האמת הממשית שאינה מעיזה להיאמר היא שאיש לא שולט במצב. אף אחד! אתם לא מצליחים להבין את מוניקה לווינסקי, אתם לא מצליחים להבין את נתניהו. זה בגלל שאיש לא שולט בעניינים. הדברים נקבעים על פי המשוואות של דינמיקה וכאוס.
אמנם יש ישויות שמנסות לשלוט, כמו הבנק העולמי, המפלגה הקומוניסטית, העשירים או מישהו אחר. אבל הניסיון לשלוט כרוך בהמון עוגמת נפש, מכיוון שהתהליך שאנחנו נמצאים בעיצומו יתפוס בביצים את כל מי שיש לו צורך כפייתי בשליטה, ויטיח אותו בקיר. זה בערך כמו לנסות לשלוט בחלום.
לו הייתי חסיד של התפיסה לפיה מוסדות אנושיים הם חיוניים כדי להוציא אותנו מהבוץ, אז הייתי מאוד מיואש כי, כפי שאמרתי, איש לא שולט במצב. לא קרן המטבע הבינלאומית, לא האפיפיור, לא המפלגה הקומוניסטית, לא היהודים, לא, לא, לא. איש לא שולט במצב.
אז מאיפה שואבים תקווה? האם מצבנו אינו דומה לרכבת דוהרת שיצאה מכלל שליטה? אני לא חושב כך. אני חושב שזה שהיא יצאה מכלל שליטה הוא הדבר הכי מעורר תקווה שיש! אחרי ככלות הכל, משליטתו של מי היא בכלל יצאה? אתם ואני מלכתחילה לא שלטנו בה! אז למה שנחשוש מכך שהיא יצאה מכלל שליטה? הרי אם היא יצאה מכלל שליטה, זה אומר שהצד שלנו מנצח!
