מחאה, אמנות ויצירתיות בעולם: סיכום 2015

 

פורסם בתאריך:
12.2015

במקור בהכל שקרים

הרשמו לקבלת עדכונים
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מאיירים מגיבים על טבח שרלי הבדו

בחודש ינואר פרצו חמושים רעולי פנים למערכת השבועון הסאטירי הצרפתי ‘שרלי הבדו’, והוציאו להורג עובדים בגלל שהללו יצרו סאטירה נשכנית כלפי ג’יהאדיסטים. בין שלל הקריקטוריסטים והמאיירים מרחבי העולם, שהגיבו על טבח עמיתיהם, נימנה גם עיתונאי הקומיקס ג’ו סאקו, שיצר רצועת קומיקס מעוררת מחשבה בשם על סאטירה.

בקריקטורה שיצר המאייר הברזילאי קרלוס לטוף בעקבות הטבח כתב: “יש קורבן נוסף במתקפה על שרלי הבדו!”.

לאחר הטבח, הקריקטוריסטית כלת פרס פוליצר, סיגני וילקינסון, פירסמה מחדש קריקטורה שציירה בשנת 2006, בה נראים נביאי הדתות הגדולות יושבים יחד ומתפקעים מצחוק בזמן שהם קוריאים את ‘הספר הגדול והשמן של קריקטורות דתיות פוגעניות’.

מנוף נפל על מוזיאון – המבקרים חשבו שזו יצירת אמנות

מנוף שנפל על בניין מוזיאון בארה”ב באפריל, גרם לחלק מהמבקרים במוזיאון לחשוב בטעות כי מדובר ביצירת אמנות. עם זאת, נפילת המנוף על בניין המוזיאון לאמנות של העיר דאלאס, לא היתה מתוכננת.

משאית המנוף התרוממה על גלגליה האחוריים לאחר שהמנוף – אשר שימש להקמת אוהל לאירוע פרטי שהיה אמור להיערך במקום – נפל לפתע לאחור עקב משקלן של קורות מתכת כבדות שהרים.

בעת נפילתו, המנוף כמעט פגע בפסל פלדה המוצב במדשאה בקדמת המוזיאון, וקרבתו לפסל הגבירה את הרושם בקרב עוברים ושבים כי מדובר ביצירת אמנות.

“זה נראה כמו יצירת אמנות מדהימה”, אמרה אשה שעברה במקום. “השאלה הראשונה שעלתה בראשי היתה האם זה פסל חד”, אמר עובר אורח אחר.

פלישת קפסולות הקפה החד-פעמיות

השימוש בקפסולות קפה חד-פעמיות עבור מכונות קפה שובר שיאים. אם לוקחים את כל הקפסולות שבהן משתמשים בשנה אחת ומעמידים אותן בשורה, היא תקיף את כדור הארץ יותר מעשר פעמים. אבל כל זה נגמר ביום הפלישה בינואר.

נחלת הכלל

שוק המדיה המקוון Pond5 פתח בינואר ספריה חדשה של תכנים חינמיים שנמצאים בנחלת הכלל (ללא זכויות יוצרים), המיועדת לשימוש יוצרים בתחומי המדיה הדיגיטלית. הספריה כוללת למעלה מ-100 אלף סרטוני וידאו, תמונות, הקלטות אודיו ומודלים בתלת-מימד.

הספריה כוללת בין השאר את מסע אל הירח, סרטו של אבי סרטי הפנטזיה, ז’ורז’ מלייה, וכן חומר מוסרט מהמשחקים האולימפיים בהלסינקי ב-1952, שתי מלחמות העולם, שיגורי רקטות של נאס”א ותחנת החלל הבינלאומית.

מדמיון למציאות: אסלת גוגל

עוד בינואר: חברת גוגל הגישה בקשה לרישום פטנט חדש על התקנת חיישנים באסלות השירותים בבתים פרטיים, כדי לעקוב אחרי מצב בריאות הלב וכלי הדם של האנשים המתגוררים בו. שש שנים קודם לכן, סרטון סאטירי מבית היוצר של סופר ניוז, כבר ניבא זאת.

הייל קיטי

אמן הרחוב השבדי הר נילסון יצר בינואר בשטוקהולם את ציור הקיר הייל קיטי.

כעבור חודש, בפברואר, יצר הר נילסון ציור קיר נוסף, בו נראה פו הדב משליך פצצה על שוטרים.

מעגל החיים

המאייר והאנימטור סטיב קאטס הוציא בפברואר של הציור מעגל החיים.

איך נראה חדר העבודה של האינטלקטואל החשוב בעולם?

נועם חומסקי, אבי תורת הבלשנות המודרנית, הוא ככל הנראה האינטלקטואל המשפיע ביותר החי כיום בעולם. הוא כתב למעלה מ-100 ספרים, נשא אלפי הרצאות, ועמל זה למעלה משישה עשורים על חשיפת טבעם של הכוחות המעצבים את הסדר החברתי בעולם המודרני.

איך נראה חדר העבודה של האיש שנבחר על ידי העיתון ניו יורק טיימס לאחד ממאה האנשים החשובים ביותר במאה ה-20? ובכן, הוא נראה בדיוק כמו שדמיינת אותו: מדפי ספרים עמוסים לעייפה, ערימות ניירת בכל פינה, צפיפות ותוהו ובוהו.

העוזרת האישית של חומסקי, בוו סטוהל, שכתבה בלוג בו תיארה את חוויותיה מעבודתה עם הבלשן והפילוסוף האנרכיסט, פירסמה בפברואר שני צילומים של חדר העבודה שלו.

סטוהל ציינה כי כיאה לסטריאוטיפ האינטלקטואל הגאון, חומסקי גם מתקשה לבצע משימות פשוטות יחסית כמו לפתוח את התריסים בחדר.

יוון: התקוממות רוחנית

תזמורת צועדת של משטרת יוון חולפת על פני קירות מכוסים בגרפיטי על ההתקוממות נגד שלטון ההון. תהלוכה דתית של נוצרים יוונים-אורתודוקסים חולפת בלי משים על פני אנשים זנוחים וחסרי בית. פעולות מקבילות, סרט קצר שהוציא יאניס ביליריס בפברואר.

השתקפות של גבר מגעיל

המיצג השתקפות של גבר מגעיל הוצמד בפברואר באופן מחתרתי למראה בשירותי הגברים במוזיאון לאמנות של לוס אנג’לס בארה”ב, כך שמי שהביט בראי הפך בהשתקפותו לחלק מהמיצג.

לצד המסגרת נתלה כרטיס רשמי כביכול של המוזיאון המציג את היצירה, ובו היא תוארה כך:

השתקפות של גבר מגעיל
לוס אנג’לס, 2015
גבר מכוער ומעוות מביט לתהום

ספרים במקום רובים

בחודש מרץ, אתר דיזיין בום הקדיש סרט קצר לפרויקט נשק הוראה המונית של האמן הארגנטינאי ראול למסוף. האמן מבואנוס איירס, הידוע בהמצאותיו המקוריות, לקח מכונית פורד פלקון שנת 79 – דגם שהיה פופולרי במיוחד בקרב אנשי החונטה הצבאית לשעבר של ארגנטינה – חיבר לה קנה (לא בר-שימוש) של תותח ישן, ואחר כך מילא אותה בספרים. עם המכונית, הוא מסתובב ברחובות בואנוס איירס וסביבותיה, ומחלק בחינם ספרים לעוברים ושבים, אבל בתנאי אחד – שהם יבטיחו לקרוא אותם.

בלוקופיי נגד הבנק המרכזי של אירופה

בחודש מרץ, כ-10,000 בני אדם הפגינו בפרנקפורט מול בניין המטה החדש והנוצץ של הבנק המרכזי של אירופה במחאה על מדיניות הצנע שהבנק כפה על ממשלות אירופיות – בעיקר דרום אירופיות – בזמן שהזרים טריליונים לבנקים ביבשת.

מאחורי ההפגנה עמדה רשת בלוקופיי, הכוללת קרוב ל-100 ארגונים מרחבי אירופה, והיא נערכה על רקע פתיחתו של בניין המטה החדש של הבנק המרכזי האירופי, שעלות הקמתו הסתכמה במיליארד דולר. במהלך ההפגנה עצרה המשטרה כ-500 בני אדם ופצעה עשרות מהמפגינים.

דברים שלא יכולתי לומר

פרויקט דברים שלא יכולתי לומר בפומבי שהושק במרץ, מאפשר להציג בפרהסיה באופן אנונימי סודות ווידויים פרטיים. אף כי זהות האנשים שעומדים מאחורי היוזמה והמיקום שלה אינם ידועים, המודעות לפרויקט גדלה הודות לפלטפורמת המיקרו-בלוגים טאמבלר, ופרויקטים דומים צצו במקומות נוספים.

“מה שלא יכולתי לומר בפומבי הוא סדרה של צילומים שמציגה וידויים וסודות של אנשים מכל הגילאים”, נכתב בתיאור הפרויקט. “הווידויים והסודות שאנשים שולחים מוצגים בהמשך באותיות קרטון במקומות ציבוריים לעיני כל”. הנה כמה דוגמאות לוידויים שצולמו.

“יש ימים שבהם אני מתגעגע לתקופה שבה הייתי מכור לסמים. לפחות אז היתה תכלית לחיים שלי”

“אני עדיין מתחרט על זה שאמרתי להורים שלי שהם הסיבה לכך שניסיתי להתאבד”

“שיקרתי, אני כן אוהב/ת אותו”

“הייתי מעדיף ללכת ללוויה שלהם מאשר לחתונה שלהם”

“אני ממש בז לעצמי”

כלבי רחוב הגיעו להלוויה של אשה שהאכילה אותם

מרגריטה סוארז, אשה צנועה מהעיר מרידה במקסיקו, לא ניהלה בית מחסה לחיות רחוב וגם לא היתה פעילה באף ארגון מוכר למען בעלי חיים. היא לא היתה עשירה, ומשכורתה הספיקה רק לצרכיה הבסיסיים, אבל היא מעולם לא היססה לעזור לבעלי חיים במצוקה. סוארז האכילה יותר מ-20 חתולי רחוב שהגיעו לסף דלתה מדי בוקר, ובכל פעם שהיא יצאה מהבית, היא לקחה עמה אוכל בשביל כלבי רחוב שתפגוש בדרכה.

בתחילת מרץ החל מצבה הרפואי של סוארז להתדרדר, וכעבור פחות משבועיים היא הלכה לעולמה. בתה של סוארז סיפרה כי בשעות הבוקר המוקדמות של ה-15 בחודש, כשהארון עם גופת אמה הוצב בבית הלוויות, החלו להגיע למקום כלבי רחוב. תחילה היא חשבה שהם כלבים שקשורים לעובדי בית הלוויות, אולם הללו אמרו כי מעולם לא ראו אותם. אז היא שמה לב שכל הכלבים נכנסים לחדר שבו הוצב הארון של אמה, ומתיישבים סביב הארון.

כאשר הארון של סוארז הועבר לכנסיה, הכלבים הלכו בעקבות מכונית הלוויות, וכשהגופה הוחזרה לבית הלוויות, הכלבים שבו אף הם. בתה של סוארז העריכה כי כלבי הרחוב היו מבין אלו שאמה האכילה, וכי הם באו לחלוק לה כבוד אחרון. הכלבים התנהגו למופת כל העת, וחלקם אפילו שיחקו עם כמה ממשתתפי הלווייה. הם עזבו את המקום רק לאחר שגופתה של סוארז הוכנה לשריפה.

בני משפחתה של המנוחה לא ידעו להסביר כיצד הכלבים ידעו לבוא ללווייה, אך אמרו כי הם שמחו לראות את הכלבים שלהם דאגה סוארז, ואשר אותם כה אהבה.

בגדי המלך החדשים: ראפ הימין הבריטי

לקראת הבחירות הכלליות בבריטניה, יצא במרץ הקליפ בגדי המלך החדשים – שיר ראפ שנוצר במילותיהם של בכירי המפלגה השמרנית דיויד קמרון וג’ורג’ אוסבורן, ומנהיג מפלגת העצמאות נייג’ל פרג’. הרמיקס המשובח הגיע מבית היוצר של קאסט-בוי, צמד מפיקי הפרודיות מאש-אפ האנגלי, בשיתוף פעולה עם ראסל בראנד.

מספיק מלחמה

במרץ פתחה קואליציה של מדינות ערביות ומוסלמיות, בהובלת ערב הסעודית, במתקפה נגד כוחות החות’ים המתקוממים בתימן, כדי להחזיר את השלטון לידי הממשלה התימנית הגולה. בעקבות המתקפה, שהמטירה פצצות על שכונות מגורים ומשבשת את אספקת המזון והסיוע רפואי לאוכלוסיה הנצורה, החליטו תושבי המדינה ותימנים גולים ברחבי תבל לשלוח מסר ברור לעולם נגד המלחמה.

בעיר הבירה צנעא היה מי שכתב גרפיטי “הלב שלי תמיד יפעם למען תימן”.

בה בעת, קמפיין אינטרנטי שהתנהל תחת הסמליל “מספיק מלחמה” (كفاية حرب) קרא לצדדים המעורבים “לשים קץ לכל הלחימה בתימן ולעמוד לצד העם, שמסרב להוות נזק משני במאבק כוחות אזורי”. הקמפיין גרר מבול של הודעות הזדהות מכל העולם, החל מסקוטלנד וארה”ב וכלה במקסיקו וסומליה.

הקמפיין לא הצליח לעצור את הלחימה בתימן.

אהבה היא כמו טוויטר

בחודש אפריל, הזמר הבלגי סטרומאה הוציא קליפ אנטי-טכנולוגי ואנטי-צרכני שמתמקד בהשפעת הרשת החברתית טוויטר על חיינו.

רוקד לצלילי אזעקת רכב

סרטון של צעיר בארגנטינה פצח בריקוד רחוב ספונטני לצלילי אזעקת רכב, בכוריאוגרפיה המותאמת באופן מושלם לצלילים המשתנים של האזעקה, הפך לויראלי באפריל.

המחאה בבולטימור: הצילומים שלא תראו בחדשות

כמו בכל פעם ששוטרים בארה”ב הורגים גבר שחור במעצר והציבור יוצא למחות על כך, גם באפריל מיהרה התקשורת למקד את דיווחיה במעשי ונדליזם של מפגינים ברחובות בולטימור, שזעמו על מותו של פרדי גריי. אבל היו גם תמונות אחרות שאותן התקשורת הממסדית לא הראתה.

אזרחים מגנים בגופם על שוטרים
מציעים שתייה לשוטרים

בגידת התקשורת: דיווח בלי הקשר

אחד הרגעים שהמחישו כיצד התקשורת בארה”ב נמנעה מלדווח על הסיפור האמיתי בבולטימור, היתה העימות בשידור חי בין כתב רשת פוקס ניוז, הרלדו ריברה, לבין מפגין. התקשורת מיהרה לשדר את הסרטון של העימות, אך נמנעה באדיקות מלשדר סרטון של חילופי הדברים בין השניים רגע לפני שריברה עלה לשידור – במהלכם העניק המפגין לכתב שיעור מאלף לגבי ההקשר הרחב של המחאה בעיר והסיקור המוטה של התקשורת.

הפגנת הולוגרמות ראשונה בהיסטוריה

אזרחים בספרד ערכו באפריל את הפגנת ההולוגרמות הראשונה בהיסטוריה במחאה על אישור חוק דרקוני חדש שהגביל את חופש הביטוי והמחאה במדינה. ההפגנה נערכה מול בניין הפרלמנט במדריד – שכן אחד מסעיפי החוק החדש אוסר לקיים הפגנות מול הפרלמנט ומוסדות ממשל אחרים.

החוק לביטחון אזרחי, או בשמו בפי מתנגדיו “חוק ההשתקה”, השית קנסות של עד 30 אלף יורו, ללא משפט, על שורה של עבירות, בהן הפגנה מול בנייני ממשל, ציבור, תשתיות ובנקים, קיום אספות במקומות ציבוריים, אי-ציות לא אלים לסמכות, צילום או הקלטה של שוטר והפגנה ללא אישור.

“אם את לא רשאית לבטא את עצמך באופן חופשי, הדרך היחידה לעשות זאת היא להפוך להולוגרמה”, נאמר בסרטון שפירסם ארגון הולוגרמות למען חופש, שעמד מאחורי הפגנת ההולוגרמות שנערכה מול הפרלמנט הספרדי.

לקראת ההפגנה, אלפי אנשים מרחבי תבל שלחו לארגון צילומים דיגיטליים שלהם אשר שימשו את מארגני ההפגנה ליצירת ההולוגרמות שהוקרנו מול בניין הפרלמנט בליווי פס קול תואם. הדמויות הווירטואליות נראו צועדות, משמיעות קריאות ומניפות שלטים נגד החוק החדש.

קוד מורס נגד הומופוביה

בשלהי 2014 טען חיל הים השבדי כי צוללות זרות, קרוב לוודאי מרוסיה, חדרו למים הטריטוריאליים של שבדיה, והממשלה מיהרה לנצל את ה”תקריות” כדי להגדיל בצורה חדה של תקציב הבטחון, להקים מועצה לבטחון לאומי ולקיים את התרגיל הצבאי הגדול ביותר מאז סוף המלחמה הקרה.

בתגובה לצעדים אלה ולאור התוצאות העגומות של ניסיונות עבר לפתור סכסוכים באמצעות נשק, השיקה האגודה השבדית לשלום ולגישור באפריל מערכת הגנה תת-ימית משלה שהעניקה לצוללות זרות שיתקרבו לשבדיה קבלת פנים חמה, במקום לקבל את פניהן באיומים צבאיים.

מערכת המלח המזמר כללה סונאר תת-ימי שאליו הוצמד שלט ניאון מהבהב של דמות מלח לבוש בכובע ותחתונים בלבד, מענטז בחושניות מעל לכיתוב: “ברוכים הבאים לשבדיה – גאה מאז 1944” – השנה שבה הומוסקסואליות הפכה לחוקית במדינה.

“המלח המזמר” שידר לכל צוללת שחלפה באזור אות בקוד מורס עם המסר “זו הדרך אם אתה הומו”. המסר הגאה אמור היה להרתיע צוללות מרוסיה – שאינה שותפה לגישה הפתוחה של שבדיה להומוסקסואלים – מלחדור למים הטריטוריאליים של המדינה הסקנדינבית.

המערכת החדשה הוכיחה את עצמה, ובזמן הפעלתה לא דווח על אף צוללת רוסית שנכנסה למימי שבדיה. “אם כלי נשק באמת היו כלי לפתרון סכסוכים, כבר מזמן היה שלום עולמי”, נאמר בהודעת האגודה השבדית לשלום ולגישור, שהיא אחד מארגוני השלום הוותיקים ביותר בעולם.

גרפיטי מזל”טים 1.0: איך להשחית שלט חוצות עם רחפן

בשעות הבוקר המוקדמות של אחד מימיו האחרונים של אפריל נפתח עידן הגרפיטי הרובוטי, כאשר אמן הרחוב הניו יורקי KATSU השתמש ברחפן כדי להשחית שלט חוצות ענק עם פרסומת של חברת האופנה קלווין קליין.

היתה זו הפעם הראשונה מעולם שבה נעשה שימוש ברחפן לביצוע מעשה ונדליזם משמעותי במקום ציבורי, דיווח מגזין הטכנולוגיה Wired.

KATSU התקין ספריי צבע הנשלט מרחוק על רחפן פנטום מתוצרת DJI, וצייר באמצעותו פסים אדומים לרוחב פניה של הדוגמנית קנדל ג’אנר בפרסומת על אחד משלטי החוצות הגדולים והנצפים ביותר בניו יורק.

בשיטות גרפיטי מסורתיות, ריסוס קווים על פניה של הדוגמנית היה כרוך בטיפוס מסוכן לגובה של שש קומות עם סיכוי רב להיתפס על ידי ניידת משטרה חולפת. בעזרת רחפן, לעומת זאת, נדרשה פחות מדקה כדי להשלים את המשימה.

“הייתי קצת מתוח אבל זה יצא טוב באופן מפתיע”, סיפר KATSU. “אני נרגש לגלות את השימוש הפוטנציאלי הראשון ברחפן ככלי משחית”.

הראיון של ג’ון אוליבר עם אדוארד סנואודן

הקומיקאי הבריטי ג’ון אוליבר, מנחה תוכנית הסאטירה האמריקאית השבוע שעבר, נסע באפריל לבירת רוסיה, מוסקבה, כדי לראיין את חושף תוכנית הריגול של ארה”ב, אדוארד סנואודן.

בראיון הסביר אוליבר לסנואודן כי הציבור האמריקאי כבר שכח ממנו ומחשיפת תוכנית הריגול של הסוכנות לבטחון לאומי בארה”ב, וכי הציבור לא מתרגש מכך שהממשלה מרגלת אחרי פעילים פוליטיים, עורכי דין או גופים תמימים כמו קרן הילדים של האו”ם (יוניסף).

עם זאת, אוליבר גם יעץ בראיון לסנואודן כיצד ניתן היה להציג לציבור את התוכנית הריגול הממשלתית באופן שלא היה מותיר אף אזרח אמריקאי אדיש. “אם היה לי מידע לפיו ממשלת ארה”ב מחזיקה ברשותה צילום של איבר המין שלי, אז הייתי מאוד מתעצבן”, הסביר אוליבר לסנואודן. “אף אחד לא מתעניין בריגול, אבל אם אנשים היו מודעים לכך שהממשלה אוספת צילומים של איברי המין שלהם, הם היו מתרגזים מאוד”.

בהמשך עבר אוליבר עם סנואודן על כל תוכניות הריגול של ממשלת ארה”ב, אחת-אחת, כדי לברר אלו מהן שומרות צילומים אינטימיים של אזרחים. “הממשלה ממשיכה לאסוף תמונות עירום שאנשים שולחים באי-מייל ובדרכים אחרות, כולל המידע על כולם”, סיפר סנואודן בראיון. “אבל אני מבין מה שאתה אומר: ההקשר הוא העניין”.

מנהיגים עושים קקי

האמנית הדיגיטלית האיטלקית כריסטינה רוג’יירי הוציאה באפריל סדרת פוטומונטז’ ראשונה של מנהיגי העולם עושים צרכים בשירותים, ומאז לא מפסיקה.

פירמידת העליונות המוסרית

המעצב המקסיקני אדוארדו סאלס יצר בחודש מאי את פירמידת העליונות המוסרית.

ההיסטוריה הבדיונית של מאבק הלבנים למען זכויות אזרח בארה”ב

הצלם האמריקאי טיילר שילדס הוציא בחודש מאי סדרה של צילומים המבוססת על דימויים או תמונות מפורסמים מתקופת מאבק השחורים למען זכויות אזרח בארה”ב בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. בסדרה, ‘היסטוריה בדיונית’ שמה, שוחזרו צילומים היסטוריים תוך היפוך תפקידים בין שחורים ללבנים, והם היו תגובה חזותית “למה שנדמה בימינו כרצף אין סופי של מקרים שבהם המשטרה בארה”ב הורגת גברים שחורים ונשים שחורות”, הסביר שילדס.

חיים נוחים

תארי לעצמך שמישהי היתה מוכנה לבצע עבורך את כל המטלות שאת שונאת. הדיאלקטיקה של האדון והעבד כפי שהיא משתקפת בסרט האנימציה הקצר חיים נוחים בבימוי ייאצ’י שיאונג שיצא במאי.

מהם יחסי מין בהסכמה?

חודש מאי גם הביא עמו סרטון אנימציה שמסביר מהם יחסי מין בהסכמה – בעזרת כוס תה.

מהומות לבנים מול הפגנות שחורים

מהומות של צעירים לבנים שוטפות את ארה”ב וכתבי אישום נגד לבנים פורעי חוק מוגשים השכם וערב, אולם התקשורת הממסדית הגזענית מעדיפה להציג כמהומות רק את ההפגנות של שחורים.

הסרט הקצר מהומות לבנים, שיצא בחודש יוני, משמיע דברי פרשנות ודיווחים חדשותיים על הפגנות של שחורים בארה”ב – בדרך כלל במחאה על אלימות משטרתית – על רקע צילומי מהומות לבנים, בדרך כלל של אוהדי ספורט בעקבות ניצחונות או הפסדים במשחקי פוטבול או הוקי קרח.

בובות פעולה של חיילים – גרסת המציאות

ביוני יצאה אקשן מן: קורבנות שדה הקרב, סדרת בובות פעולה של חיילים שמציגה את מציאות השירות הצבאי והשלכותיו בצורה מציאותית.

הסדרה, שיוצרה על ידי הארגון הבריטי חיילים משוחררים למען שלום, כללה שלושה סוגי בובות. בובת הפעולה הראשונה, ‘אקשן מן פוסט טראומה’, הגיעה מצוידת בתרופות נגד דיכאון, אלכוהול, סמים וחבל תלייה.

בובת הפעולה השנייה, ‘אקשן מן משותק’, באה יחד עם כיסא גלגלים (הרגליים לא עובדות), שקית קולוסטומיה ותו חניה לנכה.

הבובה השלישית, ‘אקשן מן מת’, הגיעה עם שק גופות ועיטור גבורה. בתוספת תשלום נוסף ניתן לקבל גם ארון מתים.

בוכים בגלל מדים: על גבריות וגיוס לצבא

בבוקר ה-11 במאי, התעוררו עשרות אלפי גברים צעירים בליטא לידיעה כי שמם נכלל ברשימת המגויסים לצבא בעקבות החלטת הממשלה להכריז על גיוס חובה. חלקם מיהרו לרשתות החברתיות כדי לבטא את מורת רוחם מהשירות הצבאי הכפוי שנפל עליהם כרעם ביום בהיר. תגובת הציבור הליטאי לצעירים שהעזו להסתייג מגיוס לצבא היתה חריפה, ובין כינויי גנאי שהוטחו בהם היו “נקבות”, “פחדנים” ו”מבישים”.

לאור התגובות השליליות, החליטו שתי נשים ליטאיות – השחקנית ומגישת הטלוויזיה ביטה טיסקויק אסנובה והצלמת נרינגה רקסיטו – לנסות לגעת בנושא הטעון באמצעות צילומים וראיונות עם כתריסר גברים שצפויים לקבל צווי גיוס בזמן הקרוב.

במהלך הראיונות הולבשו המגויסים לעתיד במדים, ובמרכז השיחות עמם עמדה תחושתם ביחס לקשר שבין “גבריות” לבין גיוס לצבא. רבים מהמרואיינים בכו במהלך השיחות, והתוצאה הנוגעת ללב לפניכם: סדרת צילומים של מגויסים מזילים דמעה בליווי ציטוטים מדבריהם.

ג’אוניוס, בן 18: “רובה ביד לא מגדיר את הגבריות שלך”
ג’וסטאס, בן 27: “הצבא הוא בזבוז זמן. לכמה חיילים נוספים אנו זקוקים?”
ג’גור, בן 25: “רק כשאתה נלחם אתה מפסיד”
וייטאוטאס, בן 27: “הצבא לא יהפוך אותך לגבר. אם אתה טמבל, אתה תישאר טמבל”
ג’וסטאס, בן 18: “עוצמה אמיתית טמונה ביכולת לגבש את דעתך באופן עצמאי”

כדור הארץ חולה

המאייר והאנימטור סטיב קאטס פירסם ביוני את הקומיקס כדור הארץ חולה.

לשחק ‘תופסת’ בעירום בתא גזים

המוזיאון לאמנות בת זמננו בעיר קרקוב בפולין הסיר ביוני מהתערוכה ‘פולין-ישראל-גרמניה: החוויה של אושוויץ’ את הסרט הקצר משחק תופסת (Berek) שהופק על ידי הקולנוען והאמן הפולני ארתור זמייבסקי עבור הביאנלה של ברלין בשנת 1999. בסרטון נראים גברים ונשים ערומים מצחקקים תוך כדי משחק ‘תופסת’ בתא גזים במחנה השמדה לשעבר.

“הסרט עוסק בפרק בהיסטוריה ש’אסור לגעת בו’ ובזיכרונות מאוד כואבים”, נאמר בהסבר על תערוכה במוזיאון לאומנות מודרנית בקרקוב שבפולין, שבה הוצג הסרט. “האנשים שנרצחו היו קורבנות – אבל גם אנחנו, אלו שעודם בחיים, קורבנות. ובתור שכאלה אנו זקוקים לסוג של טיפול או תרפיה, כדי שנוכל ליצור חלופה סמלית; במקום גופות אנחנו יכולים לראות צחוק וחיים”.

הסרטון צולם בשני מיקומים שונים: חלקו צולם במרתף של בניין מגורים פרטי, ובו נראים גברים ונשים כאחד משחקים “תופסת”. חלק אחר צולם בתא גזים במחנה הריכוז שטוטהוף, ובו נראה משחק ‘תופסת’ שבו משתתפים גברים בלבד.

CNN בלבלה בין צעצועי מין לדגל דאעש

מסע ההפחדה של התקשורת הממסדית במדינות המערב סביב ארגון המדינה האיסלמית (דאעש) שבר שיאי גיחוך ביוני כאשר כתבת רשת הטלוויזיה CNN דיווחה כי דגל דאעש מתנופף בין שלל דגלי ריינבו במצעד הגאווה בלונדון, בירת בריטניה.

“אדם לבוש בבגדי שחור-לבן מניף כאן דגל ענק שנראה כמו חיקוי רע, אבל ברור מאוד של דגל דאעש”, דיווחה כתבת CNN בלונדון, לוסי פאוול. “נראה שאני היחידה ששמה לב לכך, מכיוון שהעניין הזה לא מעורר שום תהיות בקרב הצועדים”. סוזן מלווייה, המנחה באולפן, אף הגדילה לעשות ותהתה האם מדובר באיתות של ארגון הטרור לגבי מטרתו הבאה.

לו פאוול ומלווייה היו בוחנות את הדגל מעט יותר בקפדנות, במקום למהר לדווח, הן ודאי היו שמות לב לכך שהאותיות הערביות בדגל הן למעשה איורים של דגמים שונים של צעצועי מין, וכי יוצרי הדגל הסאטירי רק ביקשו למחות נגד רדיפת ורציחת להט”בים על ידי דאעש.

מכת”זית נגד מצעד הגאווה יצרה קשת – סמל הגאווה

עוד ביוני: משטרת טורקיה ניסתה לפזר את משתתפי מצעד הגאווה שנערך באיסטנבול באמצעות של מכת”זיות, אולם סילוני המים יצרו קשת – סמל תנועת הגאווה.

אלפי בני אדם שהגיעו לחגוג עם דגלי גאווה אמורים היו להתכנס בכיכר טקסים, אולם המושל של איסטנבול אסר ברגע האחרון לקיים את המצעד, בטענה כי עריכתו בחודש הרמדאן פוגעת ברגשות המוסלמים.

ניסוי חברתי: נדיבות מול תאוות בצע

מה היית עושה לו היו מציעים לך לקחת קצת כסף ללא תמורה? על שאלה זו בדיוק ביקשו לענות אנשי ארק פרוג’קט נאו באמצעות ניסוי חברתי שבמסגרתו תלו ברחוב לוח שאליו הוצמדו 20 שטרות של דולר בליווי הכיתוב: “קחו מה שאתם צריכים, תנו מה שאתם יכולים”.

הלוח נתלה בחודש יוני סמוך לחוף הים בעיר סן דייגו בארה”ב, וכצפוי עורר תשומת לב רבה מצד עוברים ושבים. חלק מהאנשים עצרו כדי לצלם את הלוח, ואילו אחרים הוסיפו שטרות כסף משלהם, ובתוך 45 דקות הוכפלה כמות שטרות הכסף על הלוח.

“זה מטריף את השכל לראות את כל הכסף הזה תלוי על הלוח, וגורם לך להבין כמה הרבה אנשים שם בחוץ עושים את הדבר הנכון”, סיפר אחד האנשים שנתקל בלוח. “אני די עני בעצמי, אבל לו הייתי עשיר הייתי תולה על הלוח 100 דולרים”, הוסיף. “אני עשיר נפשית, ולא פיסית, אבל יש כל כך הרבה אנשים אחרים שזקוקים לכסף יותר ממני. כל עוד אני בריא נפשית ויש לי ארוחה לאכול מחר, אני לא רודף בצע. תאוות בצע הורסת אהבה, נישואין, מערכות יחסית. היא הורסת הכל. אמון וידידות שווים יותר מזהב”.

“שתזדיין החברה”

עוד ביוני: שודר הפרק הראשון של סדרת הטלוויזיה מר רובוט, שגיבורה אליוט אלדרסון הוא מהנדס אבטחת מידע בימים והאקר בלילות. אלדרסון, שסובל מהפרעת חרדה חברתית ומדכאון קליני, נשאל על ידי הפסיכולוגית שלו למה הוא כל כך כועס על החברה האנושית ומאוכזב ממנה. הנה תשובתו.

בכל פעם ששוטר מכה מישהו – אמא שלו תקבל הודעה

האמן הרוסי דמיטרי מורוזוב הציג בחודש יולי אבטיפוס של אלת שיטור, שבכל פעם שהשוטר מכה באמצעותה מישהו שולחת הודעת טקסט לאמא של השוטר: “אמא, הרבצתי לבן אדם”. ההמצאה, שפותחה על ידי האמן בתגובה לאלימות המשטרתית הגוברת ברחבי העולם, התבססה על ההנחה לפיה גם לאנשים תוקפניים במיוחד אכפת ממה שאמם חושבת על התנהגותם.

“היות ששיטות הפיקוח המקובלת לא עובדות, פרויקט זה מציע את האימהות כמעוז האחרון של דרכי נועם ואחריות אנושיים”, הסביר מורוזוב. “אינני אקטיביסט, אבל אני כן חושב שאמנות יכולה לסייע לעצור את האלימות המשטרתית, או לפחות להגביר את המודעות אליה באמצעות אירוניה”.

כאשר חיישן תנודה פייזו-אלקטרי שמותקן באלה מזהה מכה חזקה, הוא משדר אותו למחשב זעיר שמשגר הודעת סמס למספר טלפון קבוע מראש, שאותו לא ניתן להחליף.

טיצ’ינג סנטר

מה היה קורה אם מערכת החינוך היתה מנוהלת כמו ספורט מקצועני? מערכון ששודר ביולי בתוכנית הקומית האמריקאית קי ופיל.

התשובה של בנקסי לדיסנילנד

באוגוסט פתח את שעריו פארק התעתועים דיסמלנד, לונה פארק הסיוטים של האמן המחתרתי בנקסי. הפארק, שנבנה במתחם נטוש על חוף עיירת קיט בדרום-מערב אנגליה, היה הפרויקט האמנותי הגדול ביותר של בנקסי עד אז, ונסגר כעבור חמישה שבועות.

לאהוב את הגוף שלך

חודש אוגוסט בישר גם על מיצג שערכה אקטיביסטית דימוי הגוף איימי פנס-בראון בעיר בויסי, בירת מדינת איידהו בארה”ב.

איך להזדקן בחן

כאשר תוכנית הרדיו הקנדית עטורת הפרסים, ווייר טאפ, ירדה מהאוויר באוגוסט לאחר ליותר מעשור, היא נפרדה ממאזיניה בסרטון קצר בשם ‘איך להזדקן בחן’, הכולל מגוון עצות לחיים מצד מאזיני התוכנית מכל הגילאים.

בין העצות: “תישארו מוזרים, לא משנה מה כולם אומרים”, “מסתבר ששכבת היסוד של צבע להגנה מפני חלודה דווקא ממש חשובה”, “תעשו גיבוי לכונן הקשיח של המחשב. עכשיו!”, “תמיד תתייחסו יפה למשפחה. אתם תזדקקו זה לזה בימים קשים” ועוד.

אנושי

בספטמבר, בעיצומו של משבר הפליטים החמור ביותר שידע העולם מאז מלחמת העולם השנייה, עלה לאקרנים הסרט התיעודי Human של במאי הקולנוע הצרפתי יאן ארתוס ברטראן, אשר בוחן את האנושיות שלנו – הן ברגעיה המוארים והן ברגעיה האפלים – ואת יחסינו לכדור הארץ.

בתום שלוש שנים שבהן אסף סיפורים של 2,000 בני אדם מ-60 מדינות בעולם, ארתוס ברטראן הציג בסרט דיוקנאות יוצאי דופן, סיפורים של חיים ומוות ויופי, ותצלומי האוויר שהפכו לסימן ההיכר שלו, ואשר נועדו לדבריו ללמד אותנו כי עלינו לחלוק זה עם זה עם עולמנו.

ארתוס ברטראן, שהציג את עצמו בתור “אדם אחד מתוך שבעה מיליארד”, ביקש לגלות בסרט – שיצא ב-11 גירסאות שונות – מה המשמעות של להיות אנושי באמצעות סיפורים, קהילות, מאבקים ולקחים אנושיים.

הנה עוד כמה סיפורים מרגשים שמופיעים בסרט.

התראיין על אדוארד סנואודן אבל דיבר על גיבור “המספריים של אדוארד” – והמגישה לא שמה לב

מגישי טלוויזיה נוהגים לדקלם ללא מחשבה את המסרים הממוחזרים שמוכתבים להם בטלפרומפטר, והקומיקאי ג’ון הנדרן החליט להוכיח זאת בשידור חי. הנדרן הוזמן בספטמבר בטעות לראיון בערוץ הטלוויזיה האמריקאי HLN, לאחר שצוות ההפקה התבלבל בינו לבין עיתונאי בעל אותו השם. הראיון היה אמור לעסוק בחשבון טוויטר שפתח חושף תוכנית הריגול של ארה”ב, אדוארד סנואודן, ובקריאות של מחוקקים בארה”ב לסגור את החשבון.

בתחילת הראיון, הנדרן יצא להגנתו של סנואודן, אבל בשלב מסוים הוא הפסיק לדבר עליו, ובמקום זאת החל להתייחס בדבריו לאיש אחר בשם אדוארד – הדמות הבדיונית שגילם השחקן ג’וני דפ בסרט המספריים של אדוארד, של נער שיש לו מספריים במקום ידיים אשר נוצר בטירה אפלה על ידי מדען קשיש שאותו גילם השחקן וינסנט פרייס. המראיינת בכלל לא שמה לב.

“ג’ון, טוויטר סגרו את החשבון של דאעש. מדוע אתה חושב שצריך לנהוג אחרת כלפי סנואודן?”, שאלה אותו המגישה.

“הוא מבודד כל כך הרבה זמן. אנחנו צריכים להקשיב למה שיש לו לומר”, ענה הנדרן. “אין ספק שהוא עלול היה להזיק למישהו במה שהוא עשה, אבל לנדות אותו מהחברה רק מכיוון שיש לו מספריים במקום ידיים, זה ממש מוזר. הרי אנשים לא חששו מפניו עד שהוא החל לגזום צמחים בכל מיני צורות עם המספריים שלו”.

המגישה, שככל הנראה כלל לא הקשיבה לתשובתו של הנדרן, המשיכה בראיון עם שאלה נוספת על סנואודן. “עכשיו הוא מתגורר ברוסיה, ויש אנשים שטוענים שזה צבוע שסנואודן מצא מקלט ברוסיה שידועה בהפרות זכויות אדם”.

“הנידוי שלו לחלוטין לא מוצדק”, ענה הנדרן. “אנחנו מתייחסים אליו כמו אל חיה, מישהו שצריך לשים בהסגר. רק בגלל שהוא נוצר על ידי וינסנט פרייס בטירה על ראש גבעה, ובגלל שהוא לא מושלם. בגלל שיש לו מספריים במקום ידיים ובגלל שאין לו לב”.

“אבל מה לגבי הבחירה שלו להתגורר במדינה כמו רוסיה?”, התעקשה המראיינת.

“לאיזה מקום אחר הוא היה יכול ללכת?”, ענה הנדרן. “נידינו אותו. נבהלנו מכך שהוא חורר מיטת מים עם להבי האצבעות שלו, וזה היה מוגזם מצדנו”.

אם סופר מריו היה פליט סורי

עוד בספטמבר: אמן סורי שפעל תחת השם הבדוי סמיר אל-מוטפי יצר גירסה סאטירית של משחק המחשב המפורסם, סופר מריו, שנועדה להמחיש את הזוועות העומדות בפני פליטים סוריים בדרכם לבקש מקלט באירופה.

בגירסה המקורית של המשחק, המטרה של השרברב המשופם מריו היא להציל נסיכה. אולם בגירסה הסורית של סופר מריו המטרה היא להגיע למחנה פליטים באירופה, ובדרך להתגבר על שלל מכשולים, בהם מימון התשלום למבריחים, חציית את הים התיכון על רפסודה רעועה והתחמקות מסיורים של חיילים בגבולות. אם לא די בכך, מריו גם מתחיל את המשחק רק עם נשמה אחת.

מוטפי עצמו נאלץ בשנת 2011 להימלט מעיר מגוריו בסוריה, חומס, לאחר ששניים מאחיו נהרגו, ועבר להתגורר באיסטנבול. “לפני חמישה חודשים, החבר הכי טוב שלי טבע למוות בהפלגה מאיזמיר (טורקיה) ליוון. המנוע של הסירה התפוצץ. אז עלה בראשי הרעיון לעשות את הסרטון”, סיפר מוטפי, אשר יצר בעבר סדרה של סרטי אנימציה פרודיים על נאומים של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד.

איך היה נראה עולם שבו הוחלפו תפקידי בני אדם ובעלי חיים?

“דמיינו את החברה המודרנית עם חילופי תפקידים בין בני אדם לבעלי חיים. איך היא תיראה?”, שאלה האמנית האירית ברברה דניאלס, אשר חשפה בספטמבר את הציור הראשון מתוך סדרת האיורים Dominion over Man.

“איך ירגיש להישלט על ידי מין אחר של בעלי חיים? העבודה האמנותית הנוכחית שלי מבקשת לענות על שאלות אלו, ושואבת השראה ממצבים ואירועים מהעולם האמיתי”, הסבירה.

ניתן לצפות באיורים נוספים מהיקום המקביל שיצרה דניאלס – שבו החליפה את תפקידיהם של בני האדם ושאר בעלי החיים – בעמודי פייסבוק ואינסטגרם של האמנית.

חתולים הערימו אבטחת מנהיגי העולם

במהלך פסגת מדינות G20 שנערכה בטורקיה בנובמבר, הצליחה קבוצה של חתולים להערים על האבטחה ההדוקה, ולהשתעשע לעיני המצלמות על במת קבלת הפנים של מנהיגי 20 הכלכלות הגדולות בעולם.

סרט תיעודי על אמן מתיחות התקשורת ג’ואי סקגס

עוד בנובמבר: עלה לאקרנים אמנות התעלול, סרט תיעודי אודות משבש התרבות ואמן מתיחות התקשורת האגדי ג’ואי סקגס, שמצליח זה 50 שנה להפיל בפח עיתונים, רדיו וטלוויזיה ברחבי ארה”ב ובאירופה. הבמאי האיטלקי אנדריאה מריני עמל על הסרט במשך שלוש שנים.

מכרסם חוטי חשמל

ציור גיר של אמן ציורי המדרכה האמריקאי דיויד זִין מחודש דצמבר.

סיכום לא מחייב של מחאה, אמנות ויצירתיות בעולם בשנת 2015.