החזית לשחרור החיוך
“צבא הליצנים” השתתף בינואר בהפגנה של תושבי הכפר הפלסטיני נבי סלאח נגד הסיפוח הזוחל של אדמותיהם.
בהמשך החודש, בכפר מעסרה שמדרום לבית לחם, הפכו התושבים לעורבים לרגל ההפגנה השבועית כנגד בנייה של חומת ההפרדה והתנחלויות על אדמות הכפר. אפילו החיילים התקשו לא לצחוק.
חתולים שמאלנים
עוד בינואר: נפתחה קבוצת פייסבוק חדשה בשם חתולים מסיתים לשמאל אשר “שמה לה למטרה לחשוף את החתולים הבוגדניים שמסיתים את עם ישראל לשמאל”, נכתב בתיאור הקבוצה, אשר הוקמה כתגובה פארודית על עמוד פייסבוק אחר בשם להחרים את מי שמסיט לשמאל בעזרת חתולים.
איך סירבתי להיכנס לבית “האח הגדול”
הסופר גון בן ארי, פירסם בינואר כתבה בה הסביר מדוע וכיצד סירב להצעה להיכנס לבית “האח הגדול”.
מטרו עזה
האמן הפלסטיני מוחמד אבו סל הציג בינואר תערוכה בשם מטרו בעזה במרכז התרבות הצרפתי בעיר. התערוכה מציגה פרויקט מדומיין שיהפוך את המנהרות בעזה לנתיבי רכבת תת-קרקעית, שתסייע לפתור את מצוקת התחבורה ברצועה.
מטרו עזה כוללת שבעה קווי רכבת ו-200 תחנות בשכונות השונות של עזה. אחד מקווי הרכבת המתוכננים אמור לחבר בין סיני לרצועת עזה, וקו אחר – קו מספר אחד – יחבר בין מעבר ארז שבצפון הרצועה למעבר רפיח שבדרומה.
אבו סל אינו מהנדס, ועל כן הוא רק מציע “פתרון חזותי”, כלשונו. מלבד מיפוי התחנות ושירטוט המפה, עיצב אבו סל גם שלט M גדול עבור המטרו, וצילם אותו ב-50 מקומות שונים ברצועה.
לדבריו, רבים מהמצולמים לקחו את הרעיון ברצינות. חלקם היו ציניים, אחרים אהבו אותו, אבל “אנשים התחילו לדבר ברצינות על הנושא”. לדברי אבו סל, “היו גם כמה שהאמינו שהולכים לבצע את הפרויקט הזה”.
היום האחרון
רונן בראני, עורך וידאו בחדשות ערוץ 2, הוציא בינואר סרטון המציג תרחיש אימים עתידי של תקיפה איראנית נגד ישראל ששיאה הטלת פצצת אטום באזור ירושלים. “אני אב לשני ילדים ונכד לניצולת שואה, ששומע לפחות פעמיים בשבוע איך מנהיגים בעולם מבקשים למחוק אותנו מהמפה”, סיפר בראני. “החלטתי שאני רוצה להעביר את תחושת הפחד הקיומי הזה”.
שיעור במנהיגות מבחור רוקד – בעברית
פרויקט אמת אחרת תירגם בינואר לעברית את הסרטון שיעור במנהיגות מבחור רוקד של דרק סיברס, המסביר כיצד תנועות מתחילות.
מהדורה מפוברקת של “ישראל היום”
בבוקר ה-22 בפברואר, קוראי העיתון ‘ישראל היום’ ברחבי הארץ גילו לתדהמתם כי כל כותרות העיתון הן חדשות טובות. הכותרת הראשית בישרה כי שר הבטחון אהוד ברק הורה להפסיק את ההפרדה בין פלסטינים למתנחלים ברחובות חברון. מתחתיה הופיע דיווח על כך ששר הבינוי והשיכון הכריז על בניית עשרות אלפי דירות חדשות במסגרת הדיור הציבורי, על חשבון תקציב הבטחון, והפרסומת בתחתית העמוד השער עודדה את הקוראים “לקנות פחות ולחיות יותר”. הפניות מהשער בישרו בין היתר על כוונת קבוצת הכדורגל בית”ר ירושלים לגייס לשורותיה בראשונה שחקן ערבי, ועל החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לקבוע שכר מקסימום לבכירים.
האחראים למעשה הקונדס המשובח – שבמסגרתו הופצו מאות עותקים של העיתון שבהם הוחלפו שני העמודים הראשונים והאחרונים בעמודים מזויפים – היו קבוצה בלתי מוכרת בשם ‘אמנים למען ישראל מחר’. “קבוצת אמנים למען ישראל מחר מאחלת לכל תושבי הארץ שיום יבוא ואלה באמת יהיו החדשות שנמצא בעיתון”, נאמר בהודעה שפירסמה הקבוצה.
המירוץ לארנונה
משחק הרפתקה (קווסט) ישראלי חדש בשם ‘המירוץ לארנונה’, שיצא לאור בפברואר, הפך את תלאות הביורוקרטיה למשחק שבמסגרתו נדרשים המשתתפים לצלוח סדרה של מכשולים על מנת להשיג את הטפסים והאישורים הנדרשים לקבלת הנחה בארנונה. המשחק פותח כעבודת גמר במחלקה לאנימציה בבצלאל של אלון סימון ואורן רובין.
ישראלים אוהבים איראנים
במרץ, כאשר נדמה היה שמלחמה בין ישראל לאיראן היא בלתי נמנעת, המעצב הגרפי רוני אדרי, העלה לפייסבוק כרזה שלו ושל בתו עם הכיתוב: “איראנים, אף פעם לא נפציץ את ארצכם. אנחנו אוהבים אתכם”. ישראלים אחרים החלו לעצב במהרה כרזות משלהם עם אותו מסר.
בתגובה לקמפיין האינטרנטי ‘ישראלים אוהבים איראנים’, יצר המאייר האיראני מאנה ניסתאני את הקריקטורה הבאה במרץ.
מפלצוני הכנסת
חודש מרץ גם בישר על יציאת הפרק הראשון של סדרת האנימה הישראלית מפלצוני הכנסת, ועד סוף השנה יצאו שלושה פרקים נוספים של הסדרה. הפרק האחרון, שיצא בנובמבר לקראת הבחירות לכנסת, היה מחזמר עתיר תקציב בשם מזמורי בחירות.
אמנות רחוב עם ביצים
קבוצת אמני הרחוב החיפאית ברוקן פינגאז יצרה במרץ ציור רחוב של שק אשכים שהוא גם שקית הפתעות.
לעצור את גירוש הפליטים הדנים!
יעל נצר, מתנדבת בארגון הסיוע לפליטים ומבקשי מקלט א.ס.ף, החליטה בחודש מרץ לנסות לאסוף חתימות נגד גירושם של 700 פליטים דנים שמבקשים מקלט בישראל. לא ידעתם שיש כאלה? אז זהו שאין. אבל מתברר שיש ישראלים שהאמינו לסיפור על קבוצה של דנים נרדפים המבקשים מקלט בארץ, ואפילו הסכימו לחתום על עצומה שקוראת למנוע את גירושם.
אחרי שחתמו על העצומה נגד גירוש הפליטים הדנים, נשאלו אותם האנשים אם הם מוכנים גם לחתום על עצומה נגד גירושם של 700 מבקשי מקלט מדרום סודאן. התגובות כמובן היו שונות לחלוטין.
מצלמה כשרה – מסנן צניעות מהדרין
אתר האקטיביזם ובניית הקהילות היהודי-אמריקאי, eJewish Philanthropy, פירסם במרץ מהדורה סאטירית לרגל חג פורים, בה הציג את מצלמה כשרה – מענה טכנולוגי ראשון מסוגו לצורך הגובר בצילומים ללא נשים או ילדות.
המצלמה כוללת תוכנה מובנת לזיהוי פנים אשר מנתחת כל צילום, ומזהה פרצופים בעלי תווי פנים נשיים. בהמשך, מוחקת התוכנה את פני הנשים ומחליפה אותן באחת מהאפשרויות הבאות: שקית נייר חומה (“מסנן מהדרין”), פרצוף מפוקסל (“פילטר גלאט”) או פס שחור המסתיר את העיניים בלבד (“צניעות מודרנית”). המצלמה החדשנית אפילו מסוגלת להבדיל בין זכרים לנקבות גם כאשר מדובר בבעלי חיים.
אפשרות נוספת שמציעה המצלמה הכשרה היא שיפוץ דיגיטלי של צילומי משפחה ישנים כדי להבטיח את צניעות הנשים המופיעות בהם. “האם לא היית רוצה שסבא וסבתא שלך יהיו בדיוק כמוך? המצלמה הכשרה תפתור את הבעיה באמצעות תוכנה שמאריכה באופן אוטומטי את שרוולי חולצות הנשים, מגביהה את קו הצווארון שלהן, ומתקינה להן כיסוי ראש לפי בחירתך”, הבטיחו יוצרי המצלמה, שמאפשרת אפילו להוסיף זקן לגברים בצילומים ישנים.
אולם נדמה כי גולת הכותרת של המצלמה הייחודית היא הפונקציה שמאפשרת לזהות את מין העובר בצילומי אולטרסאונד בזמן ההריון, ולשפץ גם אותם בהתאם.
תוכנית נשק גרעיני סודית
“עמוק באדמה, בלב המזרח התיכון, מסתתרת תוכנית נשק גרעיני סודית, שאיש אינו יודע דבר אודותיה… אבל מספיק לדבר על ישראל! היום נתמקד בניסיונות הכנראה-רוב-הסיכויים- אנחנו-לא-לגמרי-בטוחים של איראן לייצר פצצת אטום”.
חודש מרץ הביא עמו מבזק חדשות על בהלת הגרעין במזרח התיכון, מבית היוצר של הקריקטוריסט ואמן האנימציה מרק פיורי.
שואה ביזנס: הגיוס משחרר
חיילי צה”ל בבסיס חיל האוויר בדרום הארץ מצאו באפריל דרך מקורית, גם אם שנויה במחלוקת, לציין את יום הזיכרון לשואה. כחלק מתפאורה שהוקמה לרגל טקס יום השואה בבסיס רמון, הסמוך למצפה רמון, נבנה והוצב במקום שער המדמה את השער שניצב בפתח מחנה ההשמדה אושוויץ שבפולין, כולל הכיתוב בגרמנית: “העבודה משחררת”. לצדו נמתחו חוטי תיל דוקרניים, שמדמים את הגדר שהקיפה את המחנה.
לפי דיווח עיתון הארץ, לא היתה זו הפעם הראשונה שבה מנסים קציני חינוך, במיוחד בחיל האוויר, לארגן טקסי יום שואה עם תפאורה חריגה. לפי אחת העדויות שהגיעו לידי העיתון, בעבר אף הוצב באחד הבסיסים קרון רכבת – המדמה קרון שבו הובלו יהודים אל מותם.
הצבר הירוק
המאייר מיש רוזנוב יצר בחודש אפריל קריקטורה המבוססת על גיבור-העל הענק הירוק – דמות של אדם שאינו שולט על כעסו, ובכל פעם שהוא שמתעוררת חמתו, הופך ליצור ירוק ומפלצתי. “השתמשתי בדמות כאלגוריה לתכונה הישראלית של שימוש בכוח בלתי פרופורציוני כאמצעי הראשון והאחרון לפתרון כל בעיה”, הסביר מיש.
היחידה לחקירות חומוס
היחידה לחקירות חומוס, סרטו של ערן ורד, יצא באפריל.
מס רובין הוד – בעברית
בחודש אפריל יצא תרגום לעברית של סרטון הבכורה של קמפיין מס רובין הוד הבריטי, שהושק בשנת 2010 והפך מאז לקמפיין חובק עולם. הקמפיין מצדד בהטלת מס בשיעור זעום של 0.05% על כל העסקות הפיננסיות הספקולטיביות שמבצעים הבנקים, אשר הכנסותיו ישמשו לצמצום העוני וההרס הסביבתי בעולם. בסרטון נראה בנקאי – שאותו מגלם השחקן ביל ניי – מתפתל מול שאלות המראיין בניסיון להסביר מדוע אין הצדקה להטיל את המס על הבנקים.
לייצא רצח? חס ושלום!
ח”כ מיכאל בן ארי מבקר בחריפות את יצוא הנשק הישראלי ומאשים את ממשלת ישראל בכך שגרמה לטבח אפריקה בעבור בצע כסף, בראיון לדיוויד שין בחודש מאי.
לייקוהוליק
המאייר אסף חנוכה יצר בחודש מאי את הקריקטורה לייקוהוליק.
בעיית דימוי עצמי
גל התנכלויות אלימות כלפי פליטים ומהגרי עבודה אפריקאים בדרום תל אביב, הוליד בחודש מאי קריקטורה של מיש רוזנוב.
גרפיטי ביד ושם
צעיר חרדי בשם אלחנן אסתרוביץ’ נעצר בחודש יוני לאחר שריסס גרפיטי במוזיאון יד ושם. “מלחמותיו של משטר הרשע הציוני אינן מלחמותיו של העם היהודי”, נאמר במכתב שכתב בתא השירותים בבית המעצר במגרש הרוסים, ואשר בו הסביר את המניע למעשיו.
לאן נעלם חופש הביטוי?
הקריקטורה הבאה, בסגנון חידות לילדים של פעם, פורסמה ביוני על רקע אלימות משטרתית כלפי מפגינים למען צדק חברתי.
את מי אוהדים?
המערכון את מי אוהדים ביורו? מתוך ‘מהדורת השבט’, תוכנית הסאטירה הציונית מבית היוצר של לאטמה, יצא ביוני.
כפר בדואי בנגב ייכנס לספר השיאים של גינס?
עוד בחודש יוני: תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר אל-עראקיב שבנגב, פנו לספר השיאים של גינס בבקשה להכליל את הכפר ברשימת שיאי העולם בתור הכפר שנהרס על ידי הרשויות מספר הפעמים הרב ביותר. בתי הכפר, הנמצא סמוך לרהט ואשר אוכלוסייתו מונה כ-500 תושבים, נהרסו על ידי מנהל מקרקעי ישראל יותר מ-40 פעמים בתוך שנתיים.
תל אביב 1001
פרויקט הקולנוע האינטרנטי תל אביב 1001, שתיעד את ההווי העירוני באמצעות סרטונים קצרים המציגים רגעים קטנים וחד פעמיים מנקודת מבטם של המשוטטים בעיר, הושק ביוני.
“העיר שלי, הרחוב שלי, המדרכה שממול הבית שלי, החיבור בין הכביש למדרכה, אני עומד שם ומחכה למונית. מים זורמים בנחישות לאורך המדרכה, ממהרים לפתח הניקוז הקרוב. עלה ששט על נחשול המים האדיר ממהר להיבלע בעוד רגע לקרביה של העיר, הרוח מטלטלת את העלה הצהוב, אבל העלה שט גיבור. שנייה נוספת והוא נעלם והרגע נגמר. המונית הגיעה”, כתבו יוזמי הפרויקט.
זכות השיבה ברכבת הקלה
בחודש יולי התברר כי פלסטיני שעבד בצוות ההקמה של הרכבת הקלה בירושלים, דאג לכך שבשלטים האלקטרוניים בכל התחנות תופיע המילה הערבית “עוודה” (שיבה), כמקבילה למילה העברית “מתקרבת”, אשר מהבהבת בעת שהרכבת נכנסת לתחנה.
כתוצאה מכך, במשך שנה שלמה, הבהב ברחבי ירושלים צירוף המילים “השיבה מתקרבת”. “יהודים ישראלים, גם דוברי הערבית שבהם, כלל לא שמו לב לכך”, דיווח על כך הבלוגר ריצ’רד סילברסטיין. “מנגד, פלסטינים שנוסעים ברכבת דווקא כן שמים לב, ומחייכים לעצמם על נצחון קטן וסודי זה”.
למה אנחנו מחרבנות על הדגל
באירוע הגאווה בבאר-שבע ביולי חולק מנשר עם המניפסט הבא:
אני מאשים את מדינת ישראל
משה סילמן הצית את עצמו ביולי מול מצלמות התקשורת באקט מחאה הפגנתי, לציון שנה למחאה החברתית. במכתב ההתאבדות שחילק בטרם ההצתה, הוא האשים את מדינת ישראל ואת מערכת הרווחה בכישלונן לטפל באוכלוסיות המוחלשות ובאנשים במצבו.
במכתב ההתאבדות גם האשים סילמן את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר האוצר יובל שטייניץ, האחראים למדיניות הכלכלית שהביאה אותו, לתפיסתו, למעשה ההתאבדות. המאייר מיש רוזנוב הגיב בקריקטורה בשם ‘הצתה מאוחרת’.
בחור יהודי יקר!
ב-17 באוגוסט, למחרת הלינץ’ שביצעו קבוצת צעירים יהודים בנער פלסטיני בכיכר ציון בירושלים, הגיעו למקום חסידיו של הרב מאיר כהנא וחילקו פלייר שהזהיר צעירים ערבים שאם יתחילו עם בחורות יהודיות הם עלולים להיפגע. בתגובה, האמנית זויה צ’רקסקי כתבה כרוז משלה.
תעלול חפץ חשוד
חודש אוגוסט גם הביא עמו סרטון פרסומת מבוים במסגרת קמפיין לרגל השקתו של מותג תיקים בארץ.
תייג את השוטר
משחק חשיפת שוטרים סמויים בהפגנה למען צדק חברתי בתל אביב באוגוסט.
ביבי הוא הג’וקר
גבר בתחפושת באטמן נעצר במחאה החברתית בתל אביב באוגוסט, לאחר שחסם ניידת משטרה תוך שהוא צועק לעבר השוטרים: “ביבי הוא הג’וקר, והם עובדים בשבילו!”.
רוקד בתאונת דרכים
בתחילת ספטמבר, מכונית שסטתה מהכביש ופגעה בברז כיבוי אש בתל אביב גרמה לפיצוץ הברז. נוסעי המכונית סבלו מפציעות קלות בלבד, אולם התפרצות המים עוררה פרץ ספונטני של יצירתיות אצל רקדן שחלף במקרה במקום, ואשר כלל לא ידע שמצלמים אותו.
“התרגלנו לחשוב, בגלל האמנות אותה הורגלנו לצרוך, שהסיטואציה צריכה להתאים את עצמה לאמנות”, סיפר הרקדן יעקב פילצר. “לדוגמא – בשביל אמנות צריך לבנות מוזיאון, להקים במה, לפוצץ ברז. אמנות רחוב מלמדת אותנו לחשוב הפוך – האמנות היא זו שצריכה להתאים את עצמה לסיטואציה, וזה הכוח האמיתי שלה. הריקוד שלי נעשה מתחת לשטף מים שנוצר בצורה מצערת, בתאונה. אני רק הצטרפתי כדי לעודד את האנשים, ונראה שהצלחתי”.
מתיכים את כור ההיתוך
חודש ספטמבר גם בישר על הקמתה של קבוצת פייסבוק שעודדה אנשים להחליף חזרה את שם המשפחה המעוברת לשמות המשפחה הקודמים של המשפחה של אמא והמשפחה של אבא. “בין אם פקיד הסוכנות או מורה בבית הספר החליפו את שמכם או שהוא הוחלף מבושה או מפחד שתסבלו מגזענות או בעקבות לימודי קבלה – חוזרים לשם האבוד ומספרים את הסיפור”.
אוטובוס החופש
פרויקט אוטובוס החופש של תיאטרון החופש ממחנה הפליטים ג’נין יצא לדרך בספטמבר. במסגרת הפרויקט, ביקרו שחקני התיאטרון בכפרים ברחבי הגדה המערבית, פגשו את התושבים, הקשיבו לסיפוריהם על הכיבוש וההתנגדות לו, ואז ביצעו אלתורים וקטעי מוסיקה ששיקפו, העניקו תוקף ושכללו את החוויות והתחושות של הקהל. מטרת הפרויקט, המבוסס על ז’אנר תיאטרון פלייבק המשתף את הקהל בהופעה, היתה לעודד התנגדות יצירתית ואמנותית לכיבוש.
אנה פרנק בתפקיד פליטה אפריקאית
ציור של האמנית זויה צ’רקסקי מספטמבר.
– “קצת לשתות!”
– “תחזרי!”
Happily Ever After
בחודש אוקטובר יצא Happily Ever After, סרט אנימציה קצר של יוני ארוסי ובן גניסלב, המתאר את המסע של זוג צעיר אל עתיד שבו יחיו באושר ובעושר.
תעשו לייק אם אהבתם את העמוד
מודעת תלישה. יוצר לא יודע. אוקטובר.
זו ארצי
האנימטורית היהודית-אמריקאית נינה פיילי הוציאה באוקטובר סרט אנימציה קצר, הסוקר את כל תולדות המלחמות בארץ ישראל מימי קדם ועד ימינו בשלוש דקות (כולל מדריך מלא של מי הורג את מי).
ישראלים בעד הפסקת הסיוע הכלכלי מארה”ב
קמפיין לחרות ציון הוציא באוקטובר סרטון הקורא לממשלת ישראל להפסיק לקבל סיוע הכלכלי מארה”ב. “מי שנותן את הכסף באמריקה – הוא שקובע מה לעשות פה. זאת לא עצמאות. לא הממשלה שלנו מחליטה. מי שמחליט זה אמריקה בגלל הכסף שהם נותנים, וזאת הבעיה. כל האינטרס שלהם כשהם נותנים לנו את הכסף, זה לא בגלל שהם אוהבים אותנו, אלא זה משנאה שהם שונאים אחרים”, נאמר בסרטון.
ראפ נגד רצח במשפחה
הרכב הראפ הפלסטיני DAM הוציא בנובמבר את השיר ‘לו יכולתי לחזור לאחור בזמן’. השיר, הכולל הופעת אורח של הזמרת אמל מורקוס, מציג בהילוך לאחור את סיפור חייה של אשה צעירה שנרצחה על ידי בני משפחתה בשל סירובה להתחתן בניגוד לרצונה. תרגום המילים לעברית כאן.
אליס בארץ עמוד ענן
דור צח מסכם את המבצע הצבאי בעזה בנובמבר.
איך להפסיק להיות סטרייט/ית בשבעה צעדים קלים
קולקטיב משפריצות בשיתוף האגודה לצמצום ההטרוסקסואליות הוציאו בנובמבר את החוברת “איך להפסיק להיות סטרייט/ית ב 7 צעדים קלים” המאוירת על ידי מיש רוזנוב.
מבצע (צבאי) מיוחד לקראת הבחירות
קריקטורה שיצר המאייר קרלוס לטוף בנובמבר על רקע מבצע עמוד ענן ולקראת הבחירות בישראל בינואר 2013.
תלמה ולואיז: גירסת ביבי-ליברמן
חודש נובמבר גם בישר על הגירסה הישראלית של סצנת הסיום מתוך הסרט תלמה ולואיז. נתניהו בתפקיד תלמה ואביגדור ליברמן בתפקיד לואיז.
דפני ליף ויתרה על חצי מיליון שקל למען זכויות עובדים
דפני ליף, ממובילות המחאה החברתית של קיץ 2011, קיבלה הצעה מרשת מרכזי הקניות ביג, להוביל קמפיין פרסומי של הרשת תמורת שכר של חצי מיליון שקל. בחודש דצמבר דווח כי ליף הודיעה לרשת כי תסתפק בשכר של 300 שקל בלבד אולם התנתה את השתתפותה בקמפיין בכך שיובטחו זכויות העובדים המועסקים במרכזי הקניות. ביג דחתה את הצעתה, ושיתוף הפעולה לא יצא לפועל.
“התמורה שביקשתי היא מילוי מספר נקודות מהותיות ביחסי העבודה ברשת, בהן העסקה ישירה, תשלום שעות נוספות, תשלום נוסף על עבודה בסופי שבוע וחגים וזכויות סוציאליות נוספות. אפילו הכנתי נייר עקרונות עם נקודות ברורות, אך לבסוף לא מסרתי אותו כשהבנו ששיתוף פעולה לא ייצא לפועל”, סיפרה ליף.
צבא מוסרי
האמנית נטלי כהן וקסברג הוציאה בדצמבר את הסרטון צבא מוסרי.