זה למעלה מעשור שברחבי בריטניה ואירופה צצים אלפי איורים זעירים שציורו על מסטיקים משומשים שאנשים השליכו ברחוב ונדבקו למדרכה. כל אחד מהציורים הוא ייחודי, ובעיר לונדון לבדה נמצאים יותר מ-8,000 מסטיקים מאוירים. מי האמן המסתורי שאחראי לכך?
שביל הנקודות הצבעוניות שמעטרות את האספלט האפור של רחובות ערי אירופה מוביל אל הצייר והפסל הבריטי בן וילסון. הוא החל לצייר על מסטיקים בשנת 1998, אולם רק כעבור שש שנים החל להקדיש את מלוא זמנו לכך. וילסון כבר הספיק להיעצר על ידי המשטרה פעמיים אולם לא הוגשו נגדו אישומים מכיוון שעל פי החוק הבריטי, ציור על המדרכה הוא אמנם מנוגד לחוק, וכך גם השלכת מסטיק ברחוב, אך ציור על מסטיק משומש שנדבק למדרכה אינו מהווה עבירה.
“הרבה אנשים אחראים לגומי הלעיסה שנדבק לאספלט. אז חשבתי לעצמי שיכול להיות מעניין ליצור דבר מה מיוחד ממשהו שמעורר גועל אצל אנשים – ללא שיפוטיות כלפיהם – ואז לראות מה קורה”, סיפר וילסון. “העובדה שאני מצייר על מסטיקים היא עניין טכני בלבד. אני מצייר עליהם בגלל שהמשטרה לא יכולה לעצור אותי על זה, וגם כי לא מציבים לידם שלט שבו כתוב מה הם ולמה הם שם. ככה אנשים יכולים להעלות בדמיון שלהם מה שהם רוצים. וזה דבר טוב”.
“הסביבה בה אנו חיים נתונה לשליטה מאוד הדוקה, אבל אנחנו מאוד זקוקים לגיוון. אפילו גלריות, מוזיאונים ומו”לים נתונים לשליטה הדוקה. אני רוצה להיות מסוגל ליצור בלי ביורוקרטיה”, הוסיף וילסון.
וילסון מחמם את המסטיקים שנדבקו למדרכה באמצעות מנורת הלחמה קטנה ואז מצפה אותם בלכה כדי שיתקשו. בהמשך הוא מצייר עליהם עם צבעים אקריליים מיוחדים. העבודה על כל אחת מיצירות המופת הזעירות עשויה להימשך בין שעתיים לשלושה ימים.
וילסון כבר צייר פילים, ספלי תה, פרחים וציורים שהקדיש לבני משפחתו, ואחר כך גם החל לקבל הזמנות לציורים. כך למשל, האגודה המלכותית לכימיה בבריטניה ביקשה בשנה שעברה מוילסון לצייר עבורה את 118 היסודות הכימיים המוכרים על 118 מסטיקים.
“תמיד עבדתי בחוץ, ואני אוהב שעוברי אורח מעלים בקשות”, אמר וילסון. “אני מאמין שלאנשים יש את הזכות להיות יצירתיים וספונטניים בסביבתם המיידית. ככל שלאנשים תהיה יותר תחושת שייכות לסביבתם, הם גם ינהגו בה באחריות רבה יותר. ואז יהיה פחות זבל ברחובות ופחות מסטיקים דבוקים לאספלט”.
עוד לפני שהחל לצייר על מסטיקים, נהג וילסון להשתמש בפסולת עירונית ביצירותיו. בעבר נהג לשלב בדלי סיגריות ועטיפות של חטיפים בקולאז’ים שיצר, ומשם הדרך לאיור גומי לעיסה היתה קצרה. כך או כך, נותרה לפניו עבודה רבה. לפי ההערכות, חובבי גומי לעיסה בריטים ירקו או זרקו לא פחות מ-3.5 מיליארד מסטיקים ברחובות הממלכה.
