אין הבדל בין עגל לילד
קותי באי, אישה מכפר קטן בחבל רג’סטן בהודו, אימצה עגלה בת שלושה ימים לאחר שאמה מתה. “אחרי שהעגלה התייתמה, החזקתי אותה בידי והנקתי אותה עם החלב שלי כדי שהיא תתחזק”, סיפרה באי. “היא היתה כל כך צעירה כשאמה הפרה מתה. בשבילי אין שום הבדל בין עגל לילד”, הוסיפה.
טורי איימוס מניקה חזרזיר
הזמרת ומוסיקאית האמריקאית טורי איימוס מניקה חזרזיר בצילום שנכלל באלבומה “Boys for Pele”.
גורי קופים יתומים באמזונס
נשות שבט הילידים אווה-גוואז’ה בצפון-מזרח ברזיל מאמצות גורי קופים יתומים שהן מוצאות ביערות, ומניקות אותם עד שהם גדולים וחזקים מספיק כדי לשרוד בכוחות עצמם בטבע.
להרגיש אמא טובה יותר
טרי גרהאם, אם לשניים מקליפורניה שמעולם לא הניקה את ילדיה, החלה להניק את הכלב המשפחתי ספיידר לאחר שהוא פיתח חיבה לטעמו של החלב שלה אחרי שליקק את הפטמה של בקבוק שאליו שאבה את החלב עבור התינוק שלה. “העובדה שספיידר יונק לי מהציץ מאפשרת לי סוף כל סוף להרגיש אמא טובה יותר ושלמה יותר”, סיפרה גרהאם.
עופר הפך לבן משפחה
ויג’יי לקשמי סאהו, בת שבט בישנוי בצפון מערב הודו, היתה בדרכה עם בעלה לכפר השכן כדי לבקר את הוריה, כאשר הכלב המשפחתי לפתע נעלם. לאחר חיפוש קצר נמצא הכלב ליד עופר שזה עתה נולד. בני הזוג לקחו את העופר לביתם, שם ניסו להניק אותו בחלב פרה, אולם הוא סירב. סאהו, שבאותה עת הניקה את בנה התינוק, החליטה לנסות להניק אותו בחלב שלה, והעופר נעתר. היא הניקה אותו במשך שבוע עד שלבסוף הסכים לשתות חלב פרה, ומאז הפך העופר לבן משפחה לכל דבר.
הדוגמנית אגתה סמבייקה הניקה גור כלבים
הדוגמנית ופעילת זכויות בעלי החיים אגתה סמבייקה הצטלמה כשהיא מניקה גור כלבים עבור לוח שנה שנועד לגייס כספים לבית מחסה לכלבים.
להניק גורי טיגריס – עד שיצאו להם השיניים
עובדת בגן חיות בעיר ינגון במיאנמר (בורמה) הניקה שני גורי טיגריס בנגלי שהורחקו מאמם לאחר שזו סירבה להניק אותם ואף הרגה גור נוסף. עובדי גן החיות ניסו תחילה להניק את הגורים עם בקבוקים, אך ללא הצלחה. אולם כשעובדת גן החיות, שהניקה באותם ימים את בנה התינוק בן שבעה החודשים, ניסתה להניק את הגורים, הם שיתפו פעולה. “הרגשתי צורך לעשות משהו. ריחמתי עליהם”, סיפרה העובדת, שהמשיכה להניק את הגורים עד שיצאו להם שיניים.
הניקה את הכלבה והצילה את חייה
הישראלית היידי אור סיפרה איך הצילה את חיי כלבתה על ידי כך שהניקה אותה:
“הכל התחיל לפני שבע שנים, לגמרי בטעות. ישנתי בלי חולצה בימי תחילת ההנקה של אופק, בתי הבכורה. באותה תקופה היו לי נזילות חלב מסיביות. החזה טיפטף מתוך שינה, ולילה אחד הרגשתי משהו חם ונעים שם באזור. פתחתי חצי עין, ופתאום אני קולטת את הראש העצום והשעיר של הכלבה מתחתיי. התעוררתי בבהלה וגיליתי אותה מחוברת לי לחזה. היא פשוט עשתה מה שנראה לה טבעי.
“הכלבה, שנטיפי, היא האסקי סיבירי שנמצאת אצלי מגיל חודש וחצי. היא הייתה אז צעירה, בת פחות משנה, ובשמחה ליקקה כל מה שנחת על הרצפה, כולל פליטות של אופק ושאר דברים מגעילים.
“כל האפיזודה התגלתה כמשתלמת שנה אחר כך, כשהכלבה חטפה קלקול קיבה. היא איבדה נוזלים במהירות ולא הסכימה לשתות כלום. הווטרינר המליץ על מרק עוף, כי הוא מחזיר מלחים ומינרלים לגוף, אבל היא לא הסכימה. ואז נזכרתי במישהי שסיפרה בפורום הורים לתינוקות בתפוז, שכשהבן הגדול שלה חלה, היא שאבה חלב ונתנה לו לשתות. נתתי לכלבה לשתות חלב שאוב, וזה עבד: מצבה השתפר בצורה שלא תיאמן. החלב ממש הציל אותנו”.