הוצאת ‘ידיעות ספרים’ היקרה,
תודה רבה על בקשתכם לפרסם תרגום חדש לעברית של הרומן פרי עטי ‘הצבע ארגמן’, אולם אין באפשרותי להרשות זאת בעיתוי הנוכחי בשל הסיבה הבאה: כפי שאתם ודאי יודעים, בסתיו האחרון התכנס בדרום אפריקה ‘טריבונל ראסל’ על פלסטין, וקבע כי ישראל מקיימת שלטון ממוסד של אפרטהייד ורודפת את העם הפלסטיני, הן בתחומי ישראל והן בשטחים הכבושים. העדויות ששמענו, הן מישראלים והן מפלסטינים (אני נמניתי על חבר המושבעים) היו מצערות. אני גדלתי תחת שלטון אפרטהייד בארה”ב, אולם המצב שתואר בפנינו גרוע בהרבה. למעשה, דרום אפריקאים רבים שהשתתפו בטריבונל, בהם דזמונד טוטו, חשו כי הגירסה הישראלית של פשעים אלו גרועה אף יותר מזו שממנה הם סבלו תחת הממשל הגזעני ששלט בדרום אפריקה במשך שנים.
כולי תקווה כי התנועה הבלתי אלימה למען חרם, משיכת השקעות והטלת סנקציות על ישראל (BDS), בה אני שותפה, תהיה בעלת השפעה מספקת על החברה האזרחית בישראל כדי להביא לשינוי המצב.
בהקשר זה, הרשו לי להציג דוגמא קודמת לאופן שבו ‘הצבע ארגמן’ היווה חלק ממאמץ כלל עולמי לשים קץ למנהג ההרסני של האנושות ליטול צלם אנוש מקבוצות אוכלוסיה שלמות. כאשר הסרט ‘הצבע ארגמן’ הושלם, נדרש הבמאי סטיבן שפילברג להחליט האם להתיר את הקרנתו בדרום אפריקה. אני התנגדתי לכך מכיוון שכפי שקורה כיום ביחס לישראל, היתה באותה עת תנועה למען חרם, משיכת השקעות והטלת סנקציות על דרום אפריקה, שתכליתה היתה לשים קץ לשלטון האפרטהייד של דרום אפריקה.
זו לא היתה החלטה קשה במיוחד עבורי: אני מאמינה בשיטות לא אלימות לשינוי חברתי, גם אם לעיתים נדרש זמן רב ביותר עד שהן נושאות פרי. עם זאת, הצטערתי על כך שלא היתה באפשרותי לחלוק את הסרט באופן מיידי עם אנשים כמו נלסון מנדלה או אלמנתו וילדיו של סטיבן ביקו, שנרצח באכזריות בזמן שהיה במעצר משטרתי.
החלטנו להמתין, וכמה מאושרים היינו כאשר שלטון האפרטהייד התפרק ונלסון מנדלה נבחר לנשיאה השחור הראשון של דרום אפריקה. רק אז, שלחנו את סרטנו היפיפה! ועד ליום זה, כאשר אני מבקרת בדרום אפריקה, אני יכולה להרים את ראשי בגאווה, ודבר אינו פוגם באהבה שתושבי ארץ זו ואני חולקים.
מה שאני מתכוונת לומר הוא, שהייתי מאוד רוצה לדעת שתושבי ארצכם, במיוחד הצעירים שבהם והפעילים היהודים והפלסטינים האמיצים למען צדק ושלום, קוראים את ספריי. כולי תקווה שיום אחד, אולי בקרוב, זה יתרחש. אולם טרם הגיעה העת לכך.
עלינו להמשיך לפעול למען מטרה זו, אך בינתיים עלינו להמתין.
מתוך אמונה שמעשים קטנים מסוגלים לקדם עתיד צודק,
אליס ווקר