בקיץ 1994 ריציתי חודש מאסר בכלא שש לאחר שסירבתי לשמור על עצירים פלסטינים בכלא מגידו במסגרת שירות מילואים. השהות בכלא חידדה אצלי את ההבנה עד כמה מעוות הרעיון של כליאת בני אדם.
למשמרת מחאה שאירגנה תנועת יש גבול על ההר מול הכלא הגיעו גם אנרכיסטים, שהיו מחלוצי התנועה לזכויות בעלי חיים שעוד היתה אז בינקותה. במהלך משמרת המחאה הם קראו “בשר זה רצח” – למורת רוחם של חלק מהקומוניסטים חובבי הבשר.
באותם הימים עדיין לא קישרתי בין זכויות אדם לזכויות שאר בעלי החיים, אבל אחרי שחרורי מהכלא כבר היה לי קשה לשאת את המראה של כל יצור חי כלוא. כעבור שנה השתחררתי סופית משירות מילואים, וגם הפכתי לצמחוני. שנה אחר כך לטבעוני.