כאשר פרצה ההתקוממות בסוריה, קיבל הצייר הסורי תמאם עזאם צו גיוס בו נדרש להצטרף לצבא כדי להילחם במורדים. עזאם סירב, ושבעה חודשים אחרי תחילת ההתקוממות, בספטמבר 2011, נמלט יחד עם אשתו ובתו הקטנה לדובאי, תוך שהוא מותיר אחריו את הסטודיו שלו בדמשק. בדובאי נאלץ עזאם לעבוד כמעצב גרפי כדי לפרנס את משפחתו, והחל ליצור אמנות דיגיטלית רק מכיוון שלא היה ברשותו די כסף כדי לקנות צבעים חדשים.
מאותו רגע, הוא החליט להתגייס כל כולו למען המהפכה נגד המשטר הסורי, וכל יצירותיו מוקדשות להתקוממות נגד שלטונו של בשאר אסד. “מה שמתרחש בסוריה איננו מלחמה, זאת מהפכה”, אמר עזאם, יליד 1979. “אני רוצה להגביר את מודעות העולם להרס בסוריה. אני מקווה שאנשים יוכלו לשקם את השכונות שלהם ולעשות אהבה אחרי שזה יסתיים. אני מדמיין שאחרי שהלחימה תסתיים, והאזרחים רודפי השלום יוכלו לשוב לבתיהם, אנשים יוכלו ליצור יחד דברים יפהפיים”.
סדרת יצירות בעיבוד דיגיטלי שיצר עזאם, שבהן שילב יצירות מופת של אמנים כמו אנרי מאטיס, סלבדור דאלי ופרנסיסקו גויה בצילומים של ההרס שנגרם עקב המלחמה בסוריה, חידדה את הניגוד בין אהבה לשנאה, ובין יצירתיות להרס.
“כל אחת מהיצירות קשורה באופן מיוחד למה שמתרחש בסוריה”, הסביר עזאם. “ציור ‘הנשיקה’ של גוסטב קלימט משקף אהבה ויחסים בין אנשים, ואני הטמעתי אותו בצילום של בניין מחורר כדורים, המשקף את יכולתו של המשטר לשנוא את עמו”.
ציור מפורסם נוסף שאותו שילב עזאם בנוף מולדתו שסועת הקרבות הוא ‘שלושה במאי 1808’ של פרנסיסקו גויה, המתאר הוצאה להורג של מורדים ספרדים שביצעו הכוחות הצרפתים בעת כיבוש חצי האי האיברי בידי צבא נפוליאון.
“אני רוצה לעורר דיון לגבי השאלה כיצד כל העולם מסוגל להתעניין באמנות בזמן שמדי יום נהרגים בסוריה 200 בני אדם”, אמר עזאם. “גויה יצר את הציור כדי להנציח את הריגתם של מאות אזרחים ספרדים חפים מפשע בשלישי במאי 1808. כמה אירועים כמו השלישי במאי מתרחשים כיום בסוריה?”.
עזאם נוהג לשלב ביצירותיו דימויים חזותיים וסמלים תרבותיים מפורסמים, שאותם הוא מטמיע בהרס והזוועה של מולדתו.
יצירתו של עזאם, ‘הורוסקופ סורי’, הוא סדרת ציורים שיצר הכוללת את סמלי 12 המזלות, המשקפים את המאבק האלים בארצו.
