אמן הרחוב הספרדי סילבסטרה סנטיאגו, הידוע בכינוי פג’ק (Pejac), החל לצייר על קירות לאחר שגישתם לאמנות של מורי האמנות שלו בבית הספר עצבנה אותו.
סגנון הציור המינימליסטי הפך לסימן ההיכר של פג’ק, שבניגוד לאמני גרפיטי רבים, משתמש בדרך כלל בעפרונות ומכחולים ולא בשבלונות ותרסיסי צבע.
ציוריו, שאותם ניתן למצוא ברחבי העולם, לעיתים משעשעים ולפעמים רציניים, ובדרך כלל כוללים צלליות של דמויות. חלק מהיצירות מבוססות על מאפיינים וחפצים יומיומיים שנמצאים בחוץ – חלון שבור, עץ, סדק בקיר, פתח ביוב או דלת חסומה – שבהם פג’ק מבצע מגוון מניפולציות קטנות ומתוחכמות.
“הדבר הכי פחות מעניין מבחינתי הוא הטקסטורה, הצבע או הגודל של קיר. מה שמעניין אותי זה ההקשר העירוני”, הסביר האמן. “בחלק מהעבודות אני עושה בבירור שימוש באשליות אופטיות, כאשר המטרה היחידה בכך היא לא רק לשחק עם הרעיון הזה אלא עם עצם תפיסת המציאות”.
“המנוע מאחורי יצירתי הוא הן עצבות עמוקה והן הומור”, סיפר פג’ק. “שילוב זה יוצר שפה פיוטית שמהותה אינה תלויה ביופי, אלא בצד הנסתר שנמצא בכל דבר”.
באפריל 2016 ביקר פג’ק במחנה הפליטים הפלסטיני אל-חוסיין שבבירת ירדן, עמאן, וחרט ציורים בטיח המתפורר של בתי המחנה שהוקם בשנת 1948 בעקבות מלחמת העצמאות של ישראל.
“אני מנסה לתת ביטוי לסיפור מינימליסטי על הפליטים הפלסטיניים באל-חוסיין”, סיפר פג’ק. “על ידי הסרת קטעים קטנים של ‘עור’ מהבתים אני רוצה להפוך את הטיח שמתפורר בחלוף הזמן, לנוף מעורר השראה ולבטא את גאוות התושבים דרך הקירות”.
בקיץ 2015 ביקר פג’ק ביפן והשאיר אחריו כמה ציורי רחוב בטוקיו.
מחווה לצייר רנה מגריט. קרואטיה.
הצעקה – גירסת פג’ק.
