אני ונשיא ארה”ב, ג’ורג’ בוש, לא אנשים שונים כל כך. למעשה אנחנו די דומים. שנינו אנשים שמבינים עניין. אנחנו לא חכמולוגים מחבורת החנונים. אנחנו לא שייכים למשמרות העובדות היבשות. אנחנו פועלים לפי תחושת בטן. שם טמונה האמת. בבטן. האם ידעתם שיש יותר קצות עצבים בבטן מאשר בראש? אתם יכולים לבדוק את זה. עכשיו בטח מישהו מכם יאמר, בדקתי וגיליתי שזה לא נכון. אבל זה בגלל שבדקתם בספר. בפעם הבאה תבדקו לפי תחושת בטן. כך אני עשיתי. ותחושת הבטן שלי אומרת לי שכך פועלת מערכת העצבים שלנו.
הדבר הכי גדול בנשיא בוש, הוא היציבות שלו. הוא יודע בדיוק מה העמדות שלו. דעותיו לא משתנות בין יום שני ליום רביעי, לא משנה מה התרחש ביום שלישי. המציאות יכולה להשתנות, אך דעותיו של איש זה לעולם לא ישתנו!
אדוני הנשיא, אל תתייחס ברצינות לסקרים שמראים כי 68% מהאמריקאים לא מרוצים מהתפקוד שלך. הרי משמעות הדבר היא גם ש-68% מהאמריקאים כן מרוצים מחוסר התפקוד שלך.
למרות שאני נרגש להיות כאן, בנוכחות הנשיא, אני נגעל להיות מוקף על ידי התקשורת הליברלית שהורסת את אמריקה. על מה בדיוק חשבתם כשדיווחתם על האזנות סתר של הסוכנות לבטחון לאומי או על בתי כלא סודיים במזרח אירופה? דברים אלו סודיים מסיבה מאוד חשובה. הם מאוד מדכאים. ואם זאת היתה המטרה שלכם, אז הצלחתם לדכא אותנו.
במהלך השנים הקודמות התנהגתם כל כך יפה. בנושאים כמו קיצוצי מסים, מידע מודיעיני על נשק להשמדה המונית, התחממות כדור הארץ. אנחנו, הציבור האמריקאי, לא רצינו לדעת. ואתם הועלתם בטובכם לא לנסות לברר. אלו היו ימים טובים, ככל שידענו…
בוא נעבור ביחד על הכללים. ככה זה עובד. הנשיא מקבל החלטה. מזכיר העיתונות מודיע על ההחלטה. ואתם, העיתונאים, מדפיסים את ההחלטה. מקבל. מודיע. מדפיס. תריצו בדיקת איות, ולכו הביתה. תקדישו זמן למשפחה. תעשו אהבה עם בת הזוג. תכתבו את הספר שמתרוצץ לכם בראש כבר המון זמן. זה על הכתב הפוליטי בוושינגטון שלא מפחד להתעמת עם הבית הלבן. ספר בדיוני, נו…