מדמיון למציאות: סיפורם של אולפני הקולנוע עזה-ווד

עשור חלף מאז שנהרס בית הקולנוע האחרון בעזה, והתאומים תושבי הרצועה אחמד אבו נאסר (‘טרזן’) ומוחמד אבו נאסר (‘ערבי’), שאהבתם הגדולה ביותר היא סרטים, אף כי מעולם לא זכו לצפות בסרט בבית קולנוע, החליטו ליצור יש מאין.

בראשיתו של העשור השני של המאה ה-21, הם הקימו אולפני קולנוע דמיוניים בשם ‘עזה-ווד’, על משקל הוליווד, כדי להפיק את הסרטים שהם תמיד חלמו ליצור. בהיעדר תעשיית קולנוע מקומית וציוד מקצועי, החליטו השניים, שהתגוררו יחד בחדר קטן בעזה, להסתפק בשלב ראשון בעיצוב כרזות של סרטים דמיוניים.

“הרעיון הוא שכל מי שיראה את הפוסטר, יצטרך לדמיין את הסרט, למרות שלמעשה אין סרט כזה” הסבירו האחים בראיון לעיתון הבריטי גרדיאן. הם בחרו לסרטים שמות של מבצעים צבאיים של ישראל כמו ‘עופרת יצוקה’, ‘ענבי זעם’, ‘אביב נעורים’ ו’חומת מגן’, “בגלל שהם הזכירו לנו שמות של סרטי מלחמה”.

בהמשך, אחמד ומוחמד, תאומים זהים, הגביהו את הרף והחליטו לנסות את כוחם ביצירה קולנועית של ממש. השניים יצרו סרט באופן מאולתר קצר בשם ‘מסע בצבעים’ – שמו של מבצע של צה”ל במחנה הפליטים בלטה בימי האינתיפאדה השנייה.

“זהו סרט קצר בן שבע דקות, שעוסק במחלוקת הפוליטית הפנים פלסטינית בעזה”, סיפרו האחים אבו נאסר. “הסרט מציג את הניגוד בין העימותים שהתחוללו בין צה”ל לפלסטינים בגדה המערבית בזמן המבצע הצבאי ‘מסע בצבעים’, לבין העימותים שהתרחשו באותו זמן בין הפלגים הפלסטינים בעזה. גם בגדה וגם בעזה היו קורבנות, אבל ההבדל היה שבעזה פלסטינים הרגו זה את זה”.

הסרט, בסגנון הוליוודי, מציג שני לוחמים פלסטינים – שחזותם זהה לחלוטין (מגלמים אותם האחים התאומים) – המנסים להרוג זה את זה. בסופו של הסרט, כאשר מגיע ‘רגע האמת’ ושניהם ניצבים זה מול זה, נכונים להילחם עד המוות, מגיח לפתע מסוק ישראלי מלמעלה והורג את שניהם. הדימוי ברור: הקרע הפנים פלסטיני בין חמאס לפתח משרת את ישראל ופוגע בכל הפלסטינים.

בשנת 2011 זכו התאומים אבו נאסר להגשים חלום. השניים הוזמנו לארה”ב להקרנה של סרטם ‘מסע בצבעים’, ובדרך לא דרך הצליחו לצאת מעזה דרך מצרים, ולקבל אשרות כניסה לארה”ב. באירוע שנערך בעיר אוסטין בטקסס, הוקרן סרטם, ומיד אחר כך, הוזמנו השניים לצפות בראשונה בחייהם בקולנוע בסרט באורך מלא לפי העדפתם. בחירתם – ‘בכי ולחישות’ של הבמאי אינגמר ברגמן.

עוד חלום מתגשם

כבר מההתחלה, עוד כאשר יצרו רק פוסטרים של סרטים דמיוניים, האחים חלמו בגדול, ושיבצו בכרזות את סמל פרס דקל הזהב של פסטיבל קאן. “נהגנו להוסיף את סמל דקל הזהב לפוסטרים של עזה-ווד למרות שבקושי ידענו אז במה מדובר”, הסבירו, מבלי לדעת שחלומותיהם יתגשמו בתוך כשנתיים.

בפברואר 2013, התאומים אבו נאסר שוב ניסו את כוחם ביצירה קולנועית של ממש. הם הצליחו לצאת מעזה לירדן שם צילמו, ביום אחד, סרט אילם קצר בן 14 דקות בתקציב של 7,000 דולרים. הסרט ‘קונדום יצוק’, אשר שואב את שמו ממבצע צה”ל ‘עופרת יצוקה’ משנת 2009 ושעלילתו מתרחשת בימי המבצע, מביא את סיפורם של זוג נשוי שמנסים למצוא לעצמם רגעים קטנים של אינטימיות על רקע רעמי הפצצות צה”ל וצרחות תינוקם הבוכה.

דרכם של האחים מקולנוע דמיוני למציאות הושלמה לאחר ש’קונדום יצוק’ הפך במאי 2013 לסרט הקצר הפלסטיני הראשון מעולם שהיה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן.