בשר העוף זול מאי פעם. קילו בשר עוף עולה קצת יותר ממנת פלאפל. ואולם תיעוש משק החי, שהביא להוזלת הבשר בעולם בעשורים האחרונים, גובה מחיר כלכלי, סביבתי וחברתי כבד שאינו משוקלל במרבית הערכות העלות-תועלת של המגזר. מגפת שפעת העופות שפרצה בכ-40 מדינות בעולם, ובאחרונה בישראל, מהווה תזכורת לכך שהמחיר שמשלם הצרכן עבור בשר ממשקים מתועשים, רחוק מלשקף את מחירו האמיתי.
הזן הקטלני של נגיף שפעת העופות, שעלול במקרה שיעבור מוטציה לקטול עד 150 מיליון בני אדם ברחבי הגלובוס לפי ארגון הבריאות העולמי, התפתח בצפיפות העצומה של משקים מתועשים באסיה, קובע מחקר חדש של הארגון לחקלאות בת-קיימא גריין. דו”ח אחר, של מכון המחקר הסביבתי וורלדווץ’ מוושינגטון, הראה כי רפתות ולולי ענק בהם נדחסים מיליוני בעלי חיים בצפיפות, תוך צמצום המגוון הגנטי של החיות ושימוש ברכיבים מהחי במזון לבעלי חיים, גרמו להתפשטות המהירה של שפעת העופות ומחלות כמו הפרה המשוגעת והפה והטלפיים. מחקרים נוספים שפורסמו על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארה”ב והארגון הסביבתי בירדלייף הצביעו על כך שמשקים מתועשים וסחר בינלאומי בעופות הם הגורם העיקרי להפצת נגיף שפעת העופות בעולם, ולא נדידת ציפורי בר.
מחיר הבשר שמקורו במשקים מתועשים – האחראים ל-74% מבשר העוף הנמכר בעולם, ל-68% מהביצים ול-43% מבשר הבקר – אינו מגלם את הנזק הכלכלי שגורמת העמידות הגוברת של חיידקים לאנטיביוטיקה עקב שימוש מוגבר בה במשקים מתועשים (יותר מ-40% מהאנטיביוטיקה המיוצרת בארה”ב מיועדת לחיות משק), ואת הנזק הכלכלי שגורמות מחלות לב הנובעות מאכילת בשר. לכך יש להוסיף את חוסר היעילות המובנית של תעשיית המזון מהחי. כשליש מהתבואה בעולם מיועד להאבסת חיות משק, ורק חמישית מכמות הדגנים הנצרכת על ידי בקר נהפכת לבשר ראוי למאכל. גידול מזון צמחי מפיק עד פי 21 חלבון ליחידת שטח מגידול חיות משק לבשר ופי 4 מחלב וביצים.
ייצור מזון לבעלי חיים גם גוזל אנרגיה רבה, לחימום ולקירור לולים, דירים ורפתות, להובלה של מזון ומים ולסילוק פסולת. האנרגיה שמספק בשר עוף לאדם הצורך אותו מהווה 14% מהאנרגיה החשמלית שהושקעה בהפקתו. לעומת זאת, גידול תירס מפיק כמעט פי 7 מכמות האנרגיה המושקעת בייצורו. כמות המים העצומה המושקעת בתהליכי הגידול והעיבוד של בעלי חיים אף היא לא מגולמת במלואה במחיר של מוצרים מהחי. לפי השירות ההידרולוגי בישראל, אחד הגורמים העיקריים להרעה באיכות מי התהום באקוויפר החוף הוא שפכים הקשורים להפקת מוצרים מן החי.
מעבר לכך שמשקים מתועשים הם דרך בלתי יעילה, מסוכנת והרסנית לייצור מוצרים מן החי, ניצב גם טיעון שחורג מתחום הכלכלה הקלאסית. מאחורי אריזות פלסטיק מאוירות בפרות ובתרנגולות חייכניות מסתתרים חיים רצופי סבל המסתיימים במותם של יותר מ-300 מיליון בעלי חיים מדי שנה בישראל לבדה. התייחסות ליצורים חיים במונחים של ערך כלכלי בלבד, והגדרת תהליך גידולם האלים כ”ייצור”, טומנות בחובן השלכות מוסריות שאותן לא ניתן לתמחר. “מוסכם על הכל כי אין דבר מגעיל יותר מקניבליזם”, כתב הסופר הסקוטי רוברט לואיס סטיבנסון. “אולם אנשים אוכלי בשר משאירים רושם דומה על בודהיסטים וצמחונים, מפני שהם אוכלים תינוקות, אם כי לא את שלהם”.
