שמעון צבר – לזכרו

 

פורסם בתאריך:
03.2012

במקור בהכל שקרים

הרשמו לקבלת עדכונים
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

הצייר, משורר וסטיריקן שמעון צבר היגר ללונדון אחרי מלחמת ששת הימים עקב התנגדותו למדיניות ישראל, והלך לעולמו ב-19 במרץ 2007 לאחר 40 שנות גלות פוליטית מרצון.

סרט תיעודי קצר בשם “מר צבר היקר”, בבימוי כריסטופר סייקס, צולם זמן קצר לפני מותו, ועוקב אחרי פעולת המחאה האחרונה שלו נגד מדיניות ישראל – הוצאת “מדריך מישלן” בלתי רשמי לבתי כלא, מחנות ריכוז ותאי עינויים בישראל.

“הדרך הבטוחה ביותר להגיע למעצר בישראל, למרות שהדבר כרוך בסיכון, היא פשוט להיראות כמו ערבי פלסטיני”, כתב צבר בהקדמה למדריך. “ברגע שתיראו כמו פלסטינים יש סבירות רבה שתיעצרו. למעשה, הסיכוי לכך שתיעצרו הוא כזה טוב, שלא תצטרכו לעשות שום דבר מיוחד לשם כך”.

בעקבות הפצת החוברת הסאטירית בשנת 2004 תבעה חברת מישלן את צבר בגין שימוש לא מורשה בלוגו החברה. צבר, אשר שמח על החשיפה התקשורתית בעקבות התביעה, הסביר בתגובתו לבית המשפט כי “עטיפת החוברת היא סאטירה חזותית, שנועדה להתאים לסגנון ולטקסט. הרעיון לקוח מהדפס פחיות המרק של קמפבל שיצר אנדי וורהול”.

“וורהול לקח סמל מסחרי והפך אותו לחפץ אמנות. היות שגם אני אמן חשבתי שאוכל ליצור משהו באותה הרוח”, הוסיף צבר. “האופן שבו השתמשתי בשם מישלן על עטיפת המדריך הפרודי, יכול רק לתרום למוניטין של החברה, ולא להזיק לו. היות שמדובר בחברה צרפתית, הייתי בטוח שהם יבינו מה זו סאטירה ושיהיה להם מספיק חוש הומור כדי להתייחס בסובלנות לסאטירה שמבוססת על מדריכי הטיולים שלהם”. דרך אגב, בשנותיו בישראל, צבר באמת הוציא לאור כמה מדריכי טיולים.

בסופו של דבר, הגיעו הצדדים בתביעה להסדר לפיו צבר לא יפיץ את העותקים של המדריך שנותרו בידיו, ולא ישתמש בעתיד בשם מישלן, ואילו החברה תבטל את תביעת הפרת זכויות היוצרים שהגישה נגדו, ותוותר על החזר הוצאותיה המשפטיות.

היטלר בישראל

פרויקט מעניין נוסף של צבר היה מחזה פרי עטו שפירסם בשנת 1988 בשם “אם תרצו ואם לא תרצו, אין זו אגדה”, אשר עוסק באדולף היטלר.

במחזה, היטלר לא התאבד בבונקר בברלין בסוף מלחמת העולם השנייה, אלא הצליח להימלט לדרום אמריקה, שם, לאחר שנחשף לראשונה לאופן בו מוצגים מעשיו בתקשורת, החל להפנים את גודל פשעיו נגד העם היהודי, והחליט לנסוע לישראל כדי לנסות לכפר על עוונותיו. המחזה עוקב אחרי הרפתקאותיו בישראל.

הישראלי היחיד שהיה חבר גם בלח”י, גם באצ”ל וגם בהגנה

“אני פלסטיני דובר עברית. ככה אני מגדיר את עצמי עכשיו. בעבר הייתי טרוריסט יהודי בפלסטין”, העיד על עצמו צבר, שהיה ככל הנראה הישראלי היחיד שהיה חבר בשלב כלשהו גם בלח”י, גם באצ”ל וגם בהגנה בימים שקדמו לקום המדינה.

צבר, אשר היה מחברי תנועת מצפן בטרם עזב את הארץ, גם עיצב דגל חדש למדינת ישראל, המשקף לדבריו באופן מדויק יותר את המציאות.

צבר היה איש רב תחומי. הוא הוציא לאור לא פחות מ-27 ספרים בעברית, בהם שירה וסיפורת, ספרים לילדים ולנוער, ומדריכי בישול וטיולים. הוא גם הרבה לעסוק בחקר פטריות מאכל, היה מיקולוג חובב, וגילה באנגליה מין חדש של פטריות מאכל, הקרוי על שמו.

אחד משיריו של צבר.

צבר גם עיצב ויצר את בריכת הנוי מעוטרת הפסיפס בפתח גן העצמאות, בקצה רחוב נורדאו בתל אביב.

הוא הגדיר את עצמו בתור “פלסטיני דובר עברית”, כתב מחזה על ביקור של היטלר בישראל אחרי השואה, הוציא מדריך מישלן לבתי כלא, מחנות ריכוז ותאי עינויים בישראל, והיה ככל הנראה הישראלי היחיד שהיה חבר גם בלח”י, גם באצ”ל וגם בהגנה.

לזכרו של שמעון צבר.