האם יצא לך פעם לקרוא מאמר אקדמי ולהרגיש שמדובר בגיבוב מילים חסר משמעות? ובכן, יתכן שצדקת. כ-120 מאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מכובדים במשך חמש שנים, היו לא יותר מאשר צירופים אקראיים של מילים מפוצצות, שסודרו במבנים של משפטים. הם נוצרו על ידי תוכנה לייצור אוטומטי של מאמרים, וכללו גם גרפים, מספרים וציטוטים.
המאמרים, שפורסמו בין השנים 2008 ל-2013 בכתבי עת בתחומי מדעי המחשב ומתמטיקה, נשאו כותרות מופרכות כמו “יישום ומחקר של רתימת שיחות חולין המבוססת על סימטריית תורת המשחקים” או “סימולציית מעגל אלקטרוני דו-יציב באמצעות מתודולוגיות P2P”.
המאמרים המזויפים, שהופקו בעזרת תוכנה חינמית בשם SCIgen המייצרת את כל המרכיבים הדרושים למאמרים, נחשפו על ידי סיריל לאבה, חוקר מדעי מחשב מאוניברסיטת ז’וזף פורייה בצרפת. “די קל לזהות אותם”, אמר לאבה, אשר יצר אתר אינטרנט שמאפשר לבדוק האם מאמרים נוצרו על ידי SCIgen.
כיצד אם כן, הצליחו מאמרי ג’יבריש להתפרסם בכתבי עת מדעיים נחשבים? לדברי לאבה, זו עדות נוספת לשחיקה בסטנדרטים בקהילה המדעית. “לחץ כבד שמופעל על מדענים לפרסם יותר מאמרים מוביל לריבוי פרסומים ולמאמרים פחות משמעותיים”, אמר לאבה. עם זאת, הוא לא ידע להסביר מדוע כתבי העת פרסמו את המאמרים חסרי הפשר. “כל המאמרים היו אמורים לעבור בקרת עמיתים. אין לי הסבר לכך שהם פורסמו. אני מניח שכל אחד מכתבי העת יצטרך לבצע בדיקה פנימית”, הוסיף.
המו”לים של כתבי העת אף הם התקשו להסביר כיצד פרסמו את המאמרים. “אנחנו בתהליך בדיקה, ומורידים את המאמרים במהירות האפשרית”, אמר דובר הוצאת שפרינגר, שכתבי עת שבבעלותה פירסמו 16 מאמרים מפוברקים. “היות שאנחנו מפרסמים מדי שנה יותר מ-2,200 כתבי עת ו-8,400 ספרים, זה ייקח זמן מה”, הוסיף.
חובבי וחובבות תוכנות לייצור אוטומטי של מאמרים אקדמיים מוזמנים להיכנס לאתר הסאטירי arXiv vs. snarXiv. האתר מחולל כותרות אקראיות של מחקרים בתחום הפיסיקה ומציג אותן לצד כותרות של מאמרים אמיתיים, ומבקש מהגולשים לנחש איזה כותרת היא האמיתית.