40,000,000,000,000,000,000 בייט של מידע עולה לאינטרנט מדי שנה. מעולם לא עמדה לרשותנו כמות כה גדולה של מידע. אז מה אנחנו עושים עם כל המידע הזה?
למרות זינוק בכמות המידע בזכות האינטרנט, בני אדם יודעים כיום פחות על המתרחש סביבם מאשר לפני 20 שנה. למרות כיסוי תקשורת בלתי פוסק של העימות במזרח התיכון, 63% מהאמריקאים בגילאי 18-24 אינם מסוגלים למצוא את עיראק במפה של המזרח התיכון. 9 מתוך 10 לא מסוגלים למצוא את אפגניסטן במפה.
מעולם לא היה לנו מידע רב כל כך על כדור הארץ, אולם היכולת שלנו לשמור עליו ממשיכה להתדרדר. מעולם לא עמדה לרשותנו כמות כה גדולה של מידע פיננסי, אולם בכל אחת משמונה השנים החולפות, יותר אמריקאים הכריזו על פשיטת רגל מאשר סיימו לימודים באוניברסיטה, ומספר מרכזי הקניות בארה”ב כפול כעת ממספר בתי הספר התיכונים. מעולם לא עמד לרשותנו מידע רב כל כך על בריאות, אבל לא נראה שאנחנו הופכים לבריאים יותר.
אולי אנחנו שואבים יותר מדי מידע ממקורות לא נכונים… לראשונה בהיסטוריה, ילדים שואבים כיום את מרבית המידע שלהם מגופים שמטרתם למכור להם משהו, ולא מהמשפחה, מבית הספר או בית תפילה.
אנחנו היפר-מקושרים, אבל אל מה?
אולי אנחנו מתבלבלים בין מידע לידע, ובין ידע לחוכמה. ההבדל בין ידע מהיר לידע איטי מאוד ברור: ידע מהיר מתרכז בפתרון בעיות, בדרך כלל טכנולוגיות, ואילו ידע איטי עוסק במניעת הבעיות מלכתחילה.
חוכמה כרוכה בראייה מעבר לרושם המיידי, תוך הבנה רחבה ומעמיקה יותר של: התמונה הגדולה, הטווח הארוך, טובת הכלל, מורכבות ומשמעות עמוקה יותר, דקויות וריבוי משמעויות, שלמות עם מערכות חיים אנושיות וטבעיות, הדדיות, העובדה ש”תמיד יש משהו מעבר”, ואחדות הרוח אשר ביסוד כל פרטי החיים.