פרננדו פסואה כתב אודות העצב של זה שמוחץ פרחים בתוך ספר ונוטע צמחים בתוך עציץ.
אלבר כהן קונן על הוורדים הגוססים – פגרי פרחים – בהם הבריות מלעיטים עצמם.
הרוזן לייטון גרס כי יש לאהוב את הורד, אך להשאיר אותו על הגבעול.
באשר לי, אינני אלא אחד מזרעי תפרחת “שערות סבא”, רגע קט לפני שהם מתעופפים ברוח.