מטרת התנועה הזו אינה שה-99% יביסו את ה-1% או יפילו אותו. המטרה שלנו היא ליצור עולם יפה יותר כפי שמורה לנו ליבנו. עולם שבו כולם מסתדרים. עולם של ריפוי ושלום. אבל אי אפשר לומר בפשטות ‘אנחנו דורשים עולם של שלום’. דרישות צריכות להיות מפורטות. כל ניסוח בהיר של דרישות צריך להתבצע במסגרת השפה של השיח הפוליטי הנוכחי, אבל השיח הפוליטי כולו כבר מצומצם מדי. לכן, עצם הצגתן של דרישות מפורטות גורמת לצמצום התנועה ולשלילת לבה, כך שמדובר כאן בפרדוקס, והתנועה מבינה זאת.
המערכת הקיימת גם לא מיטיבה עם ה-1%. גם בפסגה החיים די עגומים, וכל הבועות שבהן חיים העשירים הן סוג של פיצוי מזויף על אובדן הדברים החשובים באמת: אובדן הקהילה, אובדן של קשרים בין אנשים, אובדן האינטימיות ואובדן המשמעות. כולם רוצים חיים בעלי משמעות, אך כיום אנחנו חיים בכלכלת כסף אשר בה איננו תלויים בקבלת מתנות מאיש, אלא קונים את הכל. לכן אנחנו בעצם לא זקוקים לאיש, מכיוון שמי שגידל את המזון שלי, או יצר את הבגדים שלי או בנה את הבית שלי – אם הוא ימות או אם ייווצר ניכור בינינו, זה בסדר, כי אני פשוט יכול לשלם למישהו אחר שיעשה את העבודה. קשה מאוד ליצור תחושת קהילה כאשר ההנחה המקובלת היא שאנחנו לא זקוקים זה לזה. אז אנשים אולי נפגשים זה עם זה, ומתנהגים בנימוס ואולי צורכים יחד, אבל צרכנות משותפת אינה יוצרת אינטימיות – רק יצירתיות משותפת והענקת מתנות יוצרות אינטימיות ומחברות בין אנשים.
לכל אחד מתנות חשובות שהוא יכול לתת, בדיוק כשם שלכל מין ביולוגי יש מתנה חשובה להעניק למערכת האקולוגית, וכשם שכל מין שנכחד פוגע בכולם. הדבר נכון גם לגבי כל בני האדם, אשר לכל אחד ואחת מהם יש מתנה חשובה שהם יכולים להעניק. במשך זמן רב השכל שלנו אמר לנו שאולי אנחנו מדמיינים דברים, ושזה מטורף לנהל את חייך על פי הדברים שברצונך לתת. אבל נדמה לי שעכשיו, כאשר יותר ויותר אנשים מתחילים להבין שאנחנו נמצאים פה כדי לתת, ומתעורר בהם רצון לעשות כן לצד ההבנה כי השיטה הנוכחית אינה מאפשרת זאת, אנחנו מתחילים להבין שזה הגיוני ושזו הדרך לחיות את חיינו. וככל שהתובנה הזו מחלחלת, השכל וההיגיון שלנו אינם צריכים עוד להילחם בהיגיון שבלב שרוצה לתת לאחרים. שינוי תודעתי זה הוא אוניברסלי, וקיים אצל כולם: הן ה-99% והן ה-1%, והוא מתעורר אצל אנשים שונים בדרכים שונות.
אהבה היא חוויה תחושתית של חיבור עם יצור אחר. כלכלנים טוענים כי יותר בשבילך משמעו פחות בשבילי, אבל אדם שאהבה מניעה אותו יודע שיותר בשבילך הוא גם יותר בשבילי. אם אתה אוהב מישהו, אז האושר שלו הוא האושר שלך. כאבו הוא כאבך. תחושת העצמיות שלך מתרחבת וכוללת יצורים נוספים. זאת אהבה. אהבה היא הרחבת העצמי באופן שכולל גם את האחר. זאת מהפכה מסוג אחר, כי אין נגד מי להילחם. אין רשע להילחם בו. אין ‘אחר’ במהפכה הזו. לכל אחד יש שאיפות ייחודיות משלו, וכך ייראה העתיד. והגיעה העת להתכונן לקראתו ולסייע למימושו.