מסך הסמארטפון שלך נסדק לאחר שנפל מהשולחן לרצפה, וילדך בן השמונה טוען שהחתול עשה את זה. האם הוא דובר אמת או משקר? רוב הסיכויים שלא תצליח/י לנחש. כך לפחות עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Law and Human Behavior.
מידע שנאסף מ-45 ניסויים שונים שבהם השתתפו אלפי ילדים מצא כי למרות שמרבית ההורים בטוחים שהם תמיד יודעים מתי ילדיהם משקרים להם, למעשה הם מצליחים לזהות שקרים רק ב-47.5% מהמקרים – הסתברות שאינה עולה על סיכויי ההצלחה של ניחוש.
המחקר מצא עוד כי שיעורי ההצלחה של אנשי מקצוע כמו מורים או עובדים סוציאליים בזיהוי שקרים של ילדים היו רק מעט יותר גבוהים מאלו של אנשים ללא הכשרה מקצועית בתחום.
ממצאי הניתוח גם הצביעו על כך שיש ממש בהנחה הרווחת לפיה ילדים הופכים לשקרנים מוצלחים יותר ככל שהם מתבגרים. יש להניח כי הדבר נובע בין השאר מכך שהורים רבים משקרים לילדיהם – וכי הילדים מחקים את התנהגות הוריהם.
מחקר: רוב ההורים משקרים לילדיהם
מחקר אחר, שפורסם בכתב העת International Journal of Psychology, מצא כי מרבית ההורים משקרים לילדיהם כדי להשפיע על התנהגותם, החל משקרים מאיימים כמו “אם לא תתנהג יפה יבוא שוטר” וכלה בשקרים שנועדו למנוע צער מהילד כמו “לאקי עברה לגור בבית עם חצר ענקית ותקבל נשנושים כל היום” (אחרי שהכלבה מתה).
המחקר, שכלל 200 משפחות בארה”ב ובסין, מצא כי השקר השכיח ביותר הן בארה”ב והן בסין, הוא של הורים שמאיימים על ילדיהם כי ישאירו אותם לבד במקום ציבורי אם הם לא יתנהגו יפה. שקר אחר המשותף לשתי המדינות הוא הבטחות שווא לקנות לילד צעצוע במועד לא מוגדר בעתיד.
החוקרים חילקו את שקרי ההורים לילדים לכמה סוגים. הסוג הראשון כולל שקרים הקשורים להתנהגות בלתי נאותה של הילדים, ומלבד איום לקרוא לשוטר כולל גם איומים בנוסח “אם לא תבוא איתי יבוא מישהו ויחטוף אותך”.
סוג אחר של שקרים נובע מהרצון להגן על רגשות הילדים, ובנוסף לשקרים אופטימיים על גורל חיות מחמד שמתו, כולל גם מחמאות כמו “אתה מנגן ממש יפה על הפסנתר” שנאמרות לילד שמנגן איום ונורא.
הורים עושים שימוש גם בשקרים מסוג שלישי שנועדו לאפשר להם לחמוק מהוצאות כספיות בלתי רצויות הקשורות לילדיהם. אחת הדוגמאות הנפוצות ביותר לשקר מסוג זה היא הכרזתם של הורים שנקלעו עם ילדיהם לפתחה של חנות צעצועים או ממתקים: “לא הבאתי איתי את הארנק, נחזור ביום אחר”.