באחרונה שבו ועלו לסדר היום בישראל שתי סוגיות המעלות שאלות לגבי קשר אפשרי בין קביעת המדיניות של בריאות הציבור לבין אינטרסים של יצרניות תרופות: מדיניות משרד הבריאות לעודד את השימוש בתרופה ריטלין לטיפול בהפרעות קשב וריכוז; ונסיעתו של ד”ר אלכסנדר גרינשפון, ששימש ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, לכנס בארה”ב במימון חברת תרופות אלי לילי, יצרנית התרופה לטיפול בהפרעות קשב סטרטרה.
בארה”ב – מכורתן של תרופות להפרעות קשב כמו ריטלין וסטרטרה – ואשר בה השימוש בתרופות אלו זינק מתחילת העשור ביותר מ-50% אצל ילדים והוכפל בקרב מבוגרים, נשמעות זה שנים טענות על שיתוף פעולה בין הממסד הפסיכיאטרי לבין יצרניות תרופות מובילות. מטרתו של שיתוף פעולה זה, לפי תביעות שהוגשו בתחילת העשור לבתי משפט בארה”ב נגד יצרנית ריטלין נוברטיס והאגודה הפסיכיאטרית האמריקאית: להרחיב את ההגדרה הרפואית של הפרעות קשב וריכוז, ובתוך כך לתרום לגידול במכירות התרופות. התביעות אמנם נדחו, אך ראיות על הקשרים בין יצרניות התרופות לבין המומחים הכותבים את ספרות האבחון הרפואית – יש למכביר.
מחקר של חוקרת הפסיכולוגיה ליסה קוסגרוב מאוניברסיטת מסצ’וסטס שפורסם לאחרונה העלה כי כל מומחי הפסיכיאטריה שהיו שותפים לניסוח הגדרת התסמינים של הפרעות מצבי רוח והפרעות פסיכוטיות במדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM) – הנחשב ל”תנ”ך” האבחון הפסיכיאטרי – היו בעלי קשרים כספיים עם חברות שמייצרות תרופות להפרעות אלו. ליותר ממחצית מ-170 מומחים שהשתתפו בכתיבת ה-DSM כולו היו קשרים כספיים עם חברות תרופות.
מחקר אחר, של דיויד הנרי וריי מויניהן מאוניברסיטת ניוקסל באוסטרליה, שפורסם באחרונה, הזהיר כי חברות התרופות “ממציאות מחלות” כדי להגדיל את מכירותיהן. החוקרים ציינו כי קמפיינים שתכליתם להגדיר כמחלות תופעות כמו בעיות בתפקוד המיני, תסמונות המעי הרגיז ו”רגל עצבנית” וגיל המעבר והפסקת המחזור אצל נשים, מומנו על ידי יצרניות התרופות.
בשנים האחרונות הולכת ומעמיקה מעורבותן של חברות תרופות במימון כנסים מקצועיים, בפרסום מחקרים “מטעם” בכתבי עת רפואיים, ובקביעת מדיניות בריאות הציבור. ההשפעה הגוברת של אינטרסים כלכליים בתחומי הרפואה והבריאות טומנת בחובה תוצאה שרבים אינם נותנים עליה את הדעת: יותר ויותר דפוסי התנהגות ואופי, שבעבר לא חייבו טיפול תרופתי, מוגדרים כמחלות על ידי הממסד הרפואי. חברות התרופות, מצדן, ממהרות לספק תרופות לטיפול ב”מחלות” החדשות.
יצרניות התרופות בארה”ב גם הצליחו במידה רבה לעקר את יכולתו של מינהל המזון והתרופות (FDA) לבלום את תאוותן למחלות חדשות ורווחיות. דו”ח שפירסם באחרונה המרכז ליושרה ציבורית (Center for Public Integrity) העלה כי יצרניות תרופות מימנו מתחילת העשור שליש מהנסיעות לכנסים של עובדי ה-FDA – בניגוד לאיסור מפורש לכך. יתר על כן, עובדים לשעבר של ה-FDA מועסקים לאחר פרישתם בחברות תרופות ובארגונים שמימנו את נסיעותיהם בתקופת עבודתם כרגולטורים.
הממסד הרפואי, העומד בפני מציאות שבה כמעט כל המחקרים הרפואיים ממומנים על ידי חברות תרופות, אף הוא לא מצליח לעמוד בפרץ. תחקיר שפירסם בנובמבר העיתון “וול סטריט ג’ורנל” חשף כי מרבית יצרניות התרופות בארה”ב משלמות לרופאים עבור פרסום מאמרים אוהדים על מוצריהן בכתבי עת רפואיים, וכי ב-90% מהמקרים מושמט מידע זה מהפרסום.
כתב העת הרפואי היוקרתי “ניו אינגלנד ג’ורנל אוף מדיסין” הודה באחרונה כי מחקר שפירסם ב-2000 על משכך הכאבים ויוקס של חברת מרק, “שופץ” לפני פרסומו על ידי מרק תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב אצל מטופלים. ויוקס, כזכור, הורדה בהמשך מהמדפים לאחר שמטופלים מתו מהתקפי לב. במקרה אחר גייסה חברת נוברטיס רופאים לצורך “תיקון” ממצאי מחקר על הריטלין.
