סקר שפורסם בחודש שעבר בבריטניה העלה כי לכל גבר יש בממוצע בארון הבגדים 19 פריטי לבוש שאותם לא לבש מעולם, וכי לכל אשה יש 22 פריטים שבהם אינה משתמשת. לשם מה כל הבגדים? התשובה הנפוצה ביותר בקרב משתתפי הסקר היתה “דחף בלתי נשלט לקניות”. אך מדוע להמשיך לשמור בגדים שכלל לא לובשים? רגשי אשם על הכסף שבוזבז היו הסיבה הנפוצה ביותר שנתנו הנסקרים, ומיד אחר כך הטענה בדבר כוונה לעשות דיאטה שתאפשר ללבוש את הבגדים המיותמים.
מול כל אלה, הולכת וקונה לה אחיזה בשנים האחרונות הגישה של “ארון בגדים אקולוגי”, שלפיה יש לשאוף לצמצם ככל הניתן את מספר הבגדים שלובשים. פרויקט 333, שהושק בשנה שעברה בארצות הברית, מזמין את משתתפיו להסתפק ב-33 פריטי לבוש (כולל נעליים ותכשיטים אבל לא כולל הלבשה תחתונה ובגדי בית) במשך שלושה חודשים. יוזמה אחרת, בשם שישה פריטים ומטה, הציבה למשתתפים אתגר גדול אף יותר: ללבוש שישה פריטי לבוש או פחות במשך חודש שלם. כמאה בני אדם, מארצות הברית ועד דרום קוריאה, החליטו להיענות לאתגר, ועל חוויותיהם אפשר לקרוא פה.
אולם כל זה אינו משתווה למשימה שנטלה על עצמה קריסטי פאוול, מורה לפילאטיס מארצות הברית: לצמצם את ארון הבגדים שלה לכדי פריט לבוש אחד בלבד. מתחילת השנה, לובשת קריסטי את אותה השמלה, והיא מתכננת להתמיד בכך במשך 365 ימים (וכן, היא מכבסת אותה).
“מחאת שמלה אחת, שבמסגרתה אני לובשת שמלה אחת במשך שנה, נועדה למחות על המניעים שגורמים לי להתלבש כפי שאני מתלבשת. במהלך השנה אני מתכוונת לקרוא תגר על האופן שבו זהות נבנית באמצעות בגדים, המשמעות של קיימות בחברה צרכנית… והמשמעות של ‘אופנה’ מבחינתי”, כתבה קריסטי בבלוג שלה. אפשר גם לצפות בסרטון סיכום של החודש הראשון.
זו אינה הפעם הראשונה שבה מישהי נוטלת על עצמה אתגר מסוג זה. בקיץ 2005 החליטה הרקדנית האמריקאית אלכס מרטין ללבוש שמלה חומה אחת במשך שנה במחאה על תעשיית האופנה. שווה לצפות בסרטון מדהים על הפרויקט.
במסגרת יוזמה דומה, בשנת 2009, לבשה שינה מתיקן את אותה השמלה במשך שנה במסגרת The Uniform Project. האתגר שהציבה לעצמה היה כפול מכיוון שהיא הקפידה להתלבש באופן שונה מדי יום בלי לקנות פריטי לבוש חדשים כלשהם.