סאדו פוליטי
ביום הבחירות לכנסת התשע עשרה בחודש ינואר, ערכה האמנית ליעד חוסיין קנטורוביץ’ יום פרפורמנס וצילומים בסימן סאדו מאזו.
בהמשך הבשילו צילומי המופע לסרט פה זה לא דמוקרטיה, המתעד כיצד קנטורוביץ’, מלכת סאדו שמאלנית הדוגלת בזכויות אדם, ניצלה את יום הבחירות כדי להעביר לעבדים שלה את סשן הסאדו הפוליטי האולטימטיבי: לאלץ אותם להצביע למפלגה שמשקפת את רצונותיה ועמדותיה של מלכתם, ואשר עומדת בניגוד מוחלט לדעות הפוליטיות של העבדים.
במהלך יום הבחירות היא חינכה מחדש – בחוץ ובפומבי – את עבדיה הצייתנים הנוטים לדעות ימניות, ולימדה אותם ערכי שמאל כמו חופש תנועה, צדק כלכלי וחלוקתי, דמוקרטיה ישירה וזכויות אדם, והכל באמצעי שליטה כמו השפלה, חינוך כלבים, כפיה, ושימוש בכאב (הכל בהסכמה). הציבור הרחב, שהיה עד להתרחשויות, הגיב וייצר אינטראקציה לסאדו הפוליטי והעלה שאלות בדרכיו הלא צפויות.
דמוקרטיה אמיתית
הבחירות לכנסת שהתקיימו בינואר הביאו עמן גם יוזמה שבמסגרתה בעלי זכות הצבעה ישראלים העמידו את קולם לרשות פלסטינים נטולי זכות הצבעה מעזה ומהגדה המערבית.
מפלגת דנד”ש Vs פי אלף עוצמה לישראל
אחד הקרבות המרתקים ביותר במערכת הבחירות לכנסת התנהל בין שתי מפלגות פיקטיביות: מפלגת פי 1,000 יותר עוצמה לישראל הקיצונית-ימנית ומולה מפלגת דנד”ש הקיצונית-שמאלנית.
מפלגת פי 1,000 יותר עוצמה לישראל, שבראשה עמד הרב אל”מ פרופ’ אריה בן ארי, דגלה בעמדות ימניות כה קיצוניות שלידן, אריה אלדד ומיכאל בן ארי ממפלגת עוצמה לישראל, נראים שמאלנים.
בקצה השני של המפה הפוליטית התמודדה מפלגת דנד”ש (דעתנים נאו-קומוניסטים דמוקרטים שוויוניים) בראשות השייח חג’ מהטמה צב חנין זועבי. המפלגה דגלה באהבה ושוויון וביקשה לקדם חוק חיבוק חינם לכל אזרח.
סדרת ציורי צבא הליצנים של יפעת צחייק
האנימטורית יפעת צחייק יצרה בפברואר סדרה של איורים המבוססים על צילומים של ליצני החזית לשחרור החיוך, הידועה גם בכינויה צבא הליצנים.
ציור המבוסס על צילום מאת שירה רמר של צבא הליצנים בהפגנה השבועית נגד גזל אדמות הכפר הפלסטיני נבי סאלח.
איור על פי צילום של החזית לשחרור החיוך בעת שהצטרפה לחזית לשחרור הקופים בהפגנה למען סגירת חוות מזור.
ציור המבוסס על צילום מאת אורן זיו מקולקטיב אקטיבסטילס של ליצן בהפגנה בשייח’ ג’ראח.
פתרון למצוקת החניה
בחודש פברואר תועדו עובדי עיריית תל אביב כשהם מסמנים חניית נכים סביב רכב שחנה כחוק לצד מדרכה בצבעי כחול לבן, ואז גוררים אותו בטענה שחנה שלא כחוק. הקומיקאי גדי וילצ’רסקי (עידן מור) החליט בתגובה לצבוע באפור מדרכה עם סימון כחול לבן, ואז להחנות לידה את הרכב.
השפן הקטן
סרבן הגיוס נתן בלנק נכלא במשך חודשים בכלא צבאי לאחר שהתעקש להגדיר את עצמו כסרבן מצפון, וסירב לחמוק משירות על ידי הורדת פרופיל או ביקור אצל הקב”ן. בפברואר, באחת ממשמרות התמיכה בו שנערכו על ההר מול כלא 6, שר לכבודו הטייס הסרבן יונתן שפירא.
קריקטורה קטלנית
בפברואר נעצר הקריקטוריסט הפלסטיני מוחמד סבאענה באשמת פגיעה בבטחון המדינה. בהמשך הוא נידון לחמישה חודשי מאסר, אבל קשה להשתחרר מהתחושה כי האיום האמיתי לא היה בטחוני – אלא מכחולו המושחז של סבאענה.
הארלם שייק: גירסת פלסטין
חודש פברואר הביא עמו גם את גירסת המחאה הפלסטינית לשיגעון הארלם שייק ששטף את האינטרנט באותם ימים. עבור מי שלא שמעו על התופעה, במסגרת קדחת הארלם שייק אנשים ברחבי תבל יצרו סרטונים שכולם היו בעלי נוסחה דומה: תחילתם במצב שגרתי כלשהו שבמרכזו אדם יחיד שפניו מוסתרות ואשר מתנועע לקצב השיר “הארלם שייק” של המוסיקאי באואר, בעוד שהאנשים סביבו מפגינים אדישות כלפיו. אולם ברגע השמעת הציווי “דו דה הארלם שייק”, המצב משתנה באחת וכל הסובבים אותו מצטרפים אליו בריקוד מטורף.
זהירות מצלמה
בחודש פברואר הועלה בראשונה לאינטרנט זהירות מצלמה, סרטם המוקומנטרי של צ’יקי ארד ושאול בצר, שודר במקור בערוץ 2 בערב פורים שנת 2003. הסרט מביא את סיפורו הלא ייאמן של מקס “טונה” שרייבר, במאי סרטי המתיחות הראשון בישראל והאיש שמתח את בן גוריון, צילם את המתיחה ההומוסקסואלית הראשונה, וטס בכדור פורח למצרים (עוד לפני אייבי נתן!) אך נסחף לסעודיה בגלל רוחות חזקות.
פמיניסטיות החליפו שמות רחובות
בחודש מרץ, לציון יום האשה הבינלאומי, החליטו פעילות פמיניסטיות להחליף את שמותיהם של מספר רחובות בתל אביב, בשמות של נשים ידועות בהיסטוריה הישראלית והיהודית. כך למשל, רחוב מרמורק הפך לרחוב יונה וולך, שמו של רחוב לינקולן הומר לרחוב עפרה חזה, ורחוב בוגרשוב הוחלף לרחוב דליה רביקוביץ’.
קירות בית המטבחיים הפכו לשקופים
החל מחודש מרץ הונחו ראשים כרותים של פרות, כבשים ועזים שחוטות במזרקות בערים ברחבי הארץ, בהן תל אביב, חולון ובאר שבע. הפעולות, שעליהן לקחה אחריות תנועת שחרור בעלי החיים 269, נעשו במחאה על שחיטת בעלי חיים בבתי מטבחיים, ונמשכו גם לאחר שהמשטרה עצרה עשרה פעילי זכויות בעלי חיים המזוהים עם התנועה, בחשד כי הניחו את הראשים הכרותים.
בהמשך השנה, ביצעו פעילי 269 סדרה של פעולות מחאה נוספות, בהן מיצג רחוב נגד צריכת חלב במסגרתו אם טרייה נחלבה בכוח בפומבי, פעולת מחאה של התזת דם סינתטי על חלון תצוגת בשר של קצביה בסופרמרקט, ופריצה אל לול במרכז הארץ במהלכה שוחררו יותר מ-100 תרנגולות.
הו לאומי
במחאה על החלטת בנק לאומי למחוק את חובותיו של הטייקון נוחי דנקנר, יצרו בחודש אפריל מיכל ואסף קליין שפיר, שיר מחאה נגד בנקים שמוחקים חובות לטייקונים.
כיסוח פרסומות חלב
בשלהי חודש אפריל “שופצו” שלטי חוצות של שוקו תנובה ברחבי גוש דן במטרה לחשוף את הסבל הנגרם לבעלי חיים בתעשיית מוצרי החלב. בהמשך השנה בוצעו פעולות דומות גם נגד שלטי חוצות של שוקולד עלית.
פשקווילים אנרכיסטים במאה שערים
בחודש מאי הופתעו תושבי מאה שערים בירושלים לגלות כי פעילים אנרכיסטים הגיעו לשכונה כדי לתלות פשקווילים (כרזות קיר) התומכים במאבקם נגד הניסיונות לגייס אותם לצה”ל. הפעילים הסתובבו בסמטאות השכונה הירושלמית, שוחחו עם תושבים וחילקו להם דפי הסברה. תחילה טעו וחשבו כמה מתושבי השכונה כי מדובר בקבוצה שבאה להטיף בעד גיוס לצבא, אולם עד מהרה שמחו לגלות כי מדובר דווקא בתומכים בזכותם להתנגד לגיוס.
“אנו בני אדם החיים תחת המשטר הנקרא ‘מדינת ישראל‘, מכירים בכך שהתכנית הציונית חסרת כל תוקף דמוקרטי”, נכתב בכרזות שתלו האנרכיסטים. “אנו מכירים בכך, שהרעיון הציוני שולל את השוויון בני האדם באשר הם, ובאופן מכוון. אנו מכירים בכך שבין הקהילות שהן נפגעות משטר ‘מדינת ישראל’, ניצבת גם הקהילה החרדית. אנו מכירים בכך, ששאלת הגיוס לצבא ‘מדינת ישראל’ המכונה כיום גם ‘שוויון בנטל’ משמשת להדחקה של שאלת יסוד עמוקה – מהו משטר החיים המתאים לכל בני הארץ הזאת?”.
עוד נכתב בפשקווילים האנרכיסטים: “אנו מכירים בכך, כי גם בעת הזאת עומדת החברה החרדית בפני מתקפה בוטה, בלתי עניינית וכוחנית מצד נציגי שלטון המיעוט הציוני-לאומני. אנו לכן, מבקשים לגלות סולידריות ולהביע תמיכה בחברה החרדית, בכל הנוגע לסוגיית הגיוס בכפייה לצבא מדינת ישראל. אנו לכן מבקשים להסתייג עמוקות מדברי השנאה הקשים המייחסים לחברה החרדית ‘טפילות’ ו’התעלקות'”.
לסיום כתבו: “ככל שהחברה החרדית תעמיד התנגדות מעשית לתוכנית הגיוס בכפייה, כמו גם שלילת הקצבאות בנימוק של מזור כלכלי לחברה כולה – נתמוך אנו בחברה החרדית. הדרך לחיים משותפים המתקיימים בהרמוניה בין קהילות שונות עוברת דרך יצירה משותפת, ודעו כי אנו נכונים לכך”.
כהניסט בשירות השמאל
חשיפת מדיניות ההפרדה בין יהודים לערבים בפארק השעשועים “סופרלנד” בחודש מאי, גררה שלל גינויים ובדיחות סאטיריות של שמאלנים ויפי נפש, אולם הסאטירה המוצלחת ביותר נוצרה דווקא על ידי כהניסט – גם אם לא בכוונה.
פעיל תנועת כ”ך, בנצי גופשטיין, שהיה מבסוט ממדיניות סופרלנד, העלה בעמוד פייסבוק שלו תמונה בה הלביש את הדמות של פארק השעשועים בחולצת כ”ך על רקע מגן דוד בוער. עד מהרה הוא הבין שהתמונה נתפסת כאמירה נגד סופרלנד, והוריד אותה מהעמוד שלו, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
קונדום יצוק
הסרט “קונדום יצוק”, של התאומים הקולנוענים העזתיים אחמד אבו נאסר (“טרזן”) ומוחמד אבו נאסר (“ערבי”), הפך בחודש מאי לסרט הקצר הפלסטיני הראשון שהשתתף בפסטיבל קאן. הסרט, אשר שואב את שמו ממבצע צה”ל “עופרת יצוקה” משנת 2009, מביא את סיפורו של זוג נשוי שמנסה למצוא זמן לקצת אינטימיות כאשר ברקע רעמי הפצצות צה”ל ברצועה וצרחות תינוקם הבוכה.
זכות השיבה – גירסת הוידאו
אמן המדיה בלייק שאו צילם דיוקנאות של פליטים פלסטינים ממחנות הפליטים בלטה ליד שכם, ומחנות ג’לזון ואל עמרי בקרבת רמאללה, ואז החזיר אותם באופן סמלי למקומות מהם גורשו, באמצעות ציורי וידאו שהקרין בחודש מאי על שער ציון בירושלים, נמל יפו ומוזיאון האצ”ל בתל אביב.
מהפח אל המטבח
90% מהמזון שצורך איתי אורבך מגיע מדאמפסטר דייבינג (“צלילת פחי זבל” – ליקוט שאריות מזון מפחי אשפה). “נראה לי אבסורד שמצד אחד אתה רואה קבצנים ברחוב שאין להם מה לאכול או את האנשים הרעבים באפריקה, ושמצד שני פה במערב זורקים כל כך הרבה אוכל כל יום. זה נראה לי קצת מעוות באיזשהו מקום”, הסביר אורבך, אנרכיסט טבעוני בן 26. “דאמפסטר – מהפח אל המטבח”, סרט תיעודי קצר עליו בבימוי איתי אקנין יצא בחודש מאי.
ציון 100
בודקי בחינות בגרות מטעם משרד החינוך העידו בחודש מאי כי הם מעלימים עין ממקרים של חשד כי תלמידים העתיקו במבחנים, עקב השכר הנמוך שהם מקבלים עבור עבודתם.
או שהעוגה לכולם, או שלא תהיה עוגה
המשורר אלמוג בהר הקריא שני שירים פרי עטו בהפגנה למען צדק חברתי שנערכה במאי בכיכר פריז בירושלים. השיר הראשון, שנתיים לפני הרעש, מוקדש לזכרו של סעדיה מרציאנו, ממנהיגי הפנתרים השחורים, שהלך לעולמו בשנת 2007. השיר השני, בשערי עמידר, מוקדש לעובדיה בן אברהם, שנאבק נגד הפינוי שלו מביתו בעמידר.
להקיא למען זכויות אזרח
עוד במאי: הרקדן והכוריאוגרף אשר לב ערך מיצג מחאה מקורי בכניסה לבניין עיריית נצרת עילית, בעקבות התבטאויות ומדיניות גזעניות של ראש העיר שמעון גפסו נגד ערבים.
לב, לשעבר תושב העיר, הקריא בקול רם דו”ח לתושב שפירסם גפסו, בו התפאר בכך שהצליח למנוע מערבים לעבור להתגורר בעיר. בזמן ההקראה החגיגית על מדרגות בניין העירייה, לב לעס פיסת נייר שעליה נכתב “הגזענות של שמעון גפסו”, ובלע אותה תוך כדי לגימת נוזל בצבע דגל המדינה.
בהמשך הוא הקיא את הנוזל התכלכל לקערה, ולסיום הכניס את ראשו לקערת הקיא, ביצע עמידת ראש ושר את “התקווה”. במהלך מופע המחאה של לב, יצא ראש העיר גפסו מבניין העירייה והתעמת עם הרקדן.
להביע משאלה
עוד בחודש מאי: מפגינים נגד הפרטת הגז הטבעי חולפים על פני היכל התרבות בתל אביב. צילום של אורן זיו, אקטיבסטילס.
בואי נעזוב לברלין
“תעזבי את האדמה הבוערת הזאת, ואל תנטעי כאן עוד עץ… תעזבי את העם היהודי הזה ותעלי על המטוס הראשון לכאן… בואי איתי וניסע לברלין”. דור הייטנר הוציא את השיר ברלין בחודש מאי.
מדברים על שמשון
דמותו המקראית של שמשון הגיבור מנקודת מבטן של דמויות – שועל, חייל פלשתי, בן שבט יהודה ודלילה – שמספרות על המפגש איתו בסדרה של ראיונות. סרטון האנימציה הדוקו-מקראי מדברים על שמשון, בבימוי נדב אמבון, יצא בחודש יוני.
שתי דקות של אמת
אחד הזוכים בפסטיבל קולנוע דרום שנערך בחודש יוני, היה סרטו הקצר של עומר חן, 2 דקות של אמת, המביא את סיפורו של פועל כפיים במפעלי ים המלח, אשר נשאב לשתי דקות בהן אומרים את האמת, ורק את האמת. הסרט הוקדש לג’קי אדרי.
HOT מציגה: חודש זכויות עובדים
סכסוך עבודה שהוכרז על ידי עובדי חברת הוט בשל העברת עובדים למיקור חוץ וסירוב ההנהלה לנהל משא ומתן עם ועד העובדים היציג, זכה לתפנית משעשעת בחודש יוני עם פרסומם של סדרת סרטוני “פרומו” מפוברקים, שהכריזו כי הוט מתכוונת להקדיש חודש לסרטי זכויות עובדים.
כרטיסי ביקור של נערות ליווי – הגירסה האמיתית
עוד ביוני, זוג סטודנטים פיזרו ברחובות תל אביב כרטיסי ביקור של שירותי ליווי (שירותי מין בתשלום). אך להבדיל מכרטיסים דומים המפוזרים מדי יום ברחובות, כרטיסי הביקור שפיזרו ניצן קוגן ורונן קורנברג, היו כרטיסים כנים, אשר משקפים את מציאות חייהן האמיתית של עובדות תעשיית המין.
להמיט חרפה על שוטר שהטריד מינית מפגינות
שוטר יס”מ ממחוז תל אביב שהטריד מינית שתי מפגינות שהשתתפו בהפגנה מול ביתו של שר האוצר יאיר לפיד בשלהי יוני, גילה כעבור מספר ימים כי שכונת מגוריו בקריית עקרון כוסתה בכרזות עם צילום שלו שהזהירו את התושבים מפני האלימות המינית של השכן שלהם.
עגל 269 ניצל ברגע האחרון
עוד ביוני: עגל מספר 269, שממספרו שואבת את שמה תנועת שחרור בעלי החיים באותו שם, חולץ מהרפת בה הוחזק על ידי פעילי התנועה, זמן קצר לפני שהיה אמור להישלח לשחיטה.
מחאת הבובות
התיאטרון הפלסטיני הלאומי אל חכוואתי במזרח ירושלים, מקיים מדי שנה זה 20 שנה, פסטיבל תיאטרון בובות בינלאומי המיועד לילדים. אלא שלקראת סוף חודש יוני הורה השר לבטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, על סגירה זמנית של התיאטרון כדי למנוע את קיום הפסטיבל, בשל החשש כי קיומו יהווה סיכון בטחוני. בתגובה להחלטת השר, נפתח עמוד פייסבוק שבו העלו אמני תיאטרון בובות מהארץ והעולם צילומים של עצמם ושל בובות לצד הכיתוב “אנחנו סיכון בטחוני?”.
ציונים, פוי!
עוד ביוני: ילדים מניפים שלט שהכינו עם הכיתוב “ציונים, פוי!” לקראת הפגנת עשרות אלפי חרדים בניו יורק נגד ניסיונות ממשלת ישראל לגייס בכפייה צעירים חרדים לצה”ל.
האיש שהצליח להתל בממסד שוחרר מהכלא
בחודש יולי, אורן אברהם, האיש שהצליח להתל שוב ושוב בגורמי הממסד של ישראל, שוחרר מהכלא לאחר יותר מעשור מאסר. בין התעלולים שביצע אברהם לאורך השנים, ואשר בעקבותיהם נשלח למאסר, זכור במיוחד מעשה קונדס שביצע בזמן אחת מישיבות ממשלת נתניהו הראשונה, כאשר הזמין משלוח של 40 מגשי פיצה לישיבת הממשלה, תוך שימוש בכרטיס האשראי של מנכ”ל משרד ראש הממשלה.
במקרה אחר, חדר לחשבונות בנק של שופטים ושוטרים שטיפלו בתיקים הפליליים שלו, והוציא סכומי כסף מהחשבונות באמצעות התחזות בטלפון. גם במהלך תקופת מאסרו הממושכת המשיך אברהם להונות ולהביך גורמי ממסד באמצעות טלפון ציבורי באגף בית הסוהר בו נכלא. באחד המקרים דרשה שופטת משירות בתי הסוהר למנוע מאברהם גישה לטלפון, אבל כשחזרה הביתה מצאה עשרות משלוחי זרי פרחים ששלח אליה – כמובן על חשבון כרטיס אשראי שלה.
השרוף 2: ‘ידיעות אחרונות’ שוב נפל בפח
עוד בחודש יולי: העיתון ‘ידיעות אחרונות’ פרסם במוסף “7 ימים” כתבה גדולה וראיון על הסטנדאפיסטית הבדואית הראשונה בישראל. היתה רק בעיה אחת: למעשה מדובר היה ביהודייה מרמת גן בשם גילה צימרמן.
צימרמן, סטנדאפיסטית ומשוררת, הופיעה שנים כבדרנית, ואחת הדמויות בהופעותיה היתה פאטמה הבדואית, אם ל-17 ילדים המתגוררת בכפר לא מוכר בגליל. היא אף הוזמנה להופיע בתוכנית הבוקר של רשת וגם שם לא חשפה את זהותה האמיתית.
לא היתה זו הפעם הראשונה שהצהובון הופל בפח על ידי מתחזה. בשנת 2000 התראיין לידיעות אחרונות זמר חדש שהציג עצמו כמי שנכווה בכל חלקי גופו ולכן זכה לכינוי “השרוף”. כעבור מספר שבועות התברר כי מדובר היה למעשה בשחקן וזמר חיים צינוביץ’.
שיר השוק
ביולי גם חזרו מיכל ואסף קליין שפיר בשיר מחאה נוסף על כך שישראל מחלקת את משאבי הטבע שלה בזול לטייקונים.
אחרית הימים: חיילים חגגו בחתונה פלסטינית בחברון
באוגוסט, חיילים מגדוד “רותם” של חטיבת גבעתי המשרתים בחברון החליטו על דעת עצמם במהלך סיור בשכונת ג’עברי בעיר, להצטרף לרוקדים בחתונה פלסטינית שנערכה באותה עת – בניגוד לפקודות צה”ל ולמשימה שהוגדרה להם.
בסרטון שהועלה לאינטרנט נראים החיילים, המצוידים באפוד ובנשק, כשהם חוגגים עם צעירים פלסטינים מחמולת ג’עברי – שרובם ידועים כתומכי חמאס – ורוקדים יחד לצלילי השיר ‘גנגנם סטייל’ של הזמר הדרום-קוריאני PSY.
אחד החיילים, עם מצנפת על קסדתו, אפוד ונשק בידיו, הונף על כתפיו של אחד החוגגים הפלסטינים ובלט מעל שאר החוגגים. חייל אחר נראה בסרטון מקפץ עם ידיו מונפות במעגל רוקדים, ושניות לאחר מכן מועלה על כתפיו של חוגג נוסף. הדי־ג’יי במסיבה נראה אף הוא מרוצה, ומוחא כפיים למתרחש.
בצה”ל כמובן לא ראו בעין יפה את החיבור הספונטני בין החיילים לפלסטינים, וגורם צבאי שהתייחס לאירוע אמר כי החיילים השתתפו במסיבה הושעו עד לסיום התחקיר.
לזרוק נעליים על יאיר לפיד
האמן דרור קרטה יצר באוגוסט מיצג במוזיאון ‘ינקו דאדא’ בעין הוד, שהציע למבקרים להשליך נעל על תמונה של שר האוצר יאיר לפיד, במחאה על עליות המחירים. הפרס למי שהצליח לפגוע: כוסית ערק.
“זו הדרך שלי להביע מחאה”, הסביר קרטה. “אני לא חושב שזה מעשה קיצוני או אלים לזרוק נעל על תמונה, הרי לא פוגעים באף אדם. זה אקט סימלי שיש בו גם מחאה וגם ביטוי אומנותי”.
מחאת בעל המכולת
כעבור חודש, בספטמבר, מצא בעל חנות מכולת בפתח תקווה דרך מקורית למחות על הגזירות הכלכליות שהשית על הציבור שר האוצר יאיר לפיד: הוא כתב מה שהוא חושב על השר בשלט האלקטרוני בפתח החנות: “יאיר לפיד מניאק!!!”.
הלכת לזונה – תצולם
כתובות גרפיטי שצוירו בספטמבר סמוך לבתי בושת בתל אביב, פרטו על אחד הפחדים הגדולים ביותר של לקוחות תעשיית המין – הפחד מחשיפה.
מכתב לנער מהפריפריה
שירו של שלומי חתוכה, “מכתב לנער מהפריפריה”, פורסם בעיתון הארץ באוקטובר.
אַל תִּתְגַּיֵּס
זֶה הַמֶּרֶד
גַּם כָּכָה
לֹא תַּשִּׂיג דָּבָר
כָּל הַהַבְטָחוֹת
שְׁמוּרוֹת לַלְּבָנִים
וְכָל הַהֲנָחוֹת
מֻבְטָחוֹת לְיַלְדֵיהֶם
וְגַם כָּכָה הַזְּכֻיּוֹת
שְׁקוּלוֹת פָּחוֹת מִן הַדְּמָעוֹת
שֶׁל אִמְּךָ
אוֹ שֶׁל אִמּוֹ
מָה אַתָּה צָרִיךְ
שֶׁיָּדֶיךָ יִתְרַגְּלוּ אֶל הַמַּתֶּכֶת
וְעֵינֶיךָ לְהַבִּיט אֶל יְדִידִים
דֶּרֶךְ הַכַּוֶּנֶת
וְלָמָּה לְךָ לִשְׁמֹעַ
נְבִיחוֹת שֶׁל מְפַקְּדִים
עָדִיף לְךָ
הַצְהָרוֹת אַהֲבָה
שֶׁל נַעֲרָה
גַּשׁ אֶל הַקַּבָּ”ן
סַפֵּר לוֹ
עַל חֲלוֹמוֹתֶיךָ:
הוּא יַחְשֹׁב אוֹתְךָ לִמְטֹרָף;
לֵךְ אֶל הָרוֹפֵא
שְׁאַל אוֹתוֹ
מַדּוּעַ מְוַדְּאִים שֶׁאַתָּה בָּרִיא
רַק לִפְנֵי
שֶׁשּׁוֹלְחִים אוֹתְךָ לָמוּת
קַח אֶת שְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים הַלָּלוּ
הַעֲנֵק אוֹתָן לַלֵּב
שֶׁטַח
אֵשׁ טוֹבָה
זֶה הַמָּקוֹם
הַמְּטַשְׁטֵשׁ אֶת הַגְּבוּלוֹת
אוֹ לְפָחוֹת
הַעֲנֵק אוֹתָן לַשֵּׂכֶל
קַח אֶת שְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים לַחְשֹׁב
לַחְקֹר
לָדַעַת
שֶׁהֲרֵי גַּם אִם תְּבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם וְלַהֲרֹג
הֲרֵי קֹדֶם עָלֶיךָ לְגַלּוֹת
מִיהוּ בְּדִיּוּק
הָאוֹיֵב שֶׁלְּךָ.
צייר לי פצצה
לקראת נאומו של בנימין נתניהו בעצרת האו”ם באוקטובר, רווחו הערכות כי ראש הממשלה שוב ישתמש באיור כדי להעביר את המסר שלו נגד איראן, לאחר ששנה קודם לכן הציג בנאומו באו”ם רישום פצצה עם פתיל. אומת האינטרנט התגייסה לעניין ויצרה שלל איורים בהם יוכל להשתמש נתניהו.
מה הופך אדם לגיבור?
אוקטובר בישר גם על צאת סרטו התיעודי של יואב שמיר 10% – מה הופך אדם לגיבור.
פיית הגראס
פיית הגראס הגיחה לתודעת ציבור הסטלנים בשלהי נובמבר, לאחר שהחלה לתלות ברחבי הארץ שלטי רחוב שאליהם הוצמדו דגימות פרחי קנאביס להנאת העוברים והשבים. באופן חינני במיוחד, רבים מהשלטים שתלתה פיית הגראס (שבהמשך התברר כי היא למעשה “פיון” בן 27), כללו ציטוטים משירים שבשמם מופיעה המילה פרח, החל מ”פרחים בקנה” של רותי נבון וכלה ב”תשאירי לי פרח” של להקת שוטי הנבואה.
הרפתקאות אפרטהייד
משרד הנסיעות הרפתקאות אפרטהייד, המציע טיולים מאורגנים לישראל – החל מסיורים לאורך “החומה הגדולה של ישראל” וכלה בטעימה מחיי הלילה שוקקי החיים של עזה – הפיק בנובמבר סרטון ראשון לעידוד תיירות לישראל.
שתילים במכלי גז מדמיע
תושבי הכפר הפלסטיני בילעין, המנהלים מאז שנת 2005 מאבק נגד גדר ההפרדה הגוזלת את אדמותיהם, ידועים בשיטות המחאה היצירתיות שלהם. במהלך הפגנותיהם הם כבר הספיקו להתחפש לבני שבט נאבי מהסרט אווטאר, להפגין בחג עיד אל-אדחא כשהם לבושים במיטב חליפות החג וכאשר ילדי הכפר נושאים בלונים בצבעי דגל פלסטין, וליצור פסל של סמל השלום מרימוני גז מדמיע שירו לעברם חיילי צה”ל.
תושבי בילעין מצאו גם השנה דרך יצירתית להביע את מורת רוחם על גזל אדמותיהם, כאשר החלו להשתמש במכלים הריקים של רימוני גז מדמיע שירו לעברם חיילי צה”ל, בתור עציצים.
הוגוורטס הצטרף לחרם על ישראל
אתר החדשות הסאטירי פאן ערבייה אינקוויירר דיווח בדצמבר כי בית הספר הוגוורטס, מוסד הלימודים הסקוטי הנודע לכישוף ולקוסמות, הודיע על הצטרפותו לחרם האקדמי הבינלאומי על ישראל, ועל הפסקת השתתפותו במספר מיזמים משותפים עם המדינה.
בהודעה שפירסמה מנהלת בית הספר, מינרווה מקגונגל, נאמר כי ההחלטה התקבלה “כאות הזדהות עם מכשפים, מלומדים ותלמידים לקוסמות שהחופש האקדמי שלהם נשלל בשטחים הכבושים”, וכי “הפרת החוק הבינלאומי והחלטות האו”ם על ידי ישראל פוגעת במכשפות וקוסמים פלסטינים צעירים”.
בעקבות הצטרפות הוגוורטס לחרם על ישראל, יבוטלו תוכניות חילופי סטודנטים של בית הספר עם מספר מוסדות קוסמות ישראלים, ובית הספר יבטל את השתתפותו בטורניר קווידיץ’ שייערך בחסות משרד התיירות הישראלי באילת הקיץ. בית הספר הודיע גם כי שיתוף פעולה מחקרי עם אוניברסיטת אריאל, שמטרתו פיתוח שרביטי קוסמים הניתנים לשטיפה במדיח כלים, יופסק באופן מיידי.
החלטת הוגוורטס מצטרפת למהלכים דומים עליהם הודיעו לאחרונה מספר מוסדות חינוך בצפון אמריקה. בין המוסדות שכבר הצטרפו לחרם האקדמי על ישראל נמנים בתי ספר התיכון “סאנידייל”, “סוויט ואלי”, “בייסייד”, “מקינלי” ו”ווסט בוורלי” בארה”ב, חטיבת הביניים “דגראסי” בקנדה, ובית הספר היסודי של ספרינגפילד בארה”ב.
קונצרט בשער לשכת הגיוס
בראשית דצמבר, הגיע עומר סעד – דרוזי תושב מג’אר ומוסיקאי מחונן – ללשכת הגיוס בטבריה והצהיר על סירובו לשרת בצבא מטעמי מצפון. הוא נעצר ונשפט למאסר למאסר בכלא 6. אך בטרם כניסתו ללשכת הגיוס, סעד ניגן בויולה בכניסה ללשכה.
התשובה של עזה ל”שפגאט” של ואן דאם
קומיקאים פלסטינים בעזה הפיקו בדצמבר סרטון פארודיה של הפעלול הנועז שביצע ז’אן קלוד ואן דאם בפרסומת של חברת וולוו – “שפגאט” בין שתי משאיות נוסעות. בסרטון העזתי, ביצע מחמוד זווייטר פעלול דומה – גם אם פחות נועז – בין שתי מכוניות, שהוסעו בדחיפה בשל מחסור בדלק ברצועה. “זה לא הופך את הפעלול של ואן דאם לטוב יותר משלנו, אבל למרבה הצער פשוט אין לנו דלק בעיר”, הסביר.
חיפוש דירות בתל אביב – המחזמר
דצמבר הביא עמו גם מחזמר מבית היוצר של דור נחום, שלי צור ומאיה טל, המיועד לכל מי שמאסו מחיפוש הדירות המייגע בכרך הגדול.
צעדת החופש
באמצע דצמבר יצאו מאות מבקשי מקלט אפריקאים מ”הכלא הפתוח” הסמוך לבית כלא סהרונים שבנגב, והחלו לצעוד לכיוון ירושלים, חלקם בלי ביגוד מתאים לחורף ובכפכפים.
וילצ’רסקי בתפקיד בגין
בהפגנה למען לגליזציה של קנאביס שהתקיימה בדצמבר בכיכר רבין בתל אביב, עלה לבמה גדי וילצ’רסקי, דמות בדיונית שאימץ הסטנדאפיסט החיפאי עידן מור, ובמחווה לראש הממשלה לשעבר מנחם בגין, נשא נאום חוצב להבות שכלל קטעים שנלקחו מתוך הנאום המפורסם שנשא בגין באותו כיכר ערב בחירות 1981, תוך התאמות מתבקשות להפגנה למען לגליזציה.
“בדרך כלל, פה בכיכר, יש הרבה דגלים סחים. היום יש כאן הרבה דגלים ירוקים. זהו ההבדל המוסרי, ההיסטורי, האידיאולוגי, בינינו לבין השלטון הסחי הצורר. שרת הבריאות, תזכירו לי את שמה, יעל גרמן, אמרה את האיוולת על מריחואנה רפואית. עד הבוקר, לא ידעתי מה זה מריחואנה רפואית, ולא ידעתי מה פירושה. המריחואנה היא רפואית לכולנו! אנחנו עם שכולו בפוסט טראומה. זוהי זכותנו המוסרית, האידיאולוגית והחופשית לעשן שאכטה. סטלנים! דלוקים! יהודים!!”, הכריז וילצ’רסקי מעל לבמה.
חג המולד בית לחם: עץ אשוח עשוי גדר תיל
תושבי בית לחם חגגו בדצמבר בדרך מקורית את חג המולד: הם הציבו בכיכר מנג’ר, הכיכר המרכזית של העיר, עץ אשוח עשוי גדר תיל, שעליו תלו כקישוטים מכלי רימוני גז שנורו על ידי צה”ל לעבר תושבי מחנה הפליטים עאידה הסמוך.
צה”ל נגד סנטה קלאוס
חייל צה”ל מכוון רובה לעבר מפגין פלסטיני בתחפושת סנטה קלאוס בכפר בילעין. צולם בדצמבר, יומיים אחרי חג המולד.
ברית המילה של דוד יאשה
יצירה של הציירת זויה צ’רקסקי.
