כל מי שעקב אחרי דיווחי טלוויזיה על גל המחאה וההפגנות נגד מדיניות הצנע של הממשלה ששטף את יוון בתחילת העשור השני של המאה ה-21, ודאי שם לב לכלב רחוב שהקפיד להשתתף בכל ההפגנות באתונה.
לוק (“נקניקיה” ביוונית), הכלב האנרכיסט שהתרוצץ בין רימוני גז מדמיע וסילוני תותחי מים, ונהג לחצוץ בגופו בין המפגינים לשוטרים, אפילו היה בעבר מועמד לתואר איש השנה של המגזין “טיים”.
הוא מת בתחילת אוקטובר 2014 כתוצאה מבעיות רפואיות שמהן סבל עקב חשיפתו החוזרת ונישנה לגז מדמיע, לדברי מספר אנשים.
נאמנותו של לוק למפגינים בעימותים מול המשטרה הפכה לשם דבר, ומספרים כי רק פעם אחת עמדה נאמנותו בספק. היה זה בספטמבר 2011, כאשר שוטרים ששבתו במחאה על קיצוץ שכרם קיימו תהלוכת מחאה באתונה. תחילה נראה לוק מבולבל מכיוון שהן המפגינים והן השוטרים שהגיעו לפזר אותם, לבשו מדי משטרה. אולם מרגע ששוטרי היחידה לפיזור הפגנות תקפו את המפגינים, הצטרף לוק ללא היסוס לצד המוחים.
הכלב לוק שייך לשושלת מפוארת של כלבי רחוב פוליטיים וחופשיים באתונה, בהם כלב בשם תודוריס אשר יש הגורסים כי למעשה מדובר באותו הכלב. אבל על דבר אחד כולם מסכימים: שהמפורסם ביותר מבין הכלבים הפוליטיים של בירת יוון הוא זה שהחל במסורת מחאת כלבי הרחוב: קנלוס הכלב האנרכיסט.
קנלוס – “קינמון” ביוונית – נהג במשך שנים להפגין לצד אנרכיסטים וסטודנטים באתונה, והפך עד מהרה לאחד מסמלי המאבק העממי נגד שחיתות השלטון. העיתון הבריטי “גרדיאן” אף הקדיש לו אוסף צילומים, ויש לכבודו אפילו ערך בויקיפדיה.
סיפורו של קנלוס החל באוניברסיטה הטכנית של אתונה, בה התגורר במשך למעלה מעשור. הוא נהג לשוטט במסדרונות האוניברסיטה ואף היה משתתף בישיבות מועצת הסטודנטים. הנהלת האוניברסיטה לא ראתה בעין יפה את הכלב המסתובב חופשי ומאושר בשטח הקמפוס, והזמינה לוכד כלבים אשר תפס את קנלוס. אך הסטודנטים הזועמים והמוני החתימות על עצומות למענו אילצו את ההנהלה לשחרר אותו.
אלא שקנלוס הקשיש מעולם לא התאושש מהתקופה בה היה כלוא, וסבל מאז מבעיות פרקים קשות. הסטודנטים של אוניברסיטת אתונה גייסו כסף ורכשו עבורו כסא גלגלים מיוחד לכלבים, ואת ימיו האחרונים העביר בביתו של אחד הסטודנטים. קנלוס מת בשיבה טובה (בגיל 17) ונקבר בשטח האוניברסיטה. לפי מספר עדויות, הכלב לוק היה אחד מצאצאיו.
לאחר מותו של קנלוס נכתב שיר לזכרו. תרגום חופשי של קטע מהשיר על פי אתר RebelDog:
שיר לזכרו של קנלוס הכלב
שנשך אותי – אבל אפשר להבין.
הוא נחוש בדעתו להזכיר לי
את הפשרות שעשיתי בחיים.
