בשעה 2:08 לפנות בוקר ב-25 במאי 2014, הודיע תת-המפקד מרקוס, דובר הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי והמפקד הצבאי של התנועה המהפכנית במשך יותר מ-20 שנים, על פרישתו מהתפקיד.
בהודעה שמסר המנהיג המסתורי, שהמקטרת בפיו וכובע הגרב שהקפיד לעטות על ראשו הפכו לסימן ההיכר שלו, אמר מרקוס כי הוא חדל להתקיים החל מאותו רגע. “אני מכריז בזאת כי האדם שנודע בשם תת-המפקד מרקוס חדל להתקיים”, אמר הפילוסוף ומשורר רפאל סבסטיאן גייאן וינסנטה, המוכר יותר בכינוי תת-המפקד מרקוס. “קולו של הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי לא יבקע עוד מגרוני”.
הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי הוא תנועה מהפכנית חמושה שבסיסה בצ’יאפס, אחת המדינות העניות ביותר במקסיקו, ואשר מורכבת רובה ככולה מאיכרים אינדיאנים, מבני המאיה. התנועה נוסדה לפני יותר מ-20 שנה על רקע הזנחה חברתית, ניצול כלכלי ופגיעה בזכויות אדם במקסיקו, והקימה מערכות חינוך, בריאות ומשפט עצמאיות משלה.
מאבקה של התנועה הוכתר על ידי התקשורת בתור התקוממות הגרילה הפוסט-מודרנית הראשונה, בשל המבנה ודרכי הפעולה הייחודיים של התנועה: ארגון מהפכני חמוש שאינו רוצה לקחת את השלטון ונמנע משימוש בנשק במשך כמעט כל שנות קיומו, ואשר מקבל לשורותיו חברים מכל הסוגים (גם כאלה שאינם מוכנים למאבק), ושקבלת החלטות בו היא ברמת השטח (ולא על פי מודל סמכותני-היררכי-ריכוזי).
הודעתו של מרקוס באה יום אחד בלבד לאחר הופעתו הפומבית הראשונה זה למעלה מחמש שנים, כאשר הגיע לכפר ריאלידאד, אחד הבסיסים החשובים של הזפטיסטס בצ’יאפס, כדי להשתתף באזכרה לחבר לנשק שנרצח לפני מספר שבועות. “הגענו להבנה שכבר קם דור שמסוגל להסתכל לנו בפרצוף, להקשיב לנו ולדבר אלינו ללא הכוונה או מנהיגות, מבלי להיענות לנו וללא צורך במעקב. אין עוד צורך באישיות מרקוס. השלב הבא של מאבק הזפטיסטה מוכן”, אמר מרקוס. “אנחנו מאמינים, וכך אנו גם נוהגים, שאין לנו צורך במנהיגים, משיחים או מושיעים, כדי להתפתח וללחום, אלא רק מעט ענווה, כבוד עצמי ויכולת ארגון רבה”.
ברוח האירונית האופיינית, הסתיימה הודעתו של מרקוס כך:
נ.ב. 1. גיים אובר?
נ.ב. 2. שח-מט?
נ.ב. 3. טוש’ה?
נ.ב. 4. לכו תבינו את זה אנשים, ותשלחו טבק.
נ.ב. 5. מממ… אז ככה נראה גיהנום… הנה פיפורו, פדרו וחוזה אלפרדו! מה אתם עושים פה? בגלל שהייתם שובניסטים? לא, לא נראה לי, היות שגם אני מעולם לא הייתי…
נ.ב. 6. יופי, עכשיו שסיימתי עם התחפושות, מותר להסתובב פה בעירום, נכון?
נ.ב. 7. ממש חשוך פה, אני זקוק לטיפה אור.