דיויד גרבר: “אם בודקים מה לכלכלנים יש לומר על כסף, מגלים שבעצם אין להם מושג מהו כסף. ניתן היה להניח שאם יש דבר מה שכלכלנים יבינו בו, הרי שזה כסף. אבל בפועל כלל אין קונצנזוס בקרב כלכלנים לגבי מהו כסף. למעשה, מרבית הכלכלנים לא אוהבים לדבר על מהו כסף, מכיוון שלטענתם הכסף לא באמת חשוב מכיוון שהם טוענים שכלכלות בעצם מבוססות על סחר חליפין, וכסף למעשה נועד רק לפשט את התהליך. ואז הם נוטים לספר את האגדה על כך שפעם אנשים נהגו לעסוק בסחר חליפין, ומכיוון שהתעוררו כל מיני קשיים התעורר הצורך למצוא אמצעי חליפין כלשהו, וזה הוביל לאשראי ומתוך כך המציאו את הכסף. אבל כל העובדות ההיסטוריות מצביעות על כך שזו אינה האמת. למעשה זה בדיוק ההפך. האשראי הוא שהופיע ראשון, ומטבעות הומצאו בשלב הרבה יותר מאוחר בסביבות השנה 600 לפני הספירה. מערכות אשראי וריביות כבר היו קיימות אלפיים שנה קודם לכן. ובאשר לסחר חליפין, הוא מתקיים בדרך כלל רק במקרים שבהם אנשים שהתרגלו להשתמש בכסף מגיעים למצב שבו אין להם כסף. נניח אנשים שנמצאים בבית כלא”.
צ’רלס איזנסטיין: “כסף הוא קסם. לו הייתם הולכים לחברה פרימיטיבית כלשהי, והם היו לוקחים אתכם למערה שלהם, ואומרים לכם: ‘כאן המקום שבו אנחנו עושים קסמים שגורמים לשינויים במציאות הממשית’ – ודאי הייתם מטילים ספק בכך. אבל בימינו, פיסות נייר סמליות – שטרות כסף – גורמות לשינויים במציאות הממשית. ולכן כסף הוא למעשה קסם. אם כי, קסם שהולך ומאבד מכוחו”.