בשנת 1967, בזמן שהחזיק בתואר אלוף העולם באגרוף במשקל כבד, הודיע המתאגרף האגדי מוחמד עלי על סירובו להתגייס לצבא ארה”ב עקב התנגדותו להרג חפים מפשע במלחמה בוייטנאם.
“מצפוני אינו מאפשר לי ללכת לירות באחים שלי או באנשים כהים אחרים או באנשים עניים ורעבים בבוץ, בשביל אמריקה הגדולה והחזקה”, אמר עלי. “ולמה לי לירות בהם? הרי הם מעולם לא קראו לי כושון. הם מעולם לא ביצעו בי לינץ’. הם אף פעם לא שיסו בי כלבים. הם מעולם לא גזלו ממני את הלאומיות שלי או אנסו והרגו את אבי ואמי. למה שאני אירה בהם? איך אני יכול לירות באנשים כהי עור קטנים ועניים, בילדים ובנשים? איך אני יכול לירות באנשים המסכנים האלה? אני לא. שימו אותי בכלא וזהו!”.
“למה לבקש ממני ללבוש מדים ולנסוע 10,000 מייל מביתי כדי להטיל פצצות וכדורים על אנשים חומים בווייטנאם בזמן שבארה”ב מתייחסים לשחורים כמו אל כלבים ומונעים מהם זכויות אדם בסיסיות? לא, אני לא מתכוון לנוסע 10,000 מייל מביתי כדי לסייע בלרצוח ולשרוף אומה אומללה אחרת רק בכדי להבטיח את המשך שליטת נוגשי העבדים הלבנים באנשים כהים ברחבי העולם”, אמר עלי פעם אחרת.
“זהו היום שבו רשע מסוג זה יבוא לקצו. הזהירו אותי שנקיטת עמדה זו תעלה לי מיליוני דולרים. אבל אמרתי בעבר ואומר זאת שוב. האויב האמיתי של בני עמי נמצא כאן. אינני מוכן לבזות את אמונתי הדתית, את בני עמי או את עצמי בכך שאהפוך לכלי שמשמש לשעבוד אלו שנאבקים למען צדק, חירות ושוויון”.
“אם הייתי חושב שהמלחמה הזו תבטיח חירות ושוויון ל-22 מיליון מבני עמי לא היה צריך אפילו לגייס אותי, הייתי מתנדב כבר מחר. אין לי מה להפסיד מכך שאני עומד על עקרונותיי. אז ישלחו אותי לכלא, אז מה? אנחנו נמצאים בכלא כבר 400 שנה”.
בעקבות סירובו להתגייס לצבא, נידון עלי לעונש של חמש שנות מאסר, נשלל ממנו תואר אלוף העולם, רישיון האגרוף שלו בארה”ב בוטל ונאסר עליו לנסוע לחו”ל כדי להתאגרף. עלי לא נכלא בסופו של דבר, אחרי שניהל מאבק משפטי בן ארבע שנים שבסופו זוכה בבית המשפט העליון של ארה”ב. עם זאת, במהלך אותן שנים הפסיק עלי להתאגרף.
לאחר זיכויו הוא שב לעסוק באגרוף, ואף החזיר לעצמו את תואר אלוף העולם. במחאה על מאבק הממסד נגדו, זרק עלי את מדליית הזהב בה זכה במשחקים האולימפיים לנהר. שנים מאוחר יותר, הודה כי בדה מלבו את סיפור השלכת המדליה לנהר, וכי למעשה זו פשוט אבדה לו.