אני לא אישה?

אליס ווקר, מחברת הרומן “הצבע ארגמן”, מקריאה עיבוד של הנאום המפורסם “אני לא אישה?” שנשאה פעילת זכויות הנשים והשחורים סוג’ורנר טרות’ (“אמת זמנית”) בשנת 1851 – עשרים וארבע שנים אחרי ששוחררה מעבדות.

מתוך ערב הקראה מספרו של הווארד זין “היסטוריה עממית של ארצות הברית” שנערך בשנת 2006. תרגום לעברית למטה.

“ובכן ילדים, במקום שבו יש כל כך הרבה רעש, המצב בוודאי לא טוב. אני חושבת שעם כל הדיבורים על זכויות של השחורים בדרום והנשים בצפון, הגברים הלבנים יהיו בצרות בקרוב. אבל על מה כל הדיבורים פה?

הגבר שם אומר שצריך לעזור לנשים לעלות לכרכרות, לשאת אותן מעל לשלוליות, ולדאוג שתמיד יישבו במקום הטוב ביותר. לי אף אחד לא עוזר לעלות לכרכרה, או נושא אותי מעל לשלולית, או שומר לי את המקום הטוב ביותר! והאם אני לא אישה?

הסתכלו עלי! תראו את הזרוע שלי! אני חרשתי, שתלתי, ואספתי תבואה למלא בה את האסם, ולא היה גבר שעשה זאת טוב ממני! והאם אני לא אישה? יכולתי לעבוד כמו גבר ולאכול כמו גבר – אם רק היה לי מספיק – וגם לספוג הצלפות שוט! והאם אני לא אישה? הבאתי לעולם 13 ילדים, וראיתי את כולם כמעט נמכרים לעבדות, וכשבכיתי בדמעות של אם, אף אחד חוץ מישו לא שמע אותי! האם אני לא אישה?

ואז הם מדברים על הדבר הזה שנמצא בראש; איך הם קוראים לו? אינטלקט… מה הקשר בין זה ובין זכויות נשים או זכויות שחורים? אם לי יש ספל של רבע ליטר, ולך ספל של חצי ליטר, האין זה נבזי למנוע ממני למלא את הספל הקטן שלי?

והנה גם האיש הקטן לבוש שחור שעומד שם מאחור וטוען שנשים לא יכולות ליהנות מאותן זכויות כמו הגברים, כי ישו לא היה אשה! מאין בא הישו שלך? מאין בא הישו שלך?! מאלוהים ומאישה! לגברים לא היה שום חלק בזה.

אם האישה הראשונה שברא אלוהים היתה חזקה מספיק להפוך את העולם על ראשו בכוחות עצמה, ודאי כל הנשים יחדיו מסוגלות להפוך אותו בחזרה ולהשיב את הסדר על כנו! ועכשיו שהן מבקשות לעשות זאת – מוטב לגברים שיניחו להן.”