פגזים חיילים
לפני עשרים ושבע שנים.
פגזים חיילים
חיילים נופלים וגם מתים.
אמהות בוכות
“מלחמה” הן צועקות!
אך בסוף אני רואה,
איך שלום שולט כעת.
ואני מאוד שמח
אור השמש – כבר זורח.
זה הסוף של הנמנום
ועכשיו צריך לקום.
אני עוצם את עיני וחושב על ירושלים…
פורסם בתאריך:
06.1975
במקור באוסף אישי
הרשמו לקבלת עדכונים
שיר שכתבתי בכיתה ב’, שאותו הקדשתי לאמא שלי, ואשר פורסם בחוברת “מפרי עטנו” של בית הספר היסודי בו למדתי בחודש יוני 1975.