך למעט נרגן כשאנחנו מדברים עם איראן, אבל כמה עשרות טילי קרקע-קרקע קצרי טווח בדרך כלל משפרים לו את מצב הרוח במהירות”, אמר כביכול גורם במשרד החוץ האמריקאי בידיעה הסאטירית שפורסמה בדה אוניון. “כמובן שאנחנו מנסים לא לפנק אותו יותר מדי בכך שניתן לו מערכת שיגור טילים בליסטיים טקטית חדשה שלמה בכל פעם שהוא חוטף קריזה, אבל הבחור יודע להשיג את מה שהוא רוצה. ככה לפחות יהיו לנו כמה חודשים של שקט ממנו”.
למחרת, פירסם עיתון הארץ ידיעה אמיתית לחלוטין תחת הכותרת: “בעקבות ההסכם עם איראן: אובמה הציע לנתניהו לפתוח בשיחות על שדרוג יכולותיו של צה”ל”.
אם לא די בכך, כעבור שבוע דיווח אתר החדשות mako כי ישראל עשויה לבקש טילי קרקע-קרקע במסגרת הפיצוי שהובטח לה מארה”ב על הסכם הגרעין עם איראן.
לדעת שאני לא יודע
חודש יולי הביא עמו גם יצירה חדשה של אמן הרחוב החרדי המחתרתי אומץ.
להיות ערבי
ג’ואן ספדי, מוזיקאי פלסטיני-ישראלי יליד נצרת, הוציא באוגוסט את השיר להיות ערבי.
טרנספר של כלבים וחתולים מישראל
שר החקלאות אורי אריאל ממפלגת הבית היהודי הציע באוקטובר פתרון ציוני הולם לטיפול בחתולי רחוב ובכלבים משוטטים: לעשות להם טרנספר.
במכתב ששלח לשר להגנת הסביבה הציע אריאל לקחת את התקציב המיועד לטיפול בבעלי חיים משוטטים – 4.5 מיליון שקל בשנה – ולהשתמש בו “להעברת כלבים ו/או חתולים משוטטים ממין אחד (כל הזכרים או כל הנקבות) למדינה זרה שתיאות לקבלם”. אריאל סבור שיש בעיה הלכתית עם הפתרון שננקט עד כה – סירוס או עיקור החתולים והכלבים למניעת התרבותם – הן מטעמי צער בעלי חיים והן משום שאלוהים בירך את כל בעלי החיים בברכת “פרו ורבו ומלאו את הארץ”.
אין דבר כזה באמת
איתמר אשפר הוציא באוקטובר קליפ שעליו כתב: “ההיסטוריון יובל נח הררי הוא איש מגניב: יש לו הרצאות מרתקות ורעיונות מעניינים. אבל הדבר הכי מגניב אצלו הוא העובדה שהוא מדבר בקצב קבוע של 124 פעמות בדקה (BPM)”.
יהודי דקר יהודי כי חשב שהוא ערבי
שלמה חיים פינטו הגיע באוקטובר לחנות שופרסל שבמתחם איקאה בקרית אתא מתוך מחשבה כי עובדים שם הרבה ערבים, שאותם התכוון לדקור. הוא נכנס לסופרמרקט כשסכין מוחבא בשרוולו ובכיס מכנסיו מוחזק סכין יפני.
בהמשך הבחין בעובד שופרסל, אורי רזקן, מסדר מדפים בחנות והשתכנע שהוא ערבי. פינטו הגיח מאחורי רזקן כשהסכין בידו ודקר אותו כמה פעמים באזור המותן, הגב התחתון והכתף. רזקן החל לברוח, אולם פינטו רדף אחריו בסופר כשהסכין בידו.
במהלך עדותו בבית המשפט טען פינטו כי הוא נשלט על ידי קול פנימי וכי בעת האירועים היתה לו הרגשה שהוא עושה מצווה ושיש לו שליחות. לדבריו, הרקע למעשיו היה רוחני, והוא סבר שבאמצעות תקיפת אדם ממוצא ערבי הוא יחליש את ‘שרו של ישמעאל’.
פינטו הסביר עוד בעדותו כי על ידי החלשת השפעתה הרוחנית של אומת ישמעאל, יגברו הרחמים על עם ישראל והדבר יקרב את הגאולה. כאמור, הוא דקר בטעות יהודי, וכל עניין קירוב הגאולה לא יצא משהו. מה גם שנגזרו עליו 11 שנות מאסר.
להגיד תודה על לא דבר
אוקטובר גם בישר על יצירה חדשה של אמן הרחוב החרדי המחתרתי אומץ.
אהבה מורכבת
בנובמבר יצר אומץ יצירת שבץ נא נוספת, שאודותיה כתב האמן: “חלקי אבני ‘שבץ נא’ שהדבקתי בגשר ה’אהבה’ מעל הירקון. החיים מורכבים, והאהבה מורכבת”.
להגנתה של הרקטה
להגנתה של הרקטה, סרט קצר של במאי הקולנוע הצרפתי מרטין ג’ינסטייה, יצא בנובמבר. בראיון לאתר אינתיפאדה אלקטרונית, סיפר ג’ינסטייה כי ההיבט הכי שנוי במחלוקת של הסרט הוא שמו. “בפסטיבלים, שמו שם הסרט בהחלט פגע ברגשותיהם של אנשים”, אמר. “אבל זאת היתה המטרה”.
“רגע ההשראה לסרט היה הפצצת עזה ב-2014, מכיוון שניסיתי באותה עת למצוא משהו חיובי בהתרחשות”, הוסיף ג’ינסטייה. “היה קשה מאוד למצוא משהו חיובי”.
“השאיפה של הסרט היתה לעורר מחשבה אצל ליברליים במדינות המערב – בתקופה שבה היתה הרבה אהדה לפלסטינים אבל מעט מאוד אהדה להתנגדות חמושה”, המשיך ג’ינסטייה. “זה היה סוג של קו אדום. רציתי לעורר אנשים, לא כדי שיתמכו בהתנגדות חמושה – אין זה תפקידינו להחליט כיצד הפלסטינים יתנגדו לקולוניזציה – אלא כדי לגרום לאנשים למסגר מחדש את הדיון המערבי לגבי שימוש באלימות”.
“רציתי ליצור סרט שמשחזר את הפוליטיקה הפלסטינית של 20 השנים האחרונות ומציג את ההיגיון ההיסטורי שמאחורי ההתנגדות הפלסטינית”, סיכם הבמאי.