ב-20 באוגוסט 2015 פתח את שעריו פארק התעתועים דיסמלנד, לונה פארק הסיוטים של האמן המחתרתי בנקסי. הפארק, שנבנה במתחם נטוש על חוף עיירת הקיט וסטון-סופר-מר בדרום-מערב אנגליה, היה הפרויקט האמנותי הגדול ביותר של בנקסי עד אז, ונסגר כעבור חמישה שבועות, ב-27 בספטמבר.
“האם אתם מחפשים מפלט מפני הבנאליות המתקתקה של הבילוי המשפחתי הרגיל?”, נכתב בעלון הפרסום של התערוכה. “אם כן, זהו המקום בשבילכם – עולם כאוטי אליו תוכלו לברוח: מוזיאון במקום מסעדת המבורגרים, וספריה במקום חנות מתנות”.
“אסור בתכלית האיסור להכניס לפארק השעשועים את הבאים: תרסיס צבע, מרקרים, סכינים ועורכי דין של תאגיד וולט דיסני”, הזהיר אתר האינטרנט של הפארק. בכניסה, נדרשו כל המבקרים לעבור דרך נקודת בידוק בטחוני עשויה קרטון, שיצר האמן ביל ברמינסקי.
למרות מבנה דמוי פארק שעשועים, דיסמלנד לא בהכרח התאים כבילוי משפחתי, ובנקסי הגדיר אותו בתור “פארק שעשועים לכל המשפחה – שאינו מתאים לילדים”. אנשי הצוות בפארק כולם נראו מדוכדכים, והקפידו לברך את המבקרים במילים “End Joy”, שנשמעות דומות מאוד למילה “Enjoy”, אך משמעותן “הסוף לאושר”, במקום “תהנו”.
כמקובל בלונה פארקים, במרכז המתחם עמד ארמון קסום, אם כי במקרה זה ארמון מוזנח ועגמומי, ובפתחו הוצב פסל מעוות של בת הים הקטנה.
בתוך הארמון, נתקלו המבקרים במיצב שהציג צלמי פפראצי מצטופפים סביב הכרכרה של סינדרלה שהיתה מעורבת בתאונת דרכים קטלנית – רמז עבה למותה של הנסיכה דיאנה.
באגם מול הארמון, שקוע רכב משטרתי משוריין לפיזור הפגנות, שהוסב למגלשה לילדים.
לא הרחק משם היה מיצב של לוויתן קטלן המגיח מתוך אסלת שירותים כדי לקפוץ דרך חישוק.
כמו בכל לונה פארק, גם בדיסמלנד היתה קרוסלה, אבל קצת שונה מהרגיל. בין הרוכבים עליה ניתן היה למצוא פסל של שוחט מחזיק בידו סכין מגואלת בדם, ועל חלק מעמודיה הוצבו שלטי הפגנות, שעל אחד מהם נכתב “בשעה הלא נכונה, במקום הלא נכון – תהיו שם”.
סמוך לקרוסלה עמד מיצב בו יכלו מבקרים להפעיל בשלט רחוק סירות צעצוע עמוסות פליטים, שלעולם אינן מצליחות לעגון.
לא הרחק משם הוצג הפסל של מייק רוס, “ריקוד משאיות סמיטריילר”, שנוצר במקור עבור פסטיבל ברנינג מן בשנת 2007.
מוכרי בלונים נמצאים כמו בכל לונה פארק, רק שכל הבלונים שלהם בצבע שחור וכתוב עליהם “אני טמבל”.
כיָאֶה לפארק שעשועים, גם פה היתה פינת ציור דיוקנאות – שם המתינה למבקרים אמנית שציירה פורטרטים שלהם, אבל מהגב.
דוכן אחר בפארק הזמין אנשים לנסות את מזלם בזריקת כדורים לעבר סדן מתכת כבד שהוצב על מעמד, בניסיון (חסר סיכוי) להפיל אותו. הפרס למי שבכל זאת יצליח – הסדן עצמו.
אפילו קיר הקרטון המאויר ובו חור שדרכו אפשר להכניס את הפרצוף ולהצטלם, היה קצת אחר.
המגרש מיני-גולף בפארק אף הוא היה שונה מהמקובל, מכיוון שהיה מזוהם עקב דליפת נפט.
בפינה נוספת בפארק שכן משרד קטן וערמומי, שניסה לפתות ילדים לקחת הלוואות דמי כיס הנושאות ריבית של 5,000%.
ברחבי הפארק גם היו פזורים שלטים שיצר אמן ציור הקיר סטיבן פאוורס, הידוע גם בכינוי ESPO.
גן משחקים מגודר על החוף.
שולחנות פיקניק שהוצבו בפארק לשימוש המבקרים, נוצרו על ידי הפסל מייקל ביץ. אחד נראה כמו גליל נייר טואלט, ואחר היה מפותל.
ספסל באחת מפינות הפארק עוטר ביצירה של בנקסי המציגה אישה מותקפת על ידי ציפורים שהאכילה.
כמתבקש, בנקסי הציג בלונה פארק את יצירתו המפורסמת של מלאך המוות נוהג להנאתו במתקן מכוניות מתנגשות.
ציור של בנקסי על אחד מקירות הפארק.
‘נחשול’, ציור נוסף מאת בנקסי.
בין כ-50 אמנים שיצירותיהם הוצגו בתערוכה לצד יצירות של בנקסי, נימנה הצייר האנדלוסי פאקו פומט, שציורו ‘אינטרנסיונל’ מציג את המפלצת החביבה עוגיפלצת יחד עם לוחמי מיליציה חמושים.
בחלל התצוגה המרכזי של התערוכה ניתן היה למצוא את יצירתו של האמן האוסטרלי דיטריך וגנר, ‘בית עץ ענן פטרייה’.
צילום יצירתו של האמן האמריקאי ברוק דיויס, ‘בית עץ על ברוקולי’, הוצג גם הוא.
האמן הפיני יאני לינולן הציג סדרה של קופסאות דגני בוקר שחצה אותן לרוחבן הכיתוב: “החלומות שלך הם הסיוטים שלי”.
בתערוכה הוצגו גם פסלוני פורצלן עדינים של נשים שגופן מכוסה קרקועים, שיצרה אמנית הקרמיקה הסקוטית ג’סיקה הריסון.
האמן הבריטי ג’ימי קאוטי, לשעבר חבר להקת KLF, הציג דגם ממוזער של עיר אחרי מהומות.
הפסל הנודע דמיאן הירסט הציג בתערוכה את המיצב ‘תולדות הכאב’, שיצר בשנת 1999.
תצוגה של האמנית האמריקאית הוותיקה ג’ני הולצר מתוך התערוכה.
במסגרת אחד המיצגים בפארק, נשרפו מדי יום במדורה עותקים של ספריו של הפוליטיקאי והפושע המורשע ג’פרי ארצ’ר.
כמו כן הוצגו בתערוכה מספר יצירות של המאייר האיראני מאנה ניסתאני.
האמן הסורי תמאם עזאם הציג אף הוא בתערוכה יצירה, בה שילב באמצעות עיבוד דיגיטלי בין צילומי הריסות מהמלחמה במולדתו לבין יצירת המופת של גוסטב קלימט, ‘הנשיקה’.
שלושה אמנים ישראלים השתתפו בתערוכת דיסמלנד. סאטיריקן הרשת עמיר שיבי עם עבודתו ‘ילדים משחקים’, שיצר בעקבות הריגת ארבעה ילדים פלסטינים בידי צה”ל בחוף עזה ב-2014.
היצירה ‘המשתה’ של הפסלת הישראלית רונית ברנגה, הוצגה אף היא בדיסמלנד.
בתערוכה הוצגו גם שתי עבודות של הציירת הישראלית נטע הררי נבון, “I Had an Animal in Me” ו-“Riding Burning Horses”, שאותן יצרה בהשראת צילומים מפינוי מאחז עמונה ב-2006.
לאחר סיום התערוכה, הודיע בנקסי כי פארק השעשועים יפורק, וכי חלקיו יוסבו למגורים עבור חסרי בית במחנה הפליטים בעיר קאלה בצרפת.