100 סרטי הפשע התאגידי הגדולים בכל הזמנים

 

פורסם בתאריך:
04.2021

במקור בTheMarker

הרשמו לקבלת עדכונים
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

“מכונת הכסף”, “הזאב מוול סטריט”, “הממציאה: דם והונאה בעמק הסיליקון” וסרטים על דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב-2010 ואסונות צ’רנוביל ובופאל – האסון התעשייתי הגדול ביותר בהיסטוריה – נכללים ברשימת 100 סרטי הפשע התאגידי הגדולים ביותר של כל הזמנים. כך לפי הפרסום של כתב העת המשפטי “קורפורט קריים רפורטר” (Corporate Crime Reporter).

הרשימה, שכוללת 39 סרטים תיעודיים ו-61 סרטים עלילתיים, גובשה על ידי מומחים בתחום פשעי צווארון לבן ופשע תאגידי.

“קיבלנו מועמדויות ממומחי פשע תאגידי מרחבי ארה”ב”, סיפר ראסל מוקייבר, עורך השבועון קורפורט קריים רפורטר, בעת פרסום הרשימה בחודש שעבר. “צימצמנו את הרשימה מתוך כ-150 מועמדים. ברור שנשארו בחוץ כמה סרטים נהדרים על פשע תאגידי. אבל אם אתם רק נחשפים לתחום ורוצים לקבל תמונת מצב רחבה של האופן שבו יוצרי סרטים התייחסו לפשע תאגידי, אלימות תאגידית וכוח תאגידי במהלך השנים, הרשימה הזו היא מקום טוב להתחיל בו”.

הרשימה הנוכחית מתפרסמת 15 שנים לאחר שקורפרט קריים רפורטר הוציא רשימה דומה אם כי מצומצמת יותר. ב-2006, פירסם השבועון את רשימת סרטי הפשע התאגידי הראשונה מעולם שכללה 50 סרטים, מהם 17 סרטים תיעודיים.

מגזר הטבק זוכה אף הוא לייצוג מכובד ברשימה, מסרטו של מייקל מאן, “המקור”, המתאר כיצד רשת טלוויזיה נכנעה לאיומי יצרניות סיגריות והחליטה לא לשדר ראיון עם בכיר שחשף כי החברות מייצרות חומרים ממכרים, ועד לסרט “תודה שעישנת” (2006) על לוביסט של יצרניות סיגריות ומאבקו נגד פעילים למען בריאות הציבור.

סרטים תיעודיים נוספים ברשימה: “התיקון ה-13″ (2016) הבוחן כיצד מערכת בתי הכלא בארה”ב משמשת להמשך דיכוי השחורים, ו”מפעל אמריקאי”, סרטם התיעודי של ג’וליה רייכרט וסטיבן בוגנר מ-2019, שעוקב אחרי ההתנגשות התרבותית והערכית בין עובדיו של מפעל במדינת אוהיו בארה”ב לבין בעליו הסיניים.

עוד נכלל ברשימה הסרט “The Creepy Line” מ-2018, השואב את שמו מאמירתו של מנכ”ל ויו”ר גוגל לשעבר, אריק שמידט, לפיה בכל הקשור לאיסוף מידע, ענקית האינטרנט מנסה לא לחצות את “הקו הקריפי” שבין שימוש במידע לניצולו לרעה.

לפחות שלושה סרטים דוקומנטריים ברשימה עוסקים בענקית המזון המהיר מקדונלדס. הסרט “מקלייבל” (2005) בבימוי פרני ארמסטרונג, עוקב אחר המשפט שקיבל את אותו השם – המשפט הממושך ביותר בהיסטוריה של בריטניה – שנערך בעקבות תביעה שהגישה מקדונלדס נגד שני פעילי איכות סביבה בריטים שהפיצו כרוזים בגנותה. הסרט “לאכול בגדול” (2004) של הבמאי הניו יורקי מורגן ספורלוק, מתעד את התדרדרותו הגופנית והנפשית של הבמאי במהלך חודש שבו סעד רק בסניפי מקדונלדס; והסרט “קפה חם” (2011) אודות מאבקה של רשת ההמבורגרים נגד תביעות נזיקין מצד לקוחות.

סרטים תיעודיים נוספים ברשימה הם “זהב כחול: מלחמות המים העולמיות” (2008), בבימוי סם בוזו, שעוסק בהשתלטות תאגידים על מקורות המים; הסרט “התאגיד” מ-2004, הסרט “חלום אמריקאי” של הבמאית ברברה קופל מ-1991, והסרט “אנרון: הבחורים החכמים ביותר בחדר” מ-2005, שעוסק בהונאת הענק בחברת האנרגיה אנרון.

סרט הבכורה של מייקל מור, “רוג’ר ואני” (1989) נכלל אף הוא ברשימה, וכן סרטו הדוקומנטרי “קפיטליזם: סיפור אהבה” (2009). בנוסף אליהם, מופיע ברשימה גם הסרט “Planet of the Humans” מ-2019 שאותו יצר יחד עם הבמאי ג’ף גיבס.

גוגל, אליזבת הולמס, מקדונלדס, דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ואסונות צ’רנוביל ובופאל נכללים ברשימה של כתב העת “קורפורט קריים רפורטר”, שכוללת 39 סרטים תיעודיים ו-61 סרטים עלילתיים.