הפגנת בובות צעצוע
ערבות סיביר מעולם לא ראו כדבר הזה: עשרות בובות, בהן דובוני צעצוע, חיות ודמויות פלסטיק קטנטנות, עומדות בשלג עם שלטי מחאה נגד שחיתות השלטון. משמרת המחאה הייחודית, שהתקיימה בעיר ברנאול ברוסיה בינואר, נערכה לאחר שחודש קודם לכן פיזרה המשטרה המקומית בכוח הפגנות בהשתתפות אלפים מתושבי העיר (בגודל אמיתי) שביקשו למחות נגד הזיופים בבחירות שהתקיימו באותו חודש ברוסיה.
המשטרה גם אסרה על קיום הפגנות נוספות של האופוזיציה, אולם לא הצליחה להרתיע את הבובות הזעירות שהחליטו לקיים הפגנה מאולתרת במרכז ברנאול. הדמויות הקטנות הניפו שלטים זעירים שחוברו לקיסמי-שיניים ושעליהם נכתב בין השאר “אני בעד בחירות הוגנות” ו”גנב צריך לשבת בכלא, לא בקרמלין”.
בובה אחת, בעלת חוש הומור בריא במיוחד, הניפה שלט שעליו נכתב רק “146%” – התייחסות למחוז בדרום רוסיה שהטלוויזיה הממלכתית דיווחה בשוגג כי שיעור ההצבעה בו בבחירות היה 146%.
בובות פלסטיק אחרות נשאו שלט עם קריקטורה של ראש הממשלה ולדימיר פוטין והנשיא דמיטרי מדוודב.
“הרשויות אמנם מגבילות את הזכות החוקתית שלנו לקיים הפגנות שלוות, אולם זכויותיהם של הצעצועים שלנו לא נפגעו עד כה”, כתב אחד ממארגני הפגנת הבובות, אנדריי טסלנקו, ברשת החברתית הרוסית Vkontakte.
טקס זכרון לכבשה
אמן התעלולים הצרפתי רמי גייר, הידוע באהבתו לבעלי חיים, ביצע בינואר מעשה קונדס מחאתי. הוא התחפש לכבשה ונכנס לשווארמיה, שם חלק כבוד אחרון לבן משפחתו המשופד, והניח זר למרגלות שווארמה כבש.
גייר, אשר מקפיד לסיים את סרטוניו בכיתוב של האימרה “תעשה מה שלא תעשה, תהפוך למי שלא תהיה”, כבר ביצוע תעלול מחאה דומה ארבע שנים קודם לכן, אז התחפש לתרנגולת והתייחד עם זכרו של עוף בגריל.
קמפיין מתוחכם מנע סגירת סקווט
בינואר גם הגיע לשיאו קמפיין בהולנד שנועד למנוע את פינויו של סקווט בפרבר של אמסטרדם. הקמפיין היצירתי – אשר כלל בין השאר הדפסת עיתון מקומי מפוברק וקיום טקס פיקטיבי שבו נציג (מתחזה) של העירייה הודיע על העברת מבנה הסקווט לרשות התושבים – היה כה מוצלח עד שהעירייה עצמה החליטה לאמץ חלק מרעיונותיו.
התשובה למשחקי מחשב אלימים: פציפיזם וירטואלי
התופעה של גיימרים פציפיסטים שמסרבים לפגוע בפיקסלים חפים מפשע שברה שיאים חדשים בתחילת השנה, לאחר שכוכב חדש דרך בשמי הפציפיזם הוירטואלי.
אחרי הדרואיד-אלפית אוורבלום, הגמדה הפציפיסטית נור והכומר האל-מת רייניש, שהצליחו להגיע לרמות הגבוהות ביותר במשחק התפקידים הממוחשב וורלד אוף וורקראפט מבלי להרוג נפש חיה, בא הגיבור הפציפיסטי הגדול מכולם: פליקס הנזיר שוחר השלום.
השחקן שיצר את פליקס, דניאל מאלינס, החליט לשחק בצורה לא אלימה את משחק המחשב סְקַיְירִים. בעוד שדמויות של שחקנים אחרים במשחק חיסלו ללא רחם כל אויב שנקרה בדרכן, פליקס – שמחציתו אדם ומחציתו חתול – נמנע בכל מחיר משימוש באלימות ופגיעה בזולתו.
“כאשר אני נתקל בזאבים עצבניים, אני מרגיע אותם בעזרת קסמים”, סיפר מאלינס לבלוג משחקי המחשב קוטאקו. אפילו כאשר הוא פוגש יצורים אל-מתים כמו שלדים, מעדיף פליקס להשתמש בקסמים בלתי מזיקים על פני החרב. במקרים קיצוניים, כאשר אין באפשרותו להימנע מעימות אלים, פליקס פשוט נמלט על נפשו. “הוא פשוט בחור טוב”, אמר עליו מאלינס. “גם אם מישהו רוצה שאני אמות, זה לא אומר שגם לו מגיע למות”, הוסיף מאלינס-פליקס בראיון לעיתון וול סטריט ג’ורנל.
שרים נגד עיקולים
בשלהי ינואר, עשרות בני אדם הגיעו לאולם בית המשפט לעיקולים בניו יורק ופצחו בשירה, והצליחו לגרום לביטול שלוש מתוך ארבע המכירות הפומביות של בתים מעוקלים שתוכננו לאותו יום. “מנהל המכירה הפומבית וקהל נכבד, אנו מבקשים מכם להקפיא עכשיו את כל מכירות הבתים. אנחנו מנסים לשרוד, אבל לא יודעים איך”, שרו מפגינים בבית המשפט, בטרם הובלו למעצר בעודם ממשיכים לשיר יחד עם עשרות מפגינים נוספים שהצטופפו במסדרונות מחוץ לאולם.
הופעת פאנק פלילית
חברות להקת הפאנק הפמיניסטית הרוסית ‘פוסי ריוט’ זכו לתהילת עולם בפברואר לאחר שקיימו הופעת מחאה פיראטית בת דקה על במת הקתדרלה האורתודוקסית המרכזית במוסקבה – אחד הסמלים הידועים של רוסיה והמקום שבו מתארח הנשיא ולדימיר פוטין בחגי המולד והפסחא. הלהקה ביצעה שיר מחאה נגד פוטין, אשר כלל “תפילת פאנק” בה ביקשו ממריה הקדושה “להעלים את פוטין”. כעבור מחצית השנה, חברת הלהקה שנתפסו נשפטו לשנתיים מאסר בגין “חוליגניות המונעת משנאה דתית”.
פתח ניקוז הפך לטוסטר
פסל הרחוב האמריקאי מרק ג’נקינס יצר בפברואר מיצב ברומא באיטליה.
מי שתל ציור של חזיר בתוך סמל המשטרה?
איך הסתנן ציור של חזיר – כינוי הגנאי המפורסם בו נהגו להשתמש מפגינים כלפי שוטרים בארה”ב בשנות ה-60 – לסמל של משטרת מדינת ורמונט המופיע על כל הניידות במדינה?
ככל הנראה, האחראים למחאה השובבה היו אסירים שהועסקו בבית דפוס של שירות בתי הסוהר שבו מודפסים סמלי המשטרה המודבקים על הניידות.
מסתבר שהחזיר הקטן הושתל בתור כתם על גופה של פרה המופיעה בסמל המשטרה ארבע שנים קודם לכן, אולם הוא התגלה רק בפברואר.
מלכודת אהבה
פברואר גם הביא עמו יצירה של אמן ציורי הגיר האמריקאי דיויד זִין על מדרכה בעיר מגוריו אן ארבור.
טיגריס מוזהב ברחובות פריז
פברואר גם הביא עמו הקרנת וידיאו של סטודיו האמנים הצרפתי Le3, אשר יצרה אשליה של טיגריס רץ חופשי ברחובות פריז.
מדרגות פסנתר
עוד בפברואר: מדרגות שנצבעו כמו מקשי פסנתר בעיר ולפראיסו, צ’ילה.
מעמד להולכי רגל
יצירה של E1000 במדריד בספרד בפברואר.
חצי-דראג
הצלם לילנד בובה השיק בחודש מרץ את פרויקט חצי-דראג, סדרת צילומים של גברים שמחצית מפרצופם מאופר בתור דראג קווין ומחציתו השנייה נותר כפי שהוא.
“סדרת הצילומים היא חלק מפרויקט מתמשך של צילומי דיוקן של מלכות דראג מאופרות למחצה. כוונתי בסדרה היא לתפוס הן את הגבר והן את הצד הנשי של מושאי הצילום באמצעות צילום אחד”, הסביר בובה. “בעזרת עיצוב שיער ואיפור, גברים אלו יכולים לשנות לגמרי את צורתם, ולגלות את הצד הנשי שלהם אך בה בעת להציג גם את הצד הגברי שלהם”.
סרקוזי בתפקיד פינוקיו
עמוד מדרכה הפך לאף המתארך מרוב שקרים של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי. צולם במרץ בעיר בורדו.
מחאת קצרן בית משפט: הקליד שוב ושוב “שונא את העבודה שלי” במקום לתמלל
קלדן בית משפט בארה”ב מצא דרך מקורית לבטא את התסכול מעבודתו המשמימה ולמחות על תנאי העסקתו. דניאל קוצ’נסקי, שהיה אמון על הקלדת הפרוטוקולים של ישיבות בית משפט במנהטן בניו יורק, הקליד שוב ושוב את המשפט “אני שונא את העבודה שלי”, במקום לתמלל את הדיונים בבית המשפט.
קוצ’נסקי, בן 43, פוטר מעבודתו במרץ לאחר שהקליד את מחשבותיו (ולפעמים סתם ג’יבריש) במקום לתמלל דיונים של יותר מ-30 ישיבות בית משפט, ועקב כך נאלצה מערכת בתי המשפט לנסות לשחזר את הפרוטוקולים האבודים על סמך זיכרונם של כל מי שנכחו בדיונים. מעשיו של קוצ’נסקי גם עוררו חששות כי הרשעות בית המשפט עלולות להתבטל בערעורים על בסיס הטענה כי חסרות ראיות מפתח מכיוון שלא תועדו בפרוטוקול.
“במקום שאלות ותשובות, כל הפרוטוקול ג’יבריש”, אמר מקור בבית המשפט. “בחיים לא ראיתי מצב בו קצרן אחד גרם לכל כך הרבה נזק”, אמרה קלאודיה טראפ, מגוף משפטי העוזר למורשעים למצוא טעויות בהכרעת דינם ולערער עליהן. “זה מצב נוראי עבור כולם. קשה לתקן את מה שנעשה”.
“הלחץ בעבודה הזו דחף אותו מעבר לקצה, וגרם לו לאבד הכל”, סיפרה גרושתו של קוצ’נסקי.
חלום בלהות של נואם בכנס TED
בכנס השנתי של TED שנערך במרץ בקליפורניה נקטע אחד הנאומים לאחר שמערכת מחשב מקינטוש של הנואם נתקעה, וסמל כדור הים המסתובב הופיע על המסך במקום המצגת. הנואם הנבוך המתין תחילה, אבל אז החלו להתרחש דברים ממש מוזרים. מתיחה מבית היוצר של קולקטיב האלתורים הניו יורקי Improv Everywhere.
אמני גרפיטי “העלימו” מחסומים
בתחילת מרץ החליטה קבוצה של אמני גרפיטי במצרים “להעלים” חומות בטון שהקימות השלטונות כדי לחסום כמה מהרחובות המובילים לכיכר תחריר. הרשויות נקטו בצעד זה בכדי למנוע ממפגינים לשוב ולהתכנס בכיכר שהפכה לסמל המהפכה שהפילה את הנשיא חוסני מובארכ שנה קודם לכן. המחאה, כיסו אמני גרפיטי את החומות בציורים שבהם נראה המשכו של כל רחוב כפי שהיה לולא נחסם.
חבר קונגרס הורחק כי חבש קפוצ’ון
חבר בית הנבחרים האמריקאי הוותיק בובי ראש, לשעבר פעיל בתנועת הפנתרים השחורים, חבש קפוצ’ון באמצע נאום בקונגרס בחודש מרץ, במחאה על כך שמתנדב במשבר האזרחי בפלורידה ירה למוות בנער שחור לאחר שעורר את חשדו כי חבש ברדס. “זה שאדם לובש קפוצ’ון לא הופך אותו לעבריין”, אמר ראש מעל דוכן הנאומים בעודו חובש קפוצ’ון ומרכיב משקפי שמש. יו”ר ראש בית הנבחרים קטע את נאומו בטענה כי ראש הפר את כללי בית הנבחרים לפיהם אין לחבוש כובע באולם המליאה, וסדרנים ליוו אותו החוצה.
מה זאת ממשלה?
הכלכלן האנרכיסט גרהם רייט הוציא בחודש מרץ סרטון אנימציה על חייזר סקרן שמבקר בכדור הארץ ומנסה להבין את ההיגיון שבבסיס קיומן של ממשלות. הסרטון התבסס על הרצאה של לרקין רוז בכנס Free Your Mind שנה קודם לכן. באוקטובר הוציא רייט סרטון המשך.
האם אתה שומע את העובדים שרים?
בחודש מרץ גם הגיעו לשיאן ההפגנות נגד חוק השולל מעובדי המגזר הציבורי במדינת ויסקונסין בארה”ב את זכותם לנהל משא ומתן באופן קולקטיבי על תנאי העבודה שלהם. זמן קצר לפני אישור החוק, קבוצה של מוסיקאים שהתארגנה באופן ספונטני נכנסה לתוך בניין הקפיטול בעיר הבירה מדיסון, וביצעה בלב הבניין שיר מחאה מתוך המחזמר “עלובי החיים” המבוסס על הרומן באותו שם של ויקטור הוגו. החוק אושר בסופו של דבר, אך בוטל כעבור שישה חודשים על ידי בית משפט.
איך ליצור סלבריטאי יש מאין?
באפריל, חובבי מעשי הקונדס של צ’יל היל מדיה ערכו סוג של ניסוי חברתי בקניון הומה אדם במדינת וירג’יניה בארה”ב. בעזרת כמה חברים שהעמידו פנים שהם מאבטחים או מעריצים, הצליח תומס אליוט – תוך שימוש בשמו הפרטי והאמצעי האמיתיים – לגרום להמון אנשים להאמין שהוא שחקן קולנוע מפורסם.
אפילו אנשי האבטחה של מרכז הקניות נפלו בפח, וכעבור שבע דקות בלבד הוצמדו לתומס שלושה מאבטחים של הקניון. כעבור עשר דקות, הוחלט לסגור בפני הציבור חנויות שבהן ביקש לבקר הידוען המדומה.
צובעים את ביירות
קבוצת צעירות וצעירים בביירות, מרביתם סטודנטים לעיצוב גרפי, ייסדו באפריל את קולקטיב דיזיינרז ששם לעצמו מטרה להפוך את בירת לבנון לעיר רב-גונית וצבעונית יותר.
לברוח מהכלא
בצרפת, יצר אמן הרחוב OakoAk באפריל את היצירה הזו בעיר ליון.
מצבות זיכרון לחרקים
באפריל יצא פרויקט ‘מצבות זיכרון לחרקים’ של משרד הפרסום קרמייקל לינץ’, במסגרתו הותקנו פינות זיכרון זעירות לזכר חרקים שהלכו לעולמם, בהם עש שיצא יום אחד ולא שב, וזבוב שצליל זמזומם אינו נשמע עוד.
ניתן לצפות ביצירות הפרויקט גם בסרטון בשם ‘לזכרו של מקק (2012-2012)’.
21 נדנדות
מדי שנה, עם בוא האביב, מוצב במרכז העיר מונטריאול בקנדה כלי נגינה ענק הכולל 21 נדנדות מוסיקליות אינטראקטיביות. כל נדנדה משמיעה צלילים מוסיקליים ייחודיים בזמן שמתנדנדים עליה, אולם יש מלודיות שאותן ניתן להפיק רק מתוך שיתוף פעולה בין המתנדנדים השונים.
“זה מוסיף יופי לחיים, מכיוון שצליל של נדנדה בודדת אינו ממש יפה, אבל ביחד הן יוצרות מנגינה יפיפייה”, סיפר אחד המתנדנדים. באפריל יצא הסרט הקצר 21 נדנדות המתעד את המיצב שהוצב בפעם הראשונה ב-2011.
אביב המייפל: אצבע משולשת לשלטון
בחודש מאי, בשיאה של התקוממות הסטודנטים במחוז קוויבק בקנדה שזכתה לכינוי אביב המייפל, חוקקה ממשלת המחוז את חוק 78, חוק חירום שהטיל הגבלות קשות על עריכת הפגנות וקנסות כבדים על העבריינים. כבר למחרת אישור החוק, החלו תושבי המחוז לצאת במחאה מדי ערב לרחובות ולמרפסות, תוך שהם מכים בסירים ובמחבתות.
שבוע לאחר אישור חוק 78, תהלוכה שתכננו הסטודנטים במחאה על העלאת שכר הלימוד באוניברסיטאות, הוכרזה על ידי המשטרה כבלתי חוקית. בתגובה, מאות אלפי בני אדם מכל שדרות הציבור הצטרפו לתהלוכה, שהוכתרה בתור פעולת המרי האזרחי הגדולה ביותר בתולדות קנדה.
רבים גם העלו לאינטרנט צילומים של עצמם מכריזים במופגן על כוונתם להפר את חוק 78.
מארגני הצעדה, שנדרשו על פי חוק החירום החדש לשלוח מראש את המסלול המתוכנן, שלחו את המפה הזו למשטרה.
חוק החירום והעלאת שכר הלימוד בוטלו בספטמבר לאחר הפלת הממשלה.
קופיקו משליך בקבוק תבערה
יצירה של אמן הרחוב השבדי הר נילסון בעיר שטוקהולם בחודש מאי.
בלנק און בלנק
בחודש מאי יצא סרטון הראשון מתוך סדרת האנימציה Blank on Blank של פטריק סמית ששודרה ברשת הטלוויזיה הציבורית של ארה”ב (PBS), אשר כללה הנפשה של ראיונות אודיו נדירים עם אמנים, שחקנים ומוסיקאים מפורסמים.
דאמפסטר דייבינג: תוכנית ריאליטי
עוד במאי: עלה לרשת פרק הבכורה של סדרת האינטרנט Waste Cooking, תוכנית בישול ריאליטי אוסטרית שעוקבת אחרי אנשים שעושים דאמפסטר דייבינג (צלילת פחי זבל – ליקוט שאריות מזון מפחי אשפה, שווקים ומסעדות). הפרויקט, שאותו יזם במאי הקולנוע האקטיביסט דיויד גרוס, תוכנן במקור להיות סדרת רשת, אולם כעבור שלוש שנים, ב-2015, הפך גם לסדרת טלוויזיה ולסרט תיעודי.
“מחצית מכל המזון נזרק לזבל. אנחנו מוחים נגד הבזבוז באמצעות אמנות וללא הטפת מוסר. אנחנו מסייעים לצוללי זבל וטבחים לאחד כוחות, והופכים ‘זבל’ לתבשילים יצירתיים”, נכתב באתר הפרויקט.
לפעמים זה בסדר להרוג ילדים?
העיתון הגרמני ‘דונאוצייטונג-דנובה’ דיווח בשנת 1894 על ילד בן ארבע מהעיירה פסאו שבמדינת בוואריה אשר נפל לתוך נהר קפוא לאחר שהלך על הקרח הדק. הילד, אדולף היטלר שמו, ניצל ממוות ודאי רק הודות לתושיה של ילד אחר שקפץ למים והציל אותו. היטלר מעולם לא סיפר על האירוע, אולם הילד שהציל אותו הפך לימים לכומר.
אנשים אשר תוהים האם לא היה עדיף לתת לאדולפיק הקטן לטבוע בנהר הקפוא, נוהגים לקרוא לשאלה הזאת “דילמת היטלר”. בחודש מאי יצא סרטון במתכונת תשדיר בטיחות בדרכים, מבית היוצר של The Midnight Show, שמציג זווית נוספת של הדילמה.
משחק “אמת או חובה” בהשתתפות כולם
תושבי ניו יורק יכולים לפעמים להיות מאוד מנוכרים ונוטים בדרך כלל להימנע מיצירת קשר עין עם אנשים זרים. בניסיון להפוך אותם למעט יותר קלי דעת ולעורר בהם את יצר המשחק, החליטה הרעיונאית צ’לסי דיוידסון ליזום משחק אמת או חובה פומבי בפארק כיכר וושינגטון הנמצא בלב ניו יורק.
בחודש יוני היא פיזרה 300 פתקי אמת או חובה ברחבי הפארק שבהם אנשים התבקשו לענות על שאלות “אמת” באמצעות חשבון טוויטר מיוחד שנפתח לשם כך, או לחילופין לבצע משימות “חובה” מביכות מול שאר באי הפארק. בין המשימות: לפצוח בריקוד סוער, לגשת לאדם זר ולהציג את עצמך בתור באטמן או לגעגע כמו ברווז.
ענף
בחודש יוני יצא Ramus (“ענף” בלטינית), סרט אנימציה קצר של דניקה פרי וכריס דה ויטו, שמביא את סיפורו של ענף צעיר שהופרד מעץ האם שלו עקב סופת רעמים. הענף הקטן נופל לקרקע ומגלה לחרדתו שגורלו נחרץ וכי תקוותו היחידה היא לשוב הביתה.
איך מתמודדים עם חוק אבסורדי? – מצייתים לו
חודש יוני הביא עמו מחאה מקורית ברוסיה בעקבות כניסתו לתוקף של חוק חדש הדורש אישור של המשטרה לכל הפגנה ופירוט מראש של מסלול ההפגנה. רוסטיסלב ז’וראבליוב, בלוגר מהעיר יקטרינבורג ברוסיה, הגיש בקשה מפורטת למשטרה לקבלת אישור לקיום צעדה עם חמישה מחבריו בלב העיר.
“ברצוני להודיע לכם על כוונתי לארגון אירוע חד פעמי ב-24 ביוני 2012, שבמסגרתו תתקיים צעדה ביקטרינבורג שמטרתה לבקר באתרים בולטים בעיר ולהיפגש עם חברים”, כתב ז’וראבליוב בבקשתו לקיום ההפגנה. להפתעתו, בבוקר הצעדה המתוכננת, קיבל שיחת טלפון מהמשטרה בה הודיעו לו כי שוטרים ייפגשו עמו מול בניין הדירות בו הוא מתגורר כדי ללוות את התהלוכה כנדרש על פי חוק. לאחר שפגש את השוטרים המלווים, יצא ז’וראבליוב לתהלוכה בגפו בליווי השוטרים, אשר נראו מעט נבוכים.
כעבור זמן, כאשר הרגיש שרעיון מוצה, הודיע ז’וראבליוב לשוטרים כי הצעדה שלו הגיעה לסיומה. “אדוני השוטר, כמארגן האירוע הפומבי שתוכנן להיום, אני מודיע בזאת שהתהלוכה הסתיימה והמשך המסלול נגנז. אני משחרר אתכם, כי זה אבסורד, רבותיי. אני מבין הכל, אבל תחזרו אל לוח הזמנים הרגיל שלכם, ואני אחזור לענייניי”.
סריגת גרילה פוגש את מלחמת הכוכבים
סורגת הגרילה שרה ראדר החליטה ביוני להפוך עמוד בטון למניעת חניה על המדרכה במדינת וושינגטון בארה”ב, לרובוט R2D2 מסדרת סרטי מלחמת הכוכבים.
מלחמה נגד הכל
מי אמר שהאמריקאים לא אוהבים מלחמות? סרטון מבית היוצר של Talking Points Memo שיצא ביוני.
פלישת דובוני צעצוע גרמה להדחת ראשי הצבא
מטוס קל משבדיה הצליח ביולי לחדור למרחב האווירי של בלארוס, ולהצניח כאלף דובוני צעצוע אשר להם הוצמדו פתקים הקוראים להגן על חופש הביטוי ולכבד את זכויות האדם במדינה.
נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו, השולט בארצו ביד ברזל והוכתר זה מכבר בתור ‘הרודן האחרון באירופה’, הדיח בעקבות המקרה את ראש מערך ההגנה האווירית ומפקד משמר הגבול של צבא בלארוס, והורה על גירוש שגריר שבדיה מהמדינה.
זקוק לחיבוק
יצירת אמנות רחוב בעיר אולשטין בפולין בחודש יולי.
כאשר המוות מתאהב בחיים
החיים של המוות, סרט הגמר של הסטודנטית לאנימציה ההולנדית מרשה אונדרסטיין יצא ביולי. הסרט מציג את מלאך המוות לא בתור הדמות המאיימת לה הורגלנו של יצור מבעית שקוצר להנאתו נשמות. במקום זאת, מוצג בפנינו המוות בתור ישות מתלבטת ובעלת רגשות. הסרטון מביא את סיפורו של היום שבו המוות מתאהב בחיים – ואהבה זו היא שמכוננת את תחילתם וסופם של החיים.
“מעולם לא ראיתי במוות משהו אפל או רע, ורציתי לחקור את העניין באנימציה שלי. אז המוות הפך לגיבור הסיפור שלי. רציתי להפוך אותו לדמות שהקהל יוכל להתחבר אליה ולהזדהות איתה. איך זה מרגיש להיות המוות? הצורך המתמיד לסיים חיים ולהישאר מאחור, לבד. אולי המוות הוא יצור עם רגשות ותחושות? מה היה קורה לו המוות היה מתאהב בחיים?”, סיפרה אנדרסטיין בראיון כעבור ארבע שנים.
“האיילה היא הדימוי החזותי שבחרתי לחיים. היא אינה חוששת מהמוות ונרקמת ביניהם ידידות ארוכת שנים. וכאשר מגיע זמנה, היא מקבלת את פני המוות בתור מה שהוא – חבר ותיק”.
אולימפיאדה נגד גרפיטי
לקראת האולימפיאדה שנערכה בלונדון בקיץ, משטרת בריטניה החלה ביולי לעצור אמני גרפיטי שיצרו ציורים הקשורים למשחקים האולימפיים.
בתגובה, האשימו אמני רחוב את המשטרה בניסיון “לטהר” את העיר לקראת האולימפיאדה, והזהירו מפני הפיכתה ל”שטח תרבותי מת”. אמן הרחוב המחתרתי בנקסי הצטרף אף הוא למחאה עם יצירות גרפיטי בנושא האולימפיאדה, שבאחת מהן נראה קופץ מוט מנתר מעל לגדר אל מזרן מזוהם, ונוספת מציגה ספורטאי מטיל כידון בצורת טיל.
תפר את פיו במחאה על השתקת “פוסי ריוט”
האמן הרוסי פטר פבלנסקי פרץ ביולי לתודעה העולמית לאחר שתפר את שפתיו זו לזו בעשרה תפרים בחוט עבה, במחאה על השתקתן והעמדתן לדין של חברות להקת הפאנק הרוסית פוסי ריוט.
תרבות בשקיעה
בחודש יולי יצא הפרק הראשון מתוך שישה של Culture In Decline, סדרת אינטרנט של פיטר ג’וזף, במאי סדרת הסרטים התיעודיים צייטגייסט אשר ביקר בישראל בתחילת השנה.
אוריגמי רחוב
אמנית הרחוב הצרפתית מדמואזל מוריס התקינה ביולי סדרה של יצירות קיפולי נייר (אוריגמי) בפריז.
לראשונה מעולם: תחרות אוננות כלבים על רגלי בעליהם
ביולי נערכה בארה”ב תחרות ראשונה מסוגה בעולם אשר העלתה על נס את אחד מדפוסי ההתנהגות הטבעיים ביותר של כלבים: אוננות על רגלי בעליהם. שלושת השופטים בתחרות “פרס האוננות” (Humpy Awards) בחנו את קצב האוננות, הסגנון, הסיבולת והאופן שבו כלבים עלו על הרגל וירדו ממנה. הזוכים בתחרות קיבלו פסלונים מוזהבים בסגנון תחרות “האוסקר”, אולם דמות האביר נושא חרב הוחלפה בכלב מאונן על רגל.
למרבה הצער, האירוע החד פעמי לא שוחזר שוב, שכן התברר שהיה לא יותר מאשר תעלול שיווקי לתוכנית ריאליטי חדשה.
טוב למות בעד מיצינו
קהל צוהל של פירות וירקות מביט בחבריו קופצים אל מותם לתוך בלנדר ענק. ציור קיר של אמן הגרפיטי האיטלקי BLU בפסטיבל אמנות בספרד ביולי.
עולם מבעית
חודש יולי הביא עמו גם את Horrifying Planet, פרודיה ניהיליסטית המבוססת על סרטי ערוץ הטבע Animal Planet. הסדרה, מבית היוצר של אולפני האתר הסאטירי The Onion, חושפת את הטבע בתור מה שהוא: קללה אכזרית! הנה כמעט דוגמאות:
פרק 2: קוף שימפנזה. למרות הדמיון הגנטי הרב בינם לבין בני אדם, קופי שימפנזה טיפשים יותר אפילו מהאדם המטומטם ביותר. אז למה אנחנו רוחשים להם כבוד?
פרק 4: ציפור שיר. צפו במכונת הרצח המושלמת של הטבע בעודה קורעת לגזרים תולעים.
פרק 5: עכבישים מזורגגים. הם נועדו לעורר אימה בלבו של האדם, ואין עוד מה להוסיף לגבי הייצור הנוראי הזה.
פרק 6: גז טבעי נקי וזול – היתרון היחיד של כדור הארץ. ממש מתחת לפני הקרקע טמון גז טבעי נקי וזול שאותו ניתן להפיק בתהליך של שבירה הידראולית (Fracking). פרק שהופק במשותף עם חברת סקיי אנרג’י.
פרק 7: בעלי חיים – מפיצים מחלות ללא הפסקה. כל יצור חי על פני כדור הארץ מסייע להפצת חיידקים בפעולות של חילוף חומרים, ולבני האדם לא נותר לאן לברוח.
פרק 8: איילים הם בסדר גמור. לאיילים יש את כל המאפיינים של בעל חיים, ואין שום סימן לכך שהם אי פעם ישתנו.
פרק 9: המדבר – המקום אליו הולכים למות. סוגים רבים של בעלי חיים הולכים מרחקים ארוכים כדי למצוא את מותם במגוון דרכים שהמדבר מציע.
רובין הוד נוסח ספרד
בחודש אוגוסט, החליטו אנשי ‘איגוד הפועלים האנדלוסי’ בספרד שנמאס להם בכך שהממשלה ממשיכה להזרים סיוע כספי לבנקים בזמן שהיא מקצצת בתקציבי הרווחה. הפועלים בחרו להשיב לממשלה באותו המטבע, וללכת בדרכו של רובין הוד. מאות מהם נכנסו לסניפי סופרמרקט בכמה ערים בספרד, מילאו עגלות קניות במוצרי מזון, ויצאו מהחנויות מבלי לשלם. אחר כך חילקו את כל המזון לנזקקים ומובטלים.
“אם המשטרה רוצה ללכוד את הפושעים, היא צריכה להתחיל בבנקאים השודדים”, נאמר בהודעה שפירסם האיגוד בעקבות מעצרם של חמישה מחבריו בעקבות הפעולות. “הבנקים, שהותירו יותר מ-300 אלף משפחות ללא קורת גג ומפנים משפחות מבתיהן מדי יום, חולצו על ידי הממשלה, ואילו מיליון וחצי תושבי אנדלוסיה הפכו למובטלים. הממשלה מעלה את המע”מ ובמקביל מעניקה חנינה למעלימי מס; מיליארדי יורו של כספי הציבור, ששייכים לכולנו, מחולקים לבנקים השודדים שממשיכים לסרב לתת הלוואות לעסקים קטנים ועצמאים; והשירותים הציבוריים מקוצצים כאילו שהם היו הגורם למשבר. עם זאת, לחלק מזון למשפחות שאין להן מה לאכול, נראה להם כמעשה ברברי ואכזרי”.
שביתת הרגליים המשולבות
אחת ממנהיגות האופוזיציה בטוגו קראה באוגוסט לנשים במדינה המערב אפריקאית לפתוח בשביתת מין בת שבוע כאמצעי לחץ על גברים להצטרף למאבק למען רפורמה פוליטית והדחת הנשיא פאורה גנסינגבה. “כל הנשים צריכות לנעול את שעריהן בפני כל הגברים למשך שבוע”, אמרה איזבל אמגנבי. “נשים הן הקורבנות הראשונים של המצב הנוראי בו אנו חיים בטוגו. זו הסיבה שאנו קוראות לכל הנשים להודיע על שבוע ללא סקס. גם זה כלי נשק במאבק”.
הנשיקה האחרונה
עוד באוגוסט: בני זוג שנעצרו לאחר מסע ציור גרפיטי משותף, מתנשקים רגע לפני הפרדתם בתחנת משטרה בניו יורק. צילום של מו גלבר.
איך להפיל בפח שוטר?
חברי קבוצת הקומיקאים האמריקאית סקץ’ אמפייר הצליחו באוגוסט להפיל בפח אין ספור שוטרים כאשר העמידו פנים שהם מציירים גרפיטי, בזמן שלמעשה החזיקו מיכל אוויר דחוס המשמש לניקוי גרפיטי.
אבא ובן בחצאית
בגרמניה פורסם באוגוסט סיפורו של נילס פיקרט ובנו בן החמש, שאוהב ללבוש שמלות וחצאיות. המשפחה עברה להתגורר בעיירה קטנה ושמרנית מאוד, וכדי לתת לתמוך בבנו במקרה שילעגו לו, החל האב עצמו ללבוש חצאית.
“אי אפשר לצפות שילד בגיל גן יצליח לעמוד על שלו כמו אדם מבוגר, ללא שום מודל לחיקוי. לכן אני הפכתי למודל לחיקוי”, סיפר נילס. למרות זאת, קורה לעיתים שילדים אחרים (כמעט תמיד בנים) צוחקים על בנו של נילס, שעונה להם ללא היסוס: “אתם פשוט לא מעזים ללבוש חצאיות ושמלות בגלל שהאבות שלכם גם לא מעזים לעשות זאת”. לאחרונה הוא גם התחיל לשים לק על הציפורניים.
תערוכת שיבוש תרבות
גלריה ג’ונתן לוין בניו יורק הציגה באוגוסט תערוכה קבוצתית של אמנים ומשבשי תרבות שיצרו שלטים וכרזות המבוססים על הטכניקה הסיטואציוניסטית של “היסט” (Détournement), מבית מדרשו של גי דבור.
משחקים דמיוניים
“לא פעם, כשאני לבד, אני משתעשע במשחקים דמיוניים. משחקים כמו “‘סור לדרוך על החריצים שבין אבני המדרכה’ או ‘לקפוץ לגובה ולגעת בענף או שלט’ או ‘האיש הקטן שרץ לצד המכונית בדיוק במהירות הנסיעה’. סרטון האנימציה Games We Play של איאן בנט יצא באוגוסט.
העולם אחרי קפיטליזם
חודש אוגוסט גם בישר על יציאת סדרה בת שישה חלקים של הסוציולוג הקומוניסט ג’ון הולוויי, המקורב לתנועת זפטיסטה במקסיקו. הסדרה מספקת מענה לטענה כי אין תחליף לקפיטליזם, ולדברי הולוויי, לא רק שניתן לדמיין כיצד יראה העולם אחרי הקפיטליזם, הדבר כבר מתרחש בפועל בתנועות ומאבקים ברחבי תבל. הסדרה מבוססת על דבריו של הולוויי בליווי פרשנות אנימציה מאת סטודנטים בסנטרל סנט מרטינס קולג’ לאמנות ועיצוב בלונדון.
איש מצלמת האבטחה
המחאה נגד השתלטות האח הגדול על המרחב הציבורי עם התקנתן של מצלמות אבטחה בכל קרן רחוב, לבשה צורה חדשה וקצת מפחידה בסתיו. ‘איש מצלמת האבטחה’ הוא בחור שנוהג להסתובב ברחובות, מבני ציבור ומרכזי קניות בעיר סיאטל בארה”ב, לגשת לאנשים ולהתחיל לצלם אותם בוידיאו.
כאשר המצולמים ההמומים שואלים אותו מה הוא חושב שהוא עושה, הוא בדרך כלל משיב: “זה בסדר, זאת רק מצלמת וידיאו”, ולפעמים אף מציין כי גם ככה ישנן באזור מצלמות אבטחה רבות שמצלמות אותם.
האח הגדול רואה הכל
ספטמבר הביא עמו יצירה חדשה של אמן הרחוב הליטאי ארנסט זקרביץ’ בבירת ליטא, וילנה.
וכיתתו נשקם לכלי נגינה
משטרת מקסיקו נוהגת להשמיד כלי נשק ופריטי ציוד לחימה שהוחרמו מארגוני פשע במדינה. האמן המקסיקני פדרו רייס החליט לרכוש מהמשטרה את גרוטאות הנשק, וליצור מהן כלי נגינה, כמחאה על האלימות הגואה בארצו.
רייס רכש 6,700 כלי נשק שהוצאו מכלל שימוש ויצר מהם עשרות כלי נגינה, בהם כלי נשיפה, מיתר והקשה, כמחאה על האלימות הגואה בארצו.
“לא מדובר כאן בשינוי צורה בלבד”, סיפר רייס על הפרויקט. “חשוב לזכור שכלי הנשק הללו גדעו את חייהם של אנשים רבים; הנגינה בכלים היא מעין טקס גירוש של השדים שהיו אצורים בכלי הנשק, אך גם תפילת אשכבה לזכר החיים שאבדו. זו גם קריאה לפעולה, מכיוון שלא ניתן להסתפק רק בעצירת האלימות במקום בו נעשה שימוש בנשק, אלא גם במקום שבו מייצרים אותו”.
בספטמבר רייס הציג תערוכה של כלי הנגינה, ואחר כך גייס מוסיקאים, ויצא איתם לסיבוב הופעות כשהם חמושים בנשקים שהפכו לכלי נגינה.
מטאדור אופניים
לוחם שוורים בעיר מיניאפוליס בארה”ב החליט להמיר את השוורים ברוכבי אופניים. פרויקט מטאדור אופניים מבית היוצר של קולקטיב קרמייקל הושק בספטמבר.
בננות מקולפות באריזת פלסטיק
בננות הן קרוב לוודאי המזון בעל האריזה הטבעית הנוחה ביותר בעולם. הן קלות לקילוף, שומרות על טריות בזכות הקליפה, ואכילתן מייצרת אך ורק פסולת אורגנית.
אולם כל זה לא מנע מרשת מרכולים גרמנית בילה להחליט בספטמבר להתחיל למכור בחנויותיה בננות מקולפות במגשי פלסטיק עטופים בניילון. החלטת הרשת, שהוכתרה בידי מבקריה בתור ביטוי אולטימטיבי של בזבזנות תרבות הצריכה, עוררה קריאות לחרם צרכנים על הרשת, אשר מיהרה לחזור בה מהיוזמה הבלתי סביבתית בעליל.
“לקלף בננות ואז לעטוף אותן באריזת פלסטיק בלתי ידידותית לסביבה זה פשוט מעשה טירוף”, אמר דובר ארגון גרינפיס באוסטריה, שם החלו להימכר הבננות המקולפות.
האחיות וושובסקי
באוקטובר, במאית הקולנוע לנה (לשעבר לארי) וושובסקי, שיחד עם אחיה אנדי היתה אחראית על סרטים כמו ונדטה ומטריקס, נשאה נאום בעת קבלת “פרס הנראות” של הקמפיין לזכויות אדם, בו דיברה על תהליך השינוי המגדרי שעברה.
כעבור פחות מארבע שנים, אחיה אנדי (כעת לילי) יצא אף הוא מהארון והחל להזדהות כאשה טרנסג’נדרית, ובכך הושלם התהליך שבמסגרתו הפכו האחים וושובסקי לאחיות וושובסקי.
סלקו את הבנקאים
באוקטובר, כאשר זיכרון המשבר הפיננסי העולמי שגרמו הבנקים עדיין היה טרי, הוציאה המקהלה הבריטית כל כוכבי הצנע את השיר סלקו את הבנקאים.
כעבור חודשיים יצא גם הקליפ והפך בין לילה ללהיט.
נשיקה של סולידריות
בחודש אוקטובר, בעיצומו של גל הפגנות בצרפת נגד הצעת חוק לאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים, ציפתה למפגינים בעיר מרסיי הפתעה: שתי צעירות שחלפו במקרה במקום החליטו להתנשק ממש מול המפגינים. השתיים הסבירו בהמשך כי אמנם הן הטרוסקסואליות, אך החליטו באופן ספונטני להתנשק בתור מחווה פשוטה של סולידריות עם זוגות חד-מיניים. צילום של ז’ראר ג’וליאן.
אותה אהבה
הראפר האמריקאי מקלמור והמפיק ריאן לואיס הוציאו באוקטובר את השיר אותה אהבה.
הצרכנים צרכו את הצרכן
חודש אוקטובר בישר גם על דרשה של הכומר בילי טאלן, העומד בראש הכנסייה של הפסקת הקניות, ואשר מטיף ומתריע זה עשרות שנים מפני חזון אחרית הימים של תרבות הצריכה (Shopocalypse).
הגיליוטינה
להקת The Coup (ההפיכה) מאוקלנד, קליפורניה, הוציאה באוקטובר את השיר הגיליוטינה. מילות השיר כאן.
עיתון ילדים הואשם בעידוד טרור
אוקטובר גם בישר על סערה שהתעוררה בתוניסיה לאחר שמגזין הילדים המקומי “קאוס קוזה” (קשת בענן) הקדיש את מדורו “פינת הידע” לתולדות בקבוק מולוטוב – הידוע במקומותינו גם בשם בקבוק תבערה.
“בקבוק תבערה הוא כלי נשק מתוצרת בית שמורכב מבקבוק זכוכית, וחתיכת בד מקופלת שהוטבלה בנוזל דליק כמו נפט, אלכוהול או דלק”, נכתב בפינה של הירחון הפופולרי בליווי איורים צבעוניים להדגמה. “יש להצית אותו ולהשליך אותו לעבר האויב. לאחר הפגיעה הבקבוק נשבר לרסיסים וחודר אל המטרה. זהו נשק מאולתר בו נעשה שימוש לעתים תכופות במהומות או בפעולות חבלה מכיוון שהוא קל להכנה ולשימוש”, נכתב עוד במגזין, הפונה אל ילדות וילדים בגילאי חמש עד 15.
רשויות החוק של תוניסיה מיהרו לפתוח בחקירה נגד כתב העת בחשד להסתה לאלימות. בתלונה שהגיש המשרד לענייני נשים ומשפחה של תוניסיה אף נטען כי המגזין סיכן את חייהם של הילדים בכך שעודד את השימוש בבקבוקי תבערה “בביצוע פעולות ונדליזם או טרור”, כדברי המשרד.
מי הפוליטיקאי הכי מאוס ולעוס?
לקראת הבחירות לנשיאות ארה”ב בנובמבר, הפיץ פרויקט בחירות מסטיק כרזות רחוב שזימנו לעוברי אורח אפשרות לבטא את עמדתם על המועמדים, בעזרת מסטיק לעוס.
אפריקה למען נורבגיה
בחודש נובמבר, הקליטו אמנים באפריקאים שיר בסגנון “We Are the World” במסגרת קמפיין “רדי אייד” – קיצור של רדיאטורים וסיוע – לאיסוף תנורי חימום למען אזרחי נורבגיה הסובלים מקור מקפיא בחודשי החורף.
הפרויקט, מבית היוצר של קרן הסיוע הבינלאומית של סטודנטים ואקדמאים בנורבגיה, היה סאטירה על הקלישאה המערבית של שירים למען אפריקה שנוטים להציג את תושבי היבשת השחורה כחסרי אונים ואומללים.
הקמפיין, שקרא תיגר על הייצוג הסטריאוטיפי של אפריקאים בחדשות ובקמפיינים לגיוס תרומות ליבשת, גם ביקש לחשוף את הפער שבין כוונות טובות לבין מענה אמיתי לצרכים של תושבי אפריקה.
“כשאנחנו אומרים אפריקה, על מה אתם חושבים?”, נכתב באתר האינטרנט של הארגון. “רעב, עוני, פשע או איידס? אין פלא, כי זה מה שאתם בעיקר שומעים עליה בתקשורת ובקמפיינים לגיוס כספים. רעב ועוני הם מכוערים, והם דורשים פעולה. אך בעוד שהדימויים הללו עשויים לגרום לאנשים לפעול בטווח הקצר, אנחנו מודאגים מכך שאנשים פשוט יתייאשו כי נוצר הרושם כאילו דבר לא משתפר. האמת היא שיש התפתחויות חיוביות רבות במדינות אפריקניות, ואנחנו רוצים שאנשים יידעו עליהן”.
עמדה להפגת מתח בתחנת אוטובוס
עוד בנובמבר: אמן הרחוב האיטלקי ביאנקושוק יצר עמדה להפגת מתח בתחנת אוטובוס בעיר מילאנו. העמדה מציעה בחינם גיליונות של פלסטיק בועות – הידועים גם בתור פצפצים או פקפקים – שאותם יכולים הממתינים לאוטובוס לפוצץ להנאתם. יריעות הפצפצים מחולקות לגדלים שונים לפי זמן ההמתנה הצפוי לאוטובוס: גיליון קטן – שלוש דקות, גיליון בינוני – חמש דקות, וגיליון גדול – 10 דקות.
עתיד טבעוני
בנובמבר גם יצא הסרט מחתרת, סרטו העלילתי של ג’רום לקור המציג את עולמם הסודי של חברי מחתרת החזית לשחרור בעלי חיים. קליפ השיר עתיד טבעוני מתוך הסרט.
תזמורת ממוחזרת: להפוך אשפה למוסיקה
סרט תיעודי שיצא בנובמבר הביא את סיפורה מעורר ההשראה של תזמורת שהקימו תושבי שכונת עוני בפרגוואי המתפרנסים מאיסוף פסולת למחזור במזבלה סמוכה.
הסרט “Landfill Harmonic” עוקב אחרי עלילותיו של פאביו שאווז, טכנאי אקולוגי במזבלת ענק דרומית לבירה אסונסיון, שבמהלך עבודתו התיידד עם תושבי השכונה הסמוכה. שאווז, מוסיקאי חובב, התרשם ממגוון החפצים שניתן למצוא בהררי הפסולת שמשאיות הזבל פורקות במקום, והחל לעמול יחד עם אחד מתושבי השכונה – בבית מלאכה מאולתר – על יצירת כלי נגינה מפחים, צנצנות, קרשים, מזלגות וחלקי פסולת אחרים שאספו במזבלה.
“זה היה מאוד קשה בהתחלה והיה כרוך בתהליך של לימוד, אבל לאחר ארבע שנים של ניסויים, גילינו איזה חומרים טובים יותר ליצירת תהודה, ובנינו את כלי הנגינה שבהם אנו משתמשים כעת”, סיפר שאווז. “ואז יום אחד עלה בדעתי ללמד את ילדי התושבים לנגן בכלי הנגינה הממוחזרים שיצרנו”. כך נולדה תזמורת אשר מונה כיום 30 צעירים וצעירות המשתמשים בכלי הנגינה הממוחזרים, ואשר זכתה להכרה בינלאומית ומופיעה ברחבי העולם. “העולם שולח לנו זבל, ואנחנו שולחים חזרה מוסיקה”.
יגון טוב
Good Grief, סרט אנימציית סטופ-מושן של במאית הקולנוע האוסטרלית פיונה דלווד, יצא בנובמבר. הסרט הקצר מתעד את יגונם של חמישה אנשים שונים שאיבדו מישהו או משהו שהיה יקר ללבם, ואת תובנותיהם על החיים בעקבות האובדן – בין אם מדובר בהורה שהלך לעולמו, ארנבת שמתה, רגל שנקטעה או חברה קרובה שהתאבדה. שם הסרט הוא בעל משמעות כפולה בלועזית: תרגומו המילולי הוא “יגון טוב” אולם המשמעות המקובלת של צירוף המילים good grief היא “אלוהים אדירים”.
תיאורי היגון ותובנותיו המובאים בסרט נלקחו מתוך ראיונות מוקלטים עם אנשים אמיתיים, אך מבחינה חזותית מוצגים האנשים בסרט בתור דמויות אנימציה לא אנושיות. כך למשל, דן, שאיבד את שני הוריו בתוך שבועיים, מופיע בסרט בתור כלב, ואילו הילדים שרה ואלכס, המדברים על מות הארנבת שלהם, מוצגים בסרט בתור ירקות.
במקרה של אהבה שבורה
יצירה של אמן הרחוב הצרפתי OakoAk מנובמבר.
יחסים סלולריים
בנובמבר גם פורסמה הקריקטורה ‘יחסים סלולריים’ של האמן הרב תחומי הצרפתי עמנואל קורנה.
חבר מכוכב אחר
אמן הרחוב הבריטי ג’יימי פול סקנלון (JPS) במחווה לסרט אי.טי בחודש נובמבר.
אהבה
עוד בנובמבר: ציור קיר בעיר האם בגרמניה.
בלאגן
כריסטופר גריידי, יוצר רצועת הקומיקס לונאר-בבון, פירסם בדצמבר את הציור בלאגן.
אדם
המאייר והאנימטור הבריטי סטיב קאטס הוציא בדצמבר, ימים ספורים לפני חג המולד, סרט אנימציה קצר שמסכם את יחסו של האדם כלפי עולם הטבע ב-500 אלף השנים האחרונות.
קאטס גם יצר בדצמבר את האיור הבא.
למה אני שונא חינוך, אבל אוהב ללמוד
בדצמבר גם יצא הסרטון שירה מדוברת של סולי ברייקס, “למה אני שונא בית ספר אבל אוהב חינוך”.