כאשר ההיסטוריון ופילוסוף המדע תומס קון הציג בראשונה את התיאוריה שלו על ההתפתחות של מהפכות מדעיות, היא חוללה מהפכה בפילוסופיה של המדע.
ספרו “המבנה של מהפכות מדעיות”, שראה אור ב-1962, קרא תגר על התפיסה הרווחת לפיה התפתחות מדעית היא תהליך לינארי של הצטברות ידע.
במקום זאת, טען קון כי התפתחות המדע מתרחשת ברצף של מהפכות מחשבתיות עוקבות (פרדיגמות), שכל אחת מהן מוחקת את המבנה המושגי של קודמתה – ובכלל זה את ההגדרות של אמת ושקר – ומתחילה לבנות מבנה מדעי חדש.
טענתו המרכזית של קון היא כי אין אמת מידה משותפת בין פרדיגמות מדעיות בתקופות שונות. לפיכך, מה שהיה נכון ומוכח מדעית לפני מאה שנים יכול להיות מופרך לחלוטין ואף הפוך בימינו, ומה שנחשב לעובדה מדעית בזמננו עשוי להיתפס כחסר כל תוקף בעתיד הלא רחוק.
צפו במטפורה חזותית פשוטה של התיאוריה של קון על מהפכות מדעיות. הצנצנות הן תיאוריות והפונפונים הם עובדות.