ממשלת ארה”ב האשימה את ק.ג.ב הסובייטי, והמודיעין הבריטי טען שמי שעומד מאחורי המזימה אלו מרגלים ארגנטינאים. אבל מי שהיה אחראי להקלטה המזויפת של שיחת הטלפון בין נשיא ארה”ב, רונלד רייגן, וראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ’ר, היתה לא אחרת מאשר להקת האנרכו-פאנק הבריטית קראס.
הסיפור המלא של תעלול המחאה שביצעה הלהקה בשנת 1982 נחשף רק כעבור יותר משלושה עשורים בעקבות הסרת החיסיון מעל שלל מסמכים סודיים בבריטניה. קראס ביצעה מגוון פעולות מחאה אנטי-ממסדיות בשלהי שנות ה-70 ותחילת שנות 80, אולם המוצלחת שבהן היתה ללא ספק עריכתן מחדש של הקלטות קטעי ראיונות של רייגן ותאצ’ר באופן שיישמעו כמו שיחת טלפון בין שני מנהיגי “העולם החופשי” בה הם מתווכחים על מלחמת פוקלנד ודנים באפשרות של שימוש בנשק גרעיני בגרמניה.
בהקלטה נשמע רייגן אומר לתאצ’ר כי עליה “לשלוט בעצמה”, וגוער בה על כך שאישרה לצבא הבריטי להטביע את ספינת חיל הים הארגנטינאית ‘בלגרנו’ למרות שלא נכנסה לתחום ההסגר הימי שהכריזו הבריטים – מתקפה שעלתה בחייהם של 323 מלחים ארגנטינאים. “למה הושמדה בלגרנו? את נתת את הפקודה לעשות זאת. הארגנטינאים התרחקו מהאזור באותה עת”, אמר רייגן כביכול בשיחה.
חברי להקת קראס שלחו את ההקלטה המזויפת לעיתונים בהולנד, והללו פנו למקורביה של תאצ’ר כדי לברר האם מדובר בהקלטה אמיתית. אנשי ראש ממשלת בריטניה מסרו בתגובה כי מדובר במהתלה ושההקלטה מפוברקת, ובכך לכאורה הסתיימה הפרשה. אולם מסמכים רשמיים של ממשלת בריטניה, שסיווגם הבטחוני הוסר לראשונה בינואר 2014, מראים כי בצמרת ממשלת בריטניה המשיכו לדון בהקלטה במשך יותר משנה, וכי המוחות המבריקים ביותר בקהילת המודיעין המערבית עמלו בקדחתנות כדי לחשוף את מקור ההקלטה.
במשרד ראש הממשלה הבריטי החלו לעבור על תמלילי שיחותיה של תאצ’ר על רייגן בחיפוש אחר הוויכוח שלכאורה התרחש בין שני המנהיגים. בה בעת, מצדו השני של האוקיינוס האטלנטי, משרד החוץ של ארה”ב הצליח כעבור מספר חודשים לשים את ידו על ההקלטה, ומיהר להכריז בריש גלי כי מדובר בתעמולה מתוחכמת שמפיצה ברה”מ. העיתון הבריטי הנחשב ‘סאנדיי טיימס’ אף פירסם כתבה סנסציונית תחת הכותרת “איך ק.ג.ב הצליח לשטות העיתונות המערבית”.
עם זאת, לא כולם היו שותפים לדעה כי מדובר בתעמולה סובייטית. שירות הביון הבריטי MI6 אמנם העריך כי ההקלטה מהווה שלב חדש במנגנון התעמולה של ברה”מ, אולם משרד החוץ הבריטי גרס כי מי שעומד מאחורי ההקלטה המזויפת אלו דווקא שירותי הביון של ארגנטינה, שביקשו להביך את ראש ממשלת בריטניה בעקבות המלחמה בין שתי המדינות על איי פוקלנד. בכל מקרה, ודאי שאיש לא העלה על דעתו כי המקור הוא הקלטה חובבנית של להקת פאנק ממזרח אנגליה. “אין כל מידע שמצביע על כך שקבוצה או אדם חתרני כלשהו בתוך בריטניה היה מעורב ביצירת ההקלטה”, נכתב במזכר סודי שהוציא משרד החוץ הבריטי.
במשך יותר משנתיים ניהלו MI6, סוכנות הביון המרכזית של ארה”ב (CIA) ומשרדי החוץ האמריקאי והבריטי דיונים ערים לגבי מקור ההקלטה, אולם בסופו של דבר לא הם היו אלה שהצליחו לחשוף מי באמת עמד מאחוריה, אלא העיתון הבריטי “אובזרוור”, אשר דיווח בינואר 1984 כי להקת קראס האנרכיסטית היא שיצרה את ההקלטה המפוברקת. בעקבות הגילוי, פשטה המשטרה על הסקווט של קראס בכפר במחוז אסקס.
עם זאת, התכתובות הפנימיות בתוך ממשלת בריטניה נמשכו, וכעבור שלושה חודשים ביקשה תאצ’ר להתייעץ עם שירותי הביון ומשרד החוץ האם כדאי לה להתייחס להקלטה המזויפת בראיון לתוכנית התחקירים “פנורמה”. התשובה שקיבלה כללה ציטוטים של דיווחים סותרים בתקשורת שהטילו את האחריות הן על ק.ג.ב והן על להקת קראס. העצה שניתנה לה בסופו של דבר: עדיף להימנע מכל התייחסות פומבית לפרשה.
השתלשלות האירועים מדהימה במיוחד בהתחשב בכך שההקלטה המקורית לא היתה משכנעת במיוחד, ומהווה עדות לפרנויה שאחזה בשירותי הביון של המערב בתקופת המלחמה הקרה. קטעים מתוך ההקלטה המזויפת של תאצ’ר ורייגן אף נכללו בהמשך בתקליט שהוציאה קראס.
בעקבות הסרת החיסיון מעל המסמכים המסווגים בתחילת 2014, הביע סולן קראס, סטיב איגנורנט, תדהמה מכך שהתעלול של הלהקה עורר דאגה כה רבה בצמרת הממשל. “זה קצת מדאיג שמשהו כזה מגוחך הצליח להפיל בפח ממשלות. אני די המום שההקלטה הכתה כאלה גלים”, אמר איגנורנט, המשמש כיום כעובד חילוץ ימי, לאתר באזפיד.
“נגן הבס פיט רייט נעלם איזה יום בקומה השנייה עם ערימה של קלטות, ובעזרת סכין גילוח וסלוטייפ חתך והדביק את סרטי ההקלטה שאותם הקליט מטלוויזיה שחור לבן עם קליטה גרועה. בתור בדיחה הוא שלח את זה לכמה עיתונים באירופה. לא העלינו על דעתנו שמישהו יתייחס לזה ברצינות. אבל מתברר שכן”.
