מחאה, אמנות ויצירתיות בישראל: סיכום 2011

 

פורסם בתאריך:
12.2011

במקור בהכל שקרים

הרשמו לקבלת עדכונים
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

תנו לילדים להחליט בעצמם

אם אי-קבלת מוסכמות וחשיבה חופשית הן מחלות נפש, מהיכן יגיע הדור הבא של מנהיגים, מהפכנים ואמנים? בינואר, עמותת מגן לזכויות אנוש תירגמה לעברית את הסרטון תנו לילדים להחליט בעצמם.

פרוטוקול ועדת הכלכלה הפך למחזה המצליח של השנה

חברי קבוצת ‘מעיין’, ובראשם רועי ‘צ’יקי’ ארד ואיש התיאטרון יונתן לוי, הוציאו לאור בינואר ספרון של המחזה ‘אנרגיות טובות’, שהפך למרבה ההפתעה למחזה הנמכר ביותר בישראל בשנת 2011. המחזה, שגם הוצג על הבמה, הוא למעשה פרוטוקול ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מ-5 באוקטובר 2010, שעסקה בתמלוגי הגז של ישראל.

“על פניו זה מצחיק להוציא ספר על דברים שאמרו אופיר אקוניס ואנסטסיה מיכאלי ולא ידענו לגמרי מה אנחנו עושים כשהתחלנו עם זה, אבל ברגע שזה יצא זה פשוט רץ ונמכר”, הסביר ארד.

ג’נין בארץ הפלאות

תיאטרון החופש, שהקימו ג’וליאנו מר וזכריה זביידי במחנה הפליטים ג’נין, העלה בינואר את ההצגה הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, המבוססת ספרו של לואיס קרול באותו השם. ההפקה הוצגה מול אולמות מלאים מפה לפה במשך שלושה חודשים.

לפני אחת ההצגות, עלה ג’וליאנו מר על בימת אולם תיאטרון החופש, ופנה לקהל הילדים הנרגש והרועש שבא לתיאטרון לראשונה בחייו: “זאת הצגה מסוכנת, עם מסרים חתרניים, ולכן מי שידבר – נזרוק אותו מהאולם”. באולם הושלך הס, ואף ילד לא הפריע במהלך ההצגה.

אפשר לרפא הטרוסקסואליות!

בחודש מרץ התקיימה בבאר שבע, בראשונה בתולדות בירת הנגב, הפגנה נגד סטרייטים. בין השאר קראו המפגינות/ים סיסמאות כמו “הֶטֶרו הֶטֶרו אל תדאג, עוד נראה אותך בדראג” ו”סטרייטיות היא רק שלב – יאללה תתגברו עליו”.

לאן הולכים הפתקים שאנשים מטמינים בכותל?

הסרט הקצר הכותל המערבי שיצר וניה הימן במסגרת לימודיו בבצלאל עלה לרשת במרץ.

בעזרת השם (של הרחוב)

עוד בחודש מרץ, עיריית עכו איימה להגיש תלונה במשטרה נגד הפסל והצייר תושב העיר, וליד קשאש, לאחר שתלה שלטים עם השמות הערביים המקוריים של רחובות העיר העתיקה, לצד השלטים שבהם השמות הנוכחיים. “שמות הרחובות האלה קיימים ושייכים להיסטוריה של העיר העתיקה, עוד מימי הצלבנים והטורקים, כך שאין צורך לאשר אותם בוועדת השמות או במועצת העיר”, הסביר קשאש.

“החייל הלבן” נעצר

חודש מרץ לא היטיב עם אמנים גם מחוץ לעכו. בירושלים, המשטרה לא אהבה את מיצג “החייל הלבן” של האמן תושב העיר יהודה בראון, אז עצרו אותו והחרימו את כל הציוד שלו.

במסגרת המיצג, בראון – שגדל בהתנחלות בגדה המערבית ושירת כחייל ביחידה קרבית מובחרת – לובש מדים, צובע את עצמו בלבן מכף רגל ועד ראש, ומפטרל בנקודות פוליטיות רגישות בבירה.

בראון משחזר: “יצאתי מהגבעה הצרפתית דרומה והתכוונתי להגיע למאה שערים, במה שאני מכנה פטרול. סמוך לשייח ג’ראח יצאו שני שוטרים מניידת וביצעו לעברי סוג של נוהל מעצר חשוד. הם היו היסטריים וכיוונו אלי את הנשק. תוך כמה דקות הגיעו עוד ארבע ניידות ועצרו אותי. זה היה מחזה קצת מגוחך: אני צבוע בלבן, יש לי רובה צעצוע, קסדת אופניים, יש איתי צלם וידיאו וצלם סטילס ועוד שני אנשים עם פנקסים – ברור שמדובר בהפקה ולא במשהו מאיים. נעצרתי כבר כמה פעמים אבל עד כה לא נתקלתי בהתנהגות כזו תקיפה וחריפה מצד כוחות הביטחון”.

שטרות כסף לשחרור פלסטין

קמפיין מחתרתי שהושק באותו חודש הציע דרך קלה ומקורית למחות נגד המשך הכיבוש. השיטה פשוטה: לכתוב את המילים “שחררו את פלסטין” על גבי שטרות כסף שמגיעים לידיך, והם כבר יפיצו את המסר בשבילך.

ללמוד להיות יהודי

דניאל קאהן, יהודי מדטרויט שהתחיל בתור נגן בלוז בניו אורלינס, שר בחודש מרץ על הצורך ללמוד מחדש לחיות כיהודים בגלות בעקבות כשלון הציונות, בהופעה חד פעמית ברדיו אור בזוויות, מלווה את עצמו ביוקלילי תוצרת-יד מקופסת סיגרים. תרגום חלק מדבריו בשיר:

“איך אנחנו יכולים לטעון שאנחנו קורבן כאשר זנחנו דברים כה רבים שסייעו לעם היהודי לשרוד לאורך השנים? האם החייאת השפה העברית החדשה באמת היתה הצלחה בהתחשב באויבים שהרגנו והשנאה שהלכה וגברה? הדברים שאתה שונא באחרים, הם הדברים שאתה שונא בעצמך. מתי הכל השתבש איש אינו יודע. כעת תשוב הגלות כמו זכרון חוזר, ונצטרך ללמוד הכל מחדש. לא רק בתור קורבנות, אלא גם בתור מי שהופך אחרים לקורבנות. ללמוד לאמץ את תפיסת העולם הקוסמופוליטית. ללמוד להיות יהודי, ללמוד להיות יהודי, הבעיה לא חדשה, יהודי חסר מולדת חבוי בתוכך”.

הפח הגדול

שרוטונים יצאו במרץ נגד הקדחת סביב התוכנית האח הגדול.

אטום בכל מקום

סרטון שיצר וניה הימן בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה במרץ, כתרגיל במסגרת לימודיו בבצלאל.

נולד ביום הנכבה ונרצח ביום ההתנקשות במרטין לותר קינג

ג’וליאנו מר חמיס, שחקן-במאי, קומוניסט-אנרכיסט, פרא-אינטלקטואל, מייסד תיאטרון החופש במחנה הפליטים ג’נין, נרצח ביריות באפריל סמוך לתיאטרון שייסד. מר חמיס, שנולד ב-15 במאי – תאריך יום הנכבה – נרצח ביום ההתנקשות בחייו של מרטין לותר קינג.

בשיבת הפליטים ננוחם

מודעה מבית היוצר של אנרכיסטים נגד הגדר לציון יום הנכבה שפורסמה במאי.

תעלול מתוחכם: עיתון פרסם מודעה נגד עצמו

מי שקרא בבוקר 18 במאי את העיתון החרדי “יתד נאמן” גילה בתחתית עמוד השער מודעה גדולה וצבעונית המושכת תשומת לב רבה. כשהאחראים על הפרסום בביטאון קיבלו את המודעה לפרסום, ככל הנראה תמורת תשלום הגון, הם לא תארו לעצמם שמדובר בקמפיין שישים את “יתד נאמן” ללעג וקלס.

תוכן המודעה נראה תמים: לצד תמונה של ילד חרדי נכתב באותיות גדולות: “עתיד ילדיכם חשוב לכם?”, ובתחתית מספר טלפון. קוראים סקרנים מיהרו להתקשר למספר. למרבה ההפתעה, נשמע קולו של קריין הקורא לציבור שלא להכניס הביתה את “יתד נאמן”, משום שהוא “מבזה את גדולי ישראל”. מאחורי היוזמה המקורית עמדו שני בחורי ישיבה ספרדים, שביקשו להגיב בצורה הולמת על הפגיעה ברב עובדיה יוסף ובגדולי הדור לאורך השנים.

צפון תל אביב תחילה

בחודש יוני, ח”כ מיכאל בן ארי ופעיל הימין איתמר בן גביר, מראשי המאבק כנגד העובדים הזרים השוהים בשכונות דרום תל אביב, החליטו לחשוף את הצביעות והגזענות של תושבי צפון תל אביב בעזרת תרגיל מבריק.

ב-12 של אותו החודש הם  הזמינו על חשבונם 40 מהגרי עבודה אפריקאים לבריכת גורדון היוקרתית – אחד הסמלים הבולטים של צפון תל אביב הדשנה. “גזענות זה דבר לא טוב”, העיר בן גביר לאחר שאחד השומרים בבריכה ניסה למנוע את כניסת המהגרים האפריקאים בטענה כי אין להם בגדי ים. בן גביר מיהר לשלוף בגדי ים שרכש מבעוד מועד, וחילק אותם למהגרים, ואפילו נתן להם כדורי ים.

“הציבור הזה שמגיע מאפריקה רוצה גם כן ליהנות מהחיים של צפון תל אביב. זה לא מכובד”, אמר בן ארי לאחר שתחילה סורבה כניסת המהגרים לבריכה. “המטרה שלנו היא להראות את הצביעות של התל אביבים, אנשים שכל הזמן רוצים לתת עוד ועוד זכויות לסודנים, אבל רוצים אותם עם הזכויות האלה רק בשכונות דרום העיר”, סיכם בן ארי.

תנו לרדת מהארץ

יסמין וגנר הוציאה ביוני את גירסתה לשיר קום והתהלך בארץ, תוך החלפת מילותיו של יורם טהרלב ללחן של יאיר קלינגר.

תביעה ראשונה עקב חוק החרם – נגד רבני יש”ע

גם מצדו השני של המתרס הפוליטי נקטו בשיטת מחאה בנוסח ‘הפוך על הפוך’. בהמשך הקיץ, לאחר אישורו בכנסת חוק האוסר על קריאה להטלת חרם על ישראל או על אנשים וגופים המצויים בשטחה, מיהרה תנועת ‘השמאל הלאומי’ להגיש תביעה על סמך החוק החדש. התביעה הוגשה נגד ועד רבני יש”ע, בגין קריאתו לחרם נגד משכירי דירות לאזרחי ישראל הערבים.

מדפי ספרים בתחנות אוטובוס

בקיץ 2011 החלו לצוץ מדפי ספרים בתחנות אוטובוס בשכונת נווה שאנן בחיפה, שעליהם הונחו ספרים לשימוש הנוסעים בתחבורה ציבורית והולכי רגל, המעוניינים לשואל ספרים ולהחזיר, להוסיף ספרים וגם סתם לקחת. הפרויקט של האמנים-ארכיטקטים דניאל שושן ועמית מטלון התפשט בהמשך גם לערים נוספות, בהן כפר סבא, טירת הכרמל ופתח תקווה.

גז מדמיע נגד ליצנים

תושבי הכפר הפלסטיני נבי סאלח – גברים, נשים וילדים – מפגינים מדי שבוע מאז 2009 נגד הכיבוש והסיפוח הזוחל של אדמותיהם על ידי ההתנחלות נווה צוף (חלמיש). ביוני יצאו ילדי הכפר לתהלוכת מחאה ססגונית ולא-אלימה אשר כללה ליצנים, כלי נגינה והעפת עפיפונים. תגובת הצבא: ירי גז מדמיע.

חלב – שבועות ייקח לכם לעכל את זה

לקראת חג השבועות, בחודש יוני, עלה לרשת תשדיר המועצה לעידוד חומר למחשבה – פרודיה על תשדירי מועצת החלב.

סרטוני ליין המסיבות אָרִיסָה

‘אָרִיסָה’, ליין מסיבות הראשון בישראל על טהרת המוסיקה המזרחית לגייז, צבר תאוצה בקיץ הודות להצלחתם של סרטונים פארודיים שהופקו כקדימונים למסיבות, ואשר חתרו תחת זהויות והגדרות מקובלות.

להעיף את חומת ההפרדה

בחודש יוני הכינו ילדי שכונת הקטמונים בירושלים, בסיוע סטודנטים מבצלאל, סרט מחאה נגד חומת אבן גבוהה שמנעה מהם להיכנס לגן משחקים ציבורי השוכן בינה לבין שכונת מקור חיים, שנחשבת למבוססת יותר.

המנון מאבק הרופאים

באותו החודש גם בצבצו ניצניו הראשונים של המאבק לצדק חברתי, שעתיד לשטוף את הארץ כעבור חודש, עם פרסומו של סרטון האנימציה של ‘המנון מאבק הרופאים’ למען הצלת הרפואה הציבורית.

לפעמים כל מה שצריך זה גפרור

סרטו של איתמר רוז, “תיקון עולם”, צולם יום אחד בלבד לפני פרוץ מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב, בחודש יולי. הסרטון מתעד אנשים שמצליחים למצוא את התעוזה להתגבר על מבוכתם, להביע בקול רם ביקורת על המצב החברתי-פוליטי.

חיה במרחב הדמוקרטי, מתה במרחב הבירוקרטי

הפעילה למען דיור ציבורי זהבה גרינפלד שרה ראפ במחאה החברתית ביולי.

אם אני לא יכולה לרקוד זאת לא המהפכה שלי

אלפים רקדו ברחובות בתל אביב ביולי במחאה על יוקר מחירי הדיור.

מחאה חברתית מעולם לא נראתה יותר סקסית

לו הייתי רוטשילד

מאהל המחאה החברתית בשדרות רוטשילד בתל אביב דרך עיניה של הציירת זויה צ’רקסקי בחודש יולי.

יזכור

כרזה שיצר אברי מרציאנו בחודש יולי.

תגיד לי, אתה סתום?

נוי אלוש התגייס למחאה החברתית ביולי עם גירסאות רמיקס של הניסיונות של פוליטקאים כמו בנימין נתניהו ומירי רגב, לחולל ספין שיגדע באיבו את גל המחאה.

ב’ זה צחוקים

גדי וילצ’רסקי, דמות בדיונית שאימץ הסטנדאפיסט עידן מור, פרץ לתודעת הציבור הישראלי באוגוסט, כאשר כתב ערוץ 1, יאיר ויינרב, הציג אותו כאחד ממנהיגי המחאה החברתית בראיון בשידור חי משדרות רוטשילד.

וילצ’רסקי, מצויד במגפון ומשקפי שמש אדומים, עמד מול המצלמה וסירב להתייחס לשאלותיו של ויינרב ברצינות. בתום ראיון קצר, החזיר ויינרב את השידור לאולפן, אך מאותו רגע, במשך חודש שלם, הפך וילצ’רסקי למרואיין מבוקש בתקשורת, תוך שהוא מוכיח שוב ושוב כמה קל להפיל בפח כתבי עיתונות וטלוויזיה.

דרך בה בוחרים לעוור את עצמנו מהאמת

בחודש אוגוסט הציגו נדב נחמני ודרור שפץ את “תמונות נעות” – סרט הגמר שלהם בבצלאל. הסרט הקצר מביא את סיפורו של אפרים, אשר חי בעולם מושלם שכמו נלקח היישר מסרט. הוא מאושר בעבודתו, מטייל בהנאה ברחובות העיר, והמזל מאיר לו פנים. עד שיום אחד, נחשף שקר גדול שמאיים על עולמו.

“הסרט מדבר על הדרך בה אנחנו בוחרים לעוור את עצמנו מהאמת”, הסביר נחמני. “כל אחד יכול לראות איך הוא בוחר למנוע מעצמו לראות בעיות שהוא לא רוצה להתמודד איתם. בנושא של זכויות בעלי חיים כולנו מעדיפים לעוור את עצמנו מלראות מה קורה רק בשביל התענוג קטן שלנו”.

קחו אותי הביתה

מנהג האסקימואים להותיר בישימון הקרח זקנים שחדלו להביא תועלת לשבט נתפס על ידי רבים כבלתי מוסרי. אולם מבקרי מנהג עתיק יומין זה נוטים להתעלם מהעובדה שגם בחברה המודרנית, רבים מהמבוגרים עדיין נאלצים “ללכת אל ערבות הקרח” ולסיים את חייהם גלמודים ונכלמים בשוליה הזנוחים של חברה שמקדשת את הנעורים. איתמר רוז נגע בנושא צורה מקסימה בסרטון קחו אותי הביתה שיצא באוגוסט.

כיסוח פרסומות למען צדק חברתי

פעולת כיסוח פרסומות משלהי אוגוסט, אחד מיני רבות שבוצעו בגל המחאה החברתית, ובמקרה זה, לקראת הפגנת ההמונים שנערכה בשלישי בספטמבר.

בתים ללא אנשים לאנשים ללא בתים

באוגוסט, פתחה ‘החזית לשחרור הבתים’ בשלב חדש במחאה החברתית – פלישה לבתים נטושים. שלטים בנוסח “לפלישה – בית ריק” נתלו על עשרות בתים רחבי בתל אביב, ורשימה של 1,500 יחידות דיור שעומדות ריקות בעיר הופצה בקרב יושבי מאהלי המחאה ברוטשילד, לוינסקי, התקווה ויפו.

“הממשלה והכנסת לא לוקחים ברצינות את דרישות המחאה ועל כן זהו אינו זמן לדרישות אלא זמן למעשים”, אמרו פעילים ביוזמה שכותרתה ‘בתים ללא אנשים לאנשים ללא בתים’.

פלאש מוב ריקוד הורה באמצע הצומת

עוד באוגוסט: כנופיית בָּזָק (פלאש מוב) של פעילי המחאה החברתית פצחו בריקוד הורה בצומת הרחובות קינג ג’ורג’ ובוגרשוב ההומה בלב תל אביב.

שירון מהפכת האוהלים

הספר ‘שירון המהפכה – שירת האוהלים’, שפורסם באוגוסט, היה פרי שיתוף פעולה בין כמה כתבי עת ועורכים, ו-99 משוררים, אמנים, צלמים ומתרגמים.

שירון המהפכה by Roy Chicky Arad on Scribd

דנידין מתנחל בהר הפלאות (וסיפורים אחרים)

הקיץ בישר גם על פרויקט ‘דנידין מתנחל בהר הפלאות (וסיפורים אחרים)’ של המאיירת הילה נועם, שהציג מבחר טקסטים מקוריים מתוך סדרת ספרי הילדים ‘דנידין הרואה ואינו נראה’, בפרשנות איורית חדשה.

“בפרויקט יצרתי חוברת מאוירת, בה ציטטתי טקסטים וכותרות מקוריים מתוך ספריו השונים של דנידין, ואיירתי אותם – אם ככפולות מתוך ספרי ילדים ואם כקומיקס. זאת תוך מתן פרשנות חדשה משלי לטקסטים באמצעות האיור”, הסבירה נועם.

“במהלך מחקר שערכתי נתקלתי בסופו של הספר ‘דנידין לוכד המחבלים’ בקדימון לספר שאמור היה לצאת לאור בשנות ה-70, אך מעולם לא יצא. שם הספר עתיד היה להיות ‘דנידין מתנחל בהר הפלאות’. החלטתי לחשוף לראשונה את אותו ספר גנוז – לכתוב ולאייר אותו”.

איש העורלה – בעברית

בספטמבר תורגם בפעם הראשונה לעברית חלק מסדרת חוברות הקומיקס על עלילותיו של ‘איש העורלה’, גיבור על שנאבק נגד מנהג ברית מילה. הסדרה נוצרה על ידי המאייר מתיו הס, ממובילי הקמפיין לאיסור ברית מילה בארה”ב.

בכל זאת אני כאן

בחודש ספטמבר, הכלכלן הסביבתי חגי קוט העלה לאינטרנט סרטון של דברים שנשא כשמונה שנים קודם לכן, ביוני 2003, בטקס הענקת תוארי בוגר ומוסמך, בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, שם סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה.

בדברים שנשא, הביע קוט ביקורת על תוכנית הלימודים בבית הספר שכללה לדבריו רק את התיאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, ללא שום ביקורת עליה או תיאוריות אחרות ודעות שונות. מושגים כמו מדינת רווחה, סוציאליזם, בעלי הון וכלכלה אקולוגית לא הוזכרו כלל במהלך הלימודים, הוסיף.

קוט הסביר כי במשך שנים ואולי אף עשורים, הוכשרו מאות ואלפי כלכלנים על ברכי התורה הנאו קלאסית בלבד. בתום הלימודים הם מצאו עבודה במשרד האוצר, בנק ישראל ושאר המגזר הציבורי, כמו גם במגזר העיסקי-פיננסי. אין זה פלא איפה, הוסיף, שמדינת הרווחה הסוציאל-דמוקרטית שהיתה פעם בישראל, הפכה בשלושת העשורים האחרונים למדינה קפיטליסטית-אוליגרכית.

JR במאהל המחאה ברוטשילד

הצלם ואמן הרחוב הצרפתי JR התגייס בספטמבר למען המחאה החברתית, כאשר תלה צילומי פורטרט גדולי מימדים של משתתפי המחאה ליד המאהל בשדרות רוטשילד בתל אביב.

Activestills

הצילומים היוו חלק מפרויקט צילום חובק עולם בשם Inside Out, שאותו השיק JR בחודש מארס, ואשר באמצעותו ביקש להעניק לכל אדם בתבל “הזדמנות לחלוק עם העולם את מי הוא ומה הוא מייצג”.

Oren Ziv/Activestills

פסקול המחאה החברתית

בספטמבר יצאו ‘אוהלים אדירים’ – שני אוספים (1,2) של שירי מחאה חברתית מאת עשרות אמני אינדי מקומיים.

במקום להחליף מקומות, בואו נחליף את השיטה

סרט אנימציה קצר בשם “מכונת ישראל”, בבימוי מיש רוזנוב, יצא אף הוא בספטמבר.

לשכב עם גלעד שליט

בחודש אוקטובר, לקראת שחרורו מהשבי של גלעד שליט, הושק דף פייסבוק בשם “גם אני אשכב עם גלעד שליט כשיחזור משבי החמאס”. “אנו, ‘בנות למען גלעד שליט’ (ע”ר) לוקחות על עצמינו משימה נשגבת וחשובה כדי להפיח רוח נוספת של תקווה, רצון ומוטיבציה בלבו של החייל הכי אהוב במדינה”, נכתב בעמוד. “אנו מודיעות בזאת על הסכמתנו ורצוננו לקיים יחסי מין מלאים עם גלעד היקר כשיחזור משבי החמאס. בכך, ניתן לגלעד שלנו סיבה נוספת לרצות לחזור הביתה אלינו, אל המשפחה, אל העם, אל המדינה. הצטרפנה עכשיו!”.

אחד המגיבים בדף, עומר גרטל, הזהיר: “אם זה יתפוס תאוצה, אז במקום שגלעד יהיה הילד של כולם, הוא יהיה האבא של כולם”.

להיות שוטר – זו עבודה מסוג אחר

אוקטובר הביא עמו גם סרט תדמית אלטרנטיבי למשטרת ישראל מבית היוצר של ערן ורד.

סרבנית בית ספר

בחודש נובמבר, השאירה אליה לנדו, בת 7, את הפתק הבא להוריה בחדר העבודה, בו הודיעה להם כי היא אינה מתכוונת עוד ללכת לבית הספר.

הכניסה לחיילים במדים חינם

האגף החדש במוזיאון תל אביב לאמנות, שנחנך בנובמבר, הציג עם פתיחתו תערוכה של אמנות ישראלית, שהיצירה המעניינת ביותר בה היתה הכניסה לחיילים במדים חינם, ציור אקריליק על בד של הציירת זויה צ’רקסקי.

סנוב, בפלסטין כבר היית?

בחודש דצמבר יצא קליפ המתעד את פעילות האמן הפלסטיני יליד ג’נין חאלד ג’ראר במסגרת פרויקט מחאה על הגבלת אפשרותם של פלסטינים בגדה לצאת לחו”ל. ג’ראר, מעצב גרפי במקצועו המגדיר את עצמו כצלם חובב, מציע לתיירים זרים המבקרים ברמאללה להחתים את דרכוניהם עם חותמת פיקטיבית של מדינת פלסטין העצמאית.

חלק מהתיירים שנענו להצעתו וזכו לחותמת המעוצבת בדרכונם, עוכבו אחר כך בנמל התעופה בן גוריון כאשר יצאו מישראל.

חתול שחור

בדצמבר יצא חתול שחור, סרט אנימציה קצר על פי סיפורו של משה אמויאל שיצר ליאב צברי, ראש המחלקה לאנימציה בבית הספר לאמנות מוסררה, במסגרת פרויקט אוסף מוסררה.

עיתונאים למען פלורליזם

בדצמבר יצא המערכון עיתונאים למען פלורליזם מתוך ‘מהדורת השבט’, תוכנית הסאטירה הציונית מבית היוצר של לאטמה.

הכרזת מדינת ישראל החדשה

במהלך ‘ועידת גלובס לעסקים’ שנערכה בדצמבר בנוכחות נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ושר הביטחון אהוד ברק, קמו לפתע עשרות פעילי מחאה והכריזו על הקמת מדינת ישראל החדשה, היא מדינת הצדק החברתי.

קיפל שטרות כסף למטוסי נייר – ועלול להיכנס לכלא

בנק ישראל הורה בדצמבר להסיר מתערוכת אמנות עבודה המציגה שטרות כסף מקופלים כמטוסי נייר, בטענה כי הדבר מהווה פגיעה בכבודו של השטר ומהווה עבירה על החוק שדינה עונש של שלושה חודשי מאסר.

עבודתו של האמן איתמר בורשטיין, שהוצגה במוזיאון הרצלילינבלום לבנקאות ונוסטלגיה, הוסרה על ידי בנק דיסקונט – שבבעלותו המוזיאון – בעקבות הוראת בנק ישראל. “הובהר לי ששימוש לא ראוי בשטרות כסף היא עבירה פלילית שניתן לשבת בעטיה עד שלושה חודשים בכלא. אבל הייתי רוצה לראות את השופט שהיה מכניס מישהו לכלא כי הוא עשה מטוס משטר כסף” אמר בורשטיין בתגובה. “מסקנתי מהפרשה שהריבון אינו מצטיין בהומור”, הוסיף.

הסרטון הכי מרגש ואישי של וניה הימן

במהלך השנה יצר וניה הימן סרטון וידאו משפחתי לכבוד חגיגת יום ההולדת 30 של אחיו הבכור, אלינדב.

סיכום לא מחייב של מחאה, אמנות ויצירתיות בישראל (ועל ישראל) בשנת 2011.