הם כבשו את פסגת מצעדי הפזמונים ואז הוציאו ספר הדרכה בשם ‘הדרך הקלה ליצור להיט שיגיע לפסגת מצעד הפזמונים’. אחר כך הקימו קרן שמחלקת פרס שנתי ל’אמן הגרוע ביותר בבריטניה’, אבל עם טוויסט מטורף: סכום הכסף שמקבל מי שזוכה בפרס היה כפול מהסכום שמקבל מי שזוכה בפרס המכובד של ‘אמן השנה בבריטניה’ שמוענק באופן רשמי על ידי המדינה. בסוף, הם משכו מהבנק במזומן את כל רווחי הלהקה שנותרו (מיליון ליש”ט) ושרפו את השטרות במדורה גדולה. סיפורם המדהים של חברי להקת הפופ הבריטית המצליחה KLF.
ב-23 באוגוסט 1994 עשו חברי להקת הפופ הבריטית KLF, ביל דרמונד וג’ימי קאוטי, את הלא יאומן: הם שרפו במדורה שטרות כסף בשווי מיליון ליש”ט. הסכום היווה את מרבית כספי קרן K שייסדו, ומקורו היה ברווחי דרמונד וקאוטי מימי הצלחתה של KLF. האם זה היה פשע או מעשה טירוף? השקעה או אמנות? אמירה פוליטית או שטות? תחליטו בעצמכם.
ההחלטה למשוך מהבנק מיליון ליש”ט בשטרות חדשים של 50 ליש”ט, ולשרוף אותם, היתה רק אחת משורה של יוזמות אמנותיות שביצעו דרמונד וקאוטי לאורך השנים. כך למשל, בשנת 1998, הם החליטו להוכיח כמה מוסיקת הפופ בבריטניה שבלונית, והוציאו תחת שם בדוי סינגל הומוריסטי שכל תכליתו היתה להפוך להצלחה מסחרית. השיר, שרובו ככולו היה מורכב מדגימות משירים אחרים, זינק למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי, ובעקבות הצלחתו פרסמו דרמונד וקאוטי ספר הדרכה בשם ‘הדרך הקלה ליצור להיט שיגיע לפסגת מצעד הפזמונים’.
בהמשך, הודיעו השניים על פרישתם מתעשיית המוסיקה (“כדי להפוך לאמנים”, כדבריהם), ובהופעתה האחרונה של להקת KLF, בטקס פרסי “בריט” בשנת 1992, הם ירו כדורי סרק ממקלע לעבר הקהל.
ב-1993 הקימו דרמונד וקאוטי את קרן K, ועוד באותה שנה, השיקה הקרן פרס אלטרנטיבי המוענק מדי שנה לאמן הגרוע ביותר בבריטניה. הפרס עורר רגשות מעורבים כבר מתחילתו. כך למשל, לזוכה הראשונה בפרס – הפסלת רייצ’ל ווייטריד – נודע על זכייתה בפרס (בסך 40 אלף ליש”ט) זמן קצר בלבד לפני שהוכתרה כאמנית הצעירה של השנה בבריטניה, תואר אולי מכובד יותר, אך נושא פרס צנוע יותר בסך 20 אלף ליש”ט.
באותה שנה ערכה קרן K גם את התערוכה הראשונה שלה – באמצע שדה חקלאי. בתערוכה הוצגה מסגרת עץ שאליה חוברו במסמרים שטרות כסף בסכום כולל של מיליון ליש”ט. הכוונה היתה בסופו של דבר להעניק את היצירה כמתנה למוזיאון או גלריה שיתחייבו להציג אותה למשך תקופה, ואחר כך יוכלו למכור אותה במכירה פומבית, כאשר כל ההכנסות ישמשו לסיוע לאמנים צעירים. אלא שאף מוסד לא רצה את היצירה, ככל הנראה בשל עלויות האבטחה והביטוח הגבוהות הכרוכות בכך, ומיליון הליש”ט הוחזרו לבנק.
לא חלפה שנה, ודרמונד וקאוטי שוב משכו מהבנק מיליון ליש”ט בשטרות חדשים, לפרויקט האחרון שלהם והשנוי ביותר במחלוקת: לשרוף מיליון ליש”ט.