איך זה שישראל, שמעטות הן המדינות שהשקיעו כמותה בפיתוח מערכות הגנה מפני טילים, לא מצליחה להתמודד עם טילי קטיושה שעולים 500 דולר בלבד? האם ייתכן כי חוסר האונים של ישראל לנוכח מטחי הטילים הפוגעים בישובי הצפון (שלא לדבר על טילי הקסאם בדרום הארץ) הוא עדות למדיניות השקעה כושלת של מערכת הביטחון בתחום ההגנה מטילים?
סוללות טילי פטריוט שנפרסו כדי להגן על ישובי צפון הארץ מהוות דוגמה מצוינת לכך. טיל פטריוט, שמחירו עשוי להגיע למיליון דולר ליחידה, הוא שיטה בזבזנית ביותר ליירוט טיל קטיושה שמחירו מסתכם ב-500 עד 2,000 דולר, אמר לאחרונה ג’ון פייק, מנהל מכון המחקר בתחום הביטחון GlobalSecurity, בראיון לעיתון “בוסטון גלוב”.
מערכת טילי החץ, שעלותה הכוללת עשויה להגיע ל-2 מיליארד דולר לפי נתוני מכון המחקר הוושינגטוני, הפדרציה של מדענים אמריקאים (FAS), אף היא אינה מועילה כנגד טילי קטיושה שכן היא מיועדת להתמודד עם טילים בליסטיים, ולא עם טילים קצרי טווח.
פתרונות אחרים הנמצאים בפיתוח יקרים לא פחות. עלותה של מערכת הטילים סטאנר, שמפתחת חברת רייתאון עבור מערכת הביטחון, מוערכת בכרבע מיליארד דולר. מערכת סקיי גארד שעל פיתוחה עבור ישראל עמלה חברת נורתרופ גרומן האמריקאית, הושעתה בשל עלויות גבוהות לאחר שהושקעו בה כ-300 מיליון דולר.
בעולם שבו אנשים חמושים בסכינים מצליחים להביא להפלת מגדלי מרכז הסחר העולמי, וצעירים פלשתינים חסרי תקווה מייצרים חגורות נפץ תוצרת בית ומתאבדים עימן, לא יצליחו מערכות נשק – מתוחכמות ככל שיהיו – להשיג ביטחון לאיש. ניצחון ושקט לעולם לא יושגו בטילים. לא בטיל קטיושה של 500 דולר ולא בפצצה החכמה שקטלה עשרות ילדים לבנונים בכפר כנא.