אין אדם שאינו פגיע, מפחד או סובל מחוסר בטחון בשלב מסוים בחייו. פרויקט “What I Be” של הצלם האמריקאי סטיב רוזנפילד מבקש להציג את הצד הפגיע הנסתר של אנשים, באמצעות צילומי דיוקן כנים בהם אנשים חושפים באומץ רב את הפגיעות שלהם. או כדבריו של רוזנפילד, “בניית ביטחון דרך חוסר ביטחון”.
“בחברה של ימינו, אנו נדרשים להתנהג ולהיראות באופן מסוים. לעיתים קרובות, אם אנו חורגים מאותן דרישות, אנחנו נשפטים, הופכים למושא ללעג, ולפעמים אפילו נהרגים עקב כך”, כתב רוזנפילד באתר האינטרנט שלו.
במסגרת הפרויקט, מבקש רוזנפילד מהמצולמים לכתוב על גופם את מקור חוסר הבטחון שלהם, בין אם מדובר במראה חיצוני, מוגבלויות, טראומות או התעללות גופנית ומינית. בה בעת, הם מתבקשים גם להשלים את המשפט “אני לא… שלי” (…I am not my).
“בכך שהמצולמים מצהירים ‘אני לא… שלי’, הם טוענים שהם אמנם מתקשים בסוגיות הללו, אך בה בעת לא מאפשרים להן להגדיר אותם בתור בני אדם”, כתב רוזנפילד.
“מטרת הפרויקט היא לעורר מודעות לפצעים שאנשים נושאים עמם בחברה, בעיות קשות שמלוות את חלקנו בחיים, ואשר רובנו נאבקים בהן על בסיס יומיומי. אני קורא לכל צופה להתבונן בכל תמונה ולשים את עצמו בנעליו של כל מצולם. אם תאפשרו לעצמכם להרגיש את מה שהם מרגישים, אולי תבחינו במשהו שלא ראיתם בעבר”, הסביר רוזנפילד.
הפרויקט, שהחל בספטמבר 2010, כולל למעלה מאלף צילומים, ורוזנפילד תיכנן להוציא ספר שיכלול חלק מהצילומים.
